הדלפה שבה נשמע שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף מותח ביקורת קשה על הגנרל האיראני קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס שחוסל בשנה שעברה, מעוררת כעת סערה ברפובליקה האיסלאמית. ההדלפה מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבור טהרן, שבה מוביל זריף משא ומתן עם המעצמות להחייאת הסכם הגרעין, ופחות מחודשיים לפני הבחירות לנשיאות איראן.
בהקלטה נשמע זריף מאשים את סולימאני בניסיון לחבל באישור הסכם הגרעין ב-2015, תוך שהוא טוען שמשמרות המהפכה הם אלו שמושכים בחוטים, מתעלמים מהמלצותיו ומפרים לא אחת החלטות שקיבלה הממשלה האזרחית בטהרן. ההקלטה שהודלפה היא חלק מריאיון פנימי שנערך לזריף בחודש מרץ האחרון, כחלק מפרויקט לתיעוד הממשל היוצא של הנשיא חסן רוחאני, שמסיים כעת קדנציה שנייה ולא רשאי להתמודד פעם שלישית ברציפות על התפקיד.
ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי על שיחות הגרעין בווינה
(צילום: ירון ברנר)
הריאיון לא היה מיועד לפרסום, כפי שזריף עצמו נשמע אומר כמה פעמים במהלך ההקלטה. חלקים מהריאיון בן שלוש השעות נחשפו אמש (א') באתר החדשות הפרסי Iran International שמושבו בלונדון. הממשלה האיראנית טוענת שמדובר באתר המופעל בידי גורמים עוינים וכי הבעלים שלו הינם סעודים. למרות זאת, במשרד החוץ בטהרן לא טענו שההקלטה מזויפת, אלא גרסו שמדובר בקטעים חלקיים בלבד שפורסמו באופן שנועד להציג בצורה מעוותת את דבריו של זריף בנוגע לסולימאני.
בהקלטה שפורסמה זריף אכן משבח את סולימאני, אולי הגרנל הנערץ ביותר ברפובליקה האיסלאמית ומי שהוביל את הפעולות הצבאיות של משמרות המהפכה מחוץ לאיראן. בין היתר סיפר זריף שהשניים עבדו יחד בצורה יעילה בתקופה שלאחר פלישת ארה"ב לאפגניסטן ולעיראק. הוא אומר בנוסף שחיסול סולימאני בידי ארה"ב בינואר אשתקד, בהפצצת מל"ט בשדה התעופה בבגדד, היווה מכה קשה ביותר עבור איראן – כזו שלדבריו חמורה יותר מאשר השמדתה של עיר שלמה.
חרף השבחים הללו, בריאיון הפנימי, שאותו ערך כלכלן בשם סעיד ליילז, נשמע זריף מותח ביקורת קשה על התנהלותו של סולימאני – וטוען שפעל באופן אקטיבי לסיכול הסכם הגרעין לפני החתימה עליו עם ארה"ב ושאר המעצמות ב-2015. לטענת זריף, סולימאני "הפעיל את כל כובד משקלו" על מנת להערים מכשולים שימנעו את הצלחת המשא ומתן אז.
8 צפייה בגלריה
גנרל נערץ. תמונת סולימאני על האנדרטה בכיכר אזאדי בטהרן, ביום השנה הראשון לחיסולו
(צילום: Amin Ahouei)
זריף מספר שסולימאני אף נסע לשם כך לרוסיה, שלדברי שר החוץ האיראני לא ייחלה אז להצלחת ההסכם – כיוון שלא רצתה שאיראן תנרמל את יחסיה עם המערב. לטענת זריף, מטרת הנסיעה לרוסיה הייתה "לחסל את ההישג שלנו", כלומר את הסכם הגרעין – שבמסגרתו התחייבה איראן להטיל הגבלות על תוכנית הגרעין שלה, בתמורה להסרת הסנקציות הבינלאומיות שפגעו בכלכלתה.
שר החוץ האיראני מתח ביקורת על התנהלותו של סולימאני בתחומים נוספים, במיוחד בכל הנוגע להתערבות האיראנית בסוריה. הוא הביע תרעומת על מתן ההרשאה למטוסים רוסיים לחלוף מעל איראן בדרכם להפציץ מטרות של המורדים במשטרו של בשאר אסד, וכן על כך שסולימאני העביר ציוד וכוחות לסוריה באמצעות מטוסים של חברת התעופה הממשלתית "איראן אייר" – ללא ידיעת הממשלה בטהרן.
בהקלטה המודלפת מאשש זריף את ההערכה שרבים כבר שותפים לה, בתוך איראן ומחוצה לה: לנציגים הנבחרים בטהרן אין השפעה ממשית. הוא טען כי החלטות מונחתות מלמעלה בידי המנהיג העליון עלי חמינאי, או מתקבלות בידי משמרות המהפכה, וכי הללו בעלי השפעה מכרעת גם בכל הנוגע למשא ומתן על הגרעין. בין היתר ציין כי ננזף בידי חמינאי לאחר שהציע לארה"ב בפברואר האחרון לחזור להסכם בסדרת צעדים מסונכרנת, ובכך חרג מהקו הרשמי שבו נקטה טהרן. "ברפובליקה האיסלאמית המחנה הצבאי שולט", אומר זריף בריאיון. "הקרבתי את הדיפלומטיה עבור המחנה הצבאי יותר משהמחנה הזה שירת את הדיפלומטיה".
