עתירתם של שאול ואיריס אלוביץ' ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו שדרשו להורות ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית על הדלפות בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) נדחתה היום (ה') על ידי בג"ץ. לדעת השופטים, אין עילה להתערבות בית המשפט בעניין. כמו כן השופטים קבעו כי אין בפרסום פגיעה בזכות להליך הוגן וכי הנזק שנעשה הוא בעיקר תדמיתי.
בג"ץ תמך בעמדת היועץ המשפטי לממשלה כי "אין לפתוח בחקירה פלילית ועל כן דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה". בהחלטת בגץ נכתב כי "תמלילי ההקלטות נמסרו לעותרים, כך שנראה שהנזק שנוצר כתוצאה מפרסום ההקלטות הוא בעיקרו נזק תדמיתי הנובע מעצם הפרסום". כמו כן, "חזקה על בית המשפט הדן בהליך הפלילי, כי אף אם נחשף להקלטות מחוץ לכותלי בית המשפט, יכריע בהליך הפלילי באופן מקצועי, אובייקטיבי וענייני".
השופט ג'ורג' קרא סיכם כי "לפיכך, ומבלי להמעיט מחומר מעשה ההדלפה, אינני סבור כי פרסום ההקלטות פגע בהוגנות ההליך הפלילי, שהוא הליך אשר בית המשפט יכריע בו על בסיס הדין וחומר הראיות. אכן, המקום לבירור טענות לגבי השלכות הפרסום על ההליך הפלילי הוא בהליך הפלילי גופו".
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כתבה כי "בעתירה שהגישו בני הזוג אלוביץ' ואליה הצטרף בהמשך כעותר ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, התבקשנו להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית בחשד 'לביצוע עבירות בדרך של הדפלת חומר חקירה והעברת מידע בדרך של תדרוכים מגמתיים לכל התקשורת'. העותרים התייחסו בעתירתם לשני אירועים, האחד פרסום רישומים פנימיים של מר שלמה פילבר והשני פרסום הקלטות של שיחות שהתקיימו בין מר אילן ישועה, הנמנה עם עדי התביעה ב'תיק 4000' ובין בני הזוג אלוביץ'".
לדברי חיות, "בתום הדיון הבהרנו לבאי-כוח היועץ המשפטי לממשלה כי אנו רואים קושי בהחלטה שלא לקיים בדיקה כלשהי בסוגיית הדלפת הקלטות השמע. עוד הורינו לקבל הודעה מעדכנת בנושא. והנה, מתגובות העותרים להודעה המעדכנת עולה כי העותרים כולם מפנים את "אלומת החשד" להדלפה אל עבר אילן ישועה - שאינו עובד ציבור - ומבקשים כי תיפתח נגדו חקירה פלילית בטרם יעיד בהליך הפלילי המתנהל נגד בבית המשפט המחוזי בירושלים. לדבריהם, חקירה כזו דרושה כדי לסייע בידם לערער את מהימנותו של ישועה בהליך הפלילי". זאת לאור העובדה כי סעיף העבירה בעתירה מתייחס לעובדי ציבור.
בעניין ישועה הוסיף השופט קרא כי "כפי שציין היועמ"ש, ישועה ישמש עד במשפט הפלילי, והעותרים יוכלו לחקור אותו בחקירה נגדית בסוגיות שהם מעלים בעתירה זו, כדי לעמוד על מהימנותו. כמו כן, לסניגורים נתונים כלים נוספים בהליך הפלילי וביכולתם לפנות בבקשות רלוונטיות לבית המשפט היושב בדין, במידת הצורך. לאחר מתן עדותו של ישועה, ככל שהעותרים יסברו כי נוספה תשתית ראייתית רלוונטית המצדיקה שקילה מחדש של האפשרות לפתוח בחקירה פלילית - אין מניעה כי העותרים יפנו בהליך מתאים לצורך זה".
הזוג אלוביץ' הגיש את העתירה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית למציאת המקור להדלפת חומר החקירה בטענה כי פרסום החומרים פוגע בזכות להליך הוגן ובחזקת החפות. בדיון שהתקיים בחודש שעבר, עו"ד מיכל רוזן עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', אמרה כי "אחד משני גורמים הדליף את החומרים האלה. או שיש אצל היועמ"ש פרקליט שהדליף - דבר חמור שלעצמו, או שעד תביעה שבעוד כמה חודשים יבקש מבית המשפט להאמין לו, הוציא חומרים והעביר אותם לתוכנית בשער בת רבים. היה והיועמ"ש יחקור, מה שיתגלה - אחת משתי האופציות - הוא חמור ביותר".
גם הפעם מתחו השופטים ביקורת על תופעת ההדלפה עצמה. "מחד גיסא, רואה היועץ המשפטי לממשלה "בחומרה רבה", כלשונו, מסירת מידע האסור בגילוי; אך מאידך גיסא, חקירה איִן, אֵין מי שנותן את הדין, ורעה חולה זו של 'הדלפות' פּוֹשָׂה במקומותינו", כתב השופט נעם סולברג. "בנסיבות העניין שעל הפרק, דעתי כדעתו של חברי, השופט קרא, על סמך נימוקיו, כי דינה של העתירה להידחות. חקירת אילן ישועה, שהוא אינו עובד מדינה, והוא, לדעת העותרים, 'החשוד המיידי', לא תוכל כנראה לבסס אישום בפלילים".
