צפו בדיווח מפתיחת הקונסוליה הבחריינית בסהרה
(צילום: יניב חלילי)
ארבעה ימים אחרי ההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו על שטח סהרה המערבית, וההסכמה לנרמל את היחסים עם ישראל, עושה רבאט צעד נוסף – ומכריזה דה-פקטו על סיפוח השטח. מרוקו ועמיתה אחרת של ישראל, בחריין, חנכו היום (ב') בטקס חגיגי את הקונסוליה הבחריינית בעיר לעיון, שנחשבת מרכזית באזור סהרה המערבית.
משרד החוץ המרוקאי הזמין עיתונאים רבים מכל רחבי המדינה וגם עיתונאים בינלאומיים מטעם רשתות גדולות לטקס, שכלל חשיפת שלט וגזירת סרט. שליחנו למרוקו היה לעיתונאי הישראלי היחיד שהוזמן לטקס. באירוע השתתפו שרי החוץ של מרוקו ובחריין, נאסר בוריטה ועבד אל-לטיף א-זיאני, שנשאו נאומים בהם הודגשה בעלותה של מרוקו על השטח.
השניים גם הזכירו בנאומיהם את הסכם הנורמליזיציה בין ישראל למרוקו, וקראו לירושלים ולרמאללה לחזור לשולחן המו"מ. "ישראל והפלסטינים צריכים לחתור לפתרון של שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון", הם אמרו.
הנוכחות התקשורתית המוגברת במקום המחישה את הרצון של המרוקאים לקבוע עובדה בשטח. גורמים מקומיים אמרו כי חניכת הקונסוליה הבחריינית, ימים ספורים אחרי שהנשיא טראמפ הסכים להכיר בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית, היא אקט סימבולי, שמדגיש את הבעלות של מרוקו על האזור.
בחריין היא המדינה ה-18 שפותחת קונסוליה בסהרה המערבית, והראשונה שעושה זאת מיום ההכרה בריבונות מרוקו על השטח. בהמשך צפויות גם ארה"ב וירדן לפתוח קונסוליות בסהרה המערבית.
ההכרה האמריקנית על ריבונות מרוקו על השטח באה בתמורה להסכמת מרוקו לכונן יחסים עם ישראל. כחלק מהעסקה, צפויה מרוקו לפתוח נציגות בישראל ולראשונה גם לאפשר טיסות ישירות בין שתי המדינות. המרוקאים גילו התלהבות רבה לנוכח ההכרה האמריקנית, וצפויים לפתוח בבליץ דיפלומטי בינלאומי במטרה לשכנע מדינות נוספות להכיר בריבונותה של מרוקו על סהרה המערבית.
בתוך כך, בסוכנות הידיעות רויטרס דווח הערב כי הרשויות במרוקו בלמו הפגנה פרו-פלסטינית שנערכה ברבאט נגד כינון היחסים עם ישראל. כוחות גדולים של המשטרה המקומית הרחיקו את המפגינים מחוץ לפרלמנט באמצעות זרנוקי מים וכוחות מיוחדים לפיזור הפגנות.
הסכסוך על השליטה בסהרה המערבית, חבל ארץ מדברי ענקי לחופי האוקיינוס האטלנטי, התלקח ב-1975, אחרי שהכוחות הקולוניאליים הספרדיים עזבו את האזור. מרוקו טענה כי השטח שייך לה, ובמשך 16 שנה ניהלה שם מלחמה נגד תנועת הפוליסריו, שדרשה עצמאות ליושבי האזור וגם הכריזה על עצמאות כזו ב-1976, כשהודיעה על הקמת "הרפובליקה הדמוקרטית הערבית הסהרווית".
כיום שולטת ממשלת מרוקו בכשלושה רבעים מסהרה המערבית, ובין השאר היא מחזיקה בשליטתה מאגרי פוספט ושטחי דיג שם. חזית הפוליסריו שולטת בשאר השטח. מרוקו טוענת כי סהרה המערבית היא חלק אינטגרלי מהממלכה שלה, והציעה לבדלנים שם לקיים אוטונומיה נרחבת תחת שליטה מרוקאית, אבל היא מדגישה כל העת כי לא תוותר על ריבונותה באזור.
חזית הפוליסריו מצדה דורשת לקיים משאל עם על זכותם של תושבי האזור להגדרה עצמית, כפי שנקבע בהסכם הפסקת האש שהושג ב-1991. ההצבעה נדחתה מאז שוב ושוב בשל חילוקי דעות בין הצדדים, בין השאר על נוסח השאלה שתופנה למצביעים. בסהרה המערבית חיים כ-600 אלף איש. בפוליסריו הביעו התנגדות נחרצת להכרה האמריקנית בריבונות מרוקו על השטח.