זריף מתלונן בריאיון כי לעתים קרובות לא היה שותף לפעולות מרכזיות שנקטה איראן, כמו הנקמה על חיסול סולימאני, שבמסגרתה טהרן שיגרה רקטות לעבר בסיס בעיראק שבו שהו חיילים אמריקנים. הוא הדגיש כי בעוד הוא עצמו לא ידע על התקיפה, האמריקנים ידעו עליה כמה דקות לפני כן, כיוון ששני קצינים מכוח קודס הודיעו עליה, 45 דקות לפני שיגור הטילים, בפגישה עם ראש הממשלה העיראקי דאז עדל עבד אל-מהדי. זריף אמר עוד ש"נדהם" כאשר מזכיר המדינה לשעבר בתקופת אובמה, ג'ון קרי, יידע אותו שישראל תקפה לפחות 200 אינטרסים איראניים בסוריה (המספר הזה לבטח תפח משמעותית מאז).
שר החוץ האיראני תקף גם את התנהלות משמרות המהפכה בכל הנוגע לטיוח הפלת המטוס האוקראיני, בשעות שלאחר אותה נקמה איראנית על חיסול סולימאני. המטוס, ועליו 176 איש, הופל סמוך לטהרן על ידי שני טילי נ"מ של משמרות במהפכה – שחשבו אותו בטעות לטיל שיוט אמריקני. בימים שלאחר מכן שללה איראן את הדיווחים בעולם שהמטוס הופל על ידיה, ולפי זריף במפגש מצומצם שקיים אז עם מפקדים בכירים הוא אמר להם שהעולם "דורש תשובות". הללו, כך הוא סיפר, תקפו אותו ודרשו ממנו לפרסם ציוץ בטוויטר שבו ישלול את הטענות. "אמרתי, 'אם הוא נפגע מטיל, תאמרו לנו על מנת שנוכל לפתור את זה'. הדרך שבה הם הגיבו הייתה כאילו הכחשתי את עצם קיומו של האל".
זו לא הפעם הראשונה שבה נגלים לעיני כל המאבקים בין זריף, הנחשב לאיש המחנה "המתון", לבין אנשי המחנה האולטרה-שמרני: בתחילת 2019 הוא הכריז במפתיע על התפטרות מתפקידו, על רקע הביקורת אז בתוך איראן על כישלון הסכם הגרעין ועל רקע הדרתו ממפגש עם נשיא סוריה בשאר אסד בטהרן, אך התפטרותו לא התקבלה אז על-ידי הנשיא רוחאני.
חשש בישראל מהסרת הסנקציות. ריאיון באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
ההדלפה מגיעה כאמור בשעה רגישה במיוחד עבור טהרן, כשהשבוע צפויות להתחדש שיחות הגרעין בווינה, שבה מנהלות איראן וארה"ב משא ומתן לא ישיר על החייאת ההסכם, שממנו פרשה וושינגטון תחת דונלד טראמפ ב-2018. במחאה על החזרת הסנקציות האמריקניות טהרן מפרה כעת את סעיפי ההסכם. בעקבות פעולת החבלה האחרונה באתר הגרעין בנתנז היא אף החלה להעשיר אורניום לרמה של 60%, רמת ההעשרה הגבוהה ביותר שלה אי-פעם, קרוב מאוד לרמה של 90% הדרושה לנשק גרעיני.
טרם ברור אם וכיצד תשפיע ההדלפה על השיחות בווינה, אך כמה מומחים שצוטטו ב"ניו יורק טיימס" סבורים שההדלפה תפגע ביכולתו של זריף להוביל את הצד האיראני במשא ומתן. "ידיהם של הנותנים ונושאים קשורות", אמרה סינה אזודי, חוקרת מטעם מכון Atlantic Council. "זה מציג את זריף כמישהו שלא זוכה לאמון בארצו, ומצייר תמונה שלפיה מדיניות החוץ האיראנית מוכתבת כמו תיאטרון פוליטי בידי הצבא – ושזריף הוא שום דבר".
בשעות הספורות שחלפו מאז ההדלפה כבר נשמעו באיראן קריאות מצד מבקריו של זריף להתפטרותו. לפי ה"טיימס", אותם מבקרים טוענים שבדבריו ערער זריף את הביטחון הלאומי. ביקורת נשמעה גם מצד תומכיו, החוששים כי ההקלטה תפגע במחנה הרפורמיסטי לקראת הבחירות ביוני, ועלולה להגביר את האדישות בקרב בוחרים שאולי תומכים במחנה הזה, אך סבורים שאין לקול שלהם השפעה ממשית.
ההדלפה הזו מגיעה גם לאחר שורה של כישלונות מודיעיניים בתוך איראן, שבתוך חודשים אחדים אירעו בה שתי פעולות חבלה באתר בנתנז ושני חיסולים – בהם של אבי תוכנית הגרעין הצבאית שלה, המדען מוחסן פחריזאדה. סגן הנשיא האיראני לשעבר מוחמד עלי אבטהאי צוטט ב"טיימס" באומרו כי הדלפת ההקלטה של זריף משתווה בחומרתה לגניבת ארכיון הגרעין האיראני ב-2018 בידי המוסד.
