שופטי בג"ץ דנו היום (שלישי)בעתירות נגד שינוי חוק היסוד שאפשר וייסד את המונח "ראש הממשלה החליפי", שנכלל בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן. העתירות בנושא הוגשו על-ידי מפלגת מרצ, התנועה לאיכות השלטון והעמותות חוזה חדש ומשמר הדמוקרטיה הישראלית. בראש הרכב השופטים שדן בעתירות עומדת נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, ולצידה יושבים המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל. ynet העביר את הדיון בשידור ישיר.
את הדיון פתח עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. "ברור מבחינתנו שיש פה אירוע מגה דרמטי, וכל מה שטענו לפני חצי שנה מתממש לצערי הרב", טען. "אנחנו יכולים לראות איך בן לילה הפכה שיטת המשפט הישראלית מדמוקרטיה פרלמנטרית ליברלית, שחיה ותוססת ויש בה זכויות אזרח, ולאט לאט המשטר הזה הופך ל'מאפיוקרטיה' מלוכנית. אי אפשר להמשיך לגלגל עיניים".
נשיאת העליון חיות השיבה לו כי מבנה ממשלת החילופים התקיים בשנות ה-80' בישראל בממשלת שמיר-פרס, אף שחוק היסוד לא תוקן באותה ממשלה. לטענת שרגא, "שמיר ופרס יצרו שתי ממשלות שהן ממשלות רוטציה, אבל לא שינו את חוק היסוד. אפשר לכונן ממשלת רוטציה בלי לשנות את החוק ולפגוע במעמד המיוחד של ראש הממשלה, שהוא ראשון בן שווים, בעצם העובדה שיש לו חליף ומפקיע חלק מהזכויות שלו".
חיות ענתה לשרגא ותהתה בפניו אם היה נכתב הדבר בהסכם קואליציוני שהיה מכובד, זה היה בסדר. "ממשלת רוטציה נורמלית קורית ללא שינויים בחוק יסוד כשיש פחות או יותר שני מחנות שווים", הוא ענה. "יש מאזן אימה בין הבלוקים האלה, והוא ששומר עליהם ללכת אחד עם השני. מה קרה פה? פה יש גוש אחד של 25 וגוש אחד של 52 או 57".
לדברי חיות, מדובר היה בטיעון פוליטי. "יכול להיות שהביצוע אינו טוב, אבל השאלה אם זה נעוץ בתיקון – כי אנו דנים בחוקיותו", אמרה הנשיאה לעו"ד שרגא.
גם בא-כוח סיעת מרצ, עו"ד יונתן ברמן, התייחס לממשלות שמיר-פרס: "בשנות ה-80 היו ממשלות רוטציה. אם הדבר הזה אפשרי ללא התיקון, לא יכול להיות שזה תכלית התיקון. התכלית היא לאפשר לראש ממשלה שנאשם בפלילים להמשיך לכהן כחליפי אחרי הרוטציה. המניעים הסובייקטיביים מלמדים על התכליות. תכלית אחת היא לשמש לנאשם בפלילים עיר מקלט".
עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג את עמותת 'חוזה חדש', טען כי התיקון לחוק פוגע בחוקי יסוד. "הבחירות מחולקות לשלוש פעימות – בחירות, כנסת נבחרת, ואז מוטלת עליה משימה. לא הוקמה ממשלה? אז הכנסת מתפזרת", הסביר פלדמן בתחילת דבריו. "כאן הכנסת נבחרה, אמרה שהיא לא יכולה להקים ממשלה כפי שכתוב בחוק יסוד הממשלה – והחליטה להקים ממשלה אחרת. הדבר הזה לא מתקבל על הדעת, משום שהבחירות לא הסתיימו".
השופט ניל הנדל השיב לו: "ברגע שיש כנסת, יש לה גם סמכות לחוקק חוקים. בדוגמה שהכנסת במצב שעל מנת להרכיב ממשלה הם מוסיפים את מספר השרים, מה שאושר על-ידי בית המשפט הזה, זה בדיוק מה שפסול. אתה אומר שאי אפשר לעשות כל שינוי".
פלדמן ציין כי לא התכוון לכל שינוי, ואז השיב לו הנדל: "לא מדובר בשני ראשי ממשלה. זה לא מה שיש. ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי עד לתקופה מסוימת. אדוני צריך להסביר מדוע התיקון הזה פסול, לא עצם זה שיש תיקון, כי אפשר לעשות תיקון ולא כל תיקון הגם שזה שינוי כללי המשחק זו לא העמדה שלנו?".
על כך השיב פלדמן כי ניתן לשנות את החוק, אך כאן מדובר בשינוי מהותי, כלשונו. "התיקון הוא תיקון רדיקלי, הוא לא ברמה של עוד שרים, הוא תיקון במבנה של הממשלה. הממשלה הוקמה בחוק יסוד הממשלה. הממשלה הוקמה בחוק יסוד הממשלה, כשהממשלה יש לה ראש ממשלה ויש לה שרים. זה העיקרון שנקבע בחוק יסוד, לא בחוק אחר".
עוד אמר כי "באה הכנסת ואמרה, אגב, זה שאנחנו לא יכולים להקים ממשלה, זה לא צו הגורל, זה לא צו שירד מלמעלה ואמר אתם לא יכולים להקים ממשלה. לא יכולים להקים ממשלה, כי לא רוצים להקים ממשלה, לא רוצים לוותר על כך ועל אחרת. ואז באים ומביאים שינוי רדיקלי שמחייב שורה ארוכה, לא סעיף אחר שאומר אין הגבלה על מס' השרים".
הנשיאה חיות: "ואם חוק יסוד יקבע שלא צריך בחירות?"
טיעוני המשיבים התמקדו בשאלת הסמכות של בית המשפט העליון לדון בחוק יסוד. עו"ד אביטל סומפולינסקי, המייצגת את הכנסת, אמרה כי "אנחנו חושבים שאנחנו כל כך רחוקים ממקרי הקצה (של ביטול חוק יסוד או תיקון שלו – י"פ), שהדיון הזה תיאורטי לחלוטין". לדבריה, "לכאורה כל שינוי משטרי של הכנסת הוא שינוי של כללי המשחק. כל הקמה של ממשלת רוטציה פוגעת בסמכות ראש הממשלה בעצם טבעה".
עו"ד מיכאל ראבילו, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת סיעת הליכוד, טען בתוקף כי בית המשפט העליון לא יכול להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת. "העותרים מבקשים לבוא ולומר שהריבון הוא בעצם בית המשפט. הכנסת יכולה לחוקק כל מה שהיא רוצה, חוקים רגילים וחוקי יסוד, אבל בסוף נגיע לכאן נדון אם זה סביר, לא סביר, אם זה מעל החוקה. אנחנו טוענים שיש להכיר בעליונות של הריבון האמיתי".
הנשיאה חיות הגיבה בחריפות: "אדוני בטוח שבבית המשפט הזה בוחנים חוקים לפי סבירותם? לפי מיטב זכרוני לא". ראבילו הוסיף: "הכנסת פעלה בסמכותה, ברוב של יותר מ-70 ח"כים. לא בחטף. אבל העותרים באים ואומרים בואו נבקר. עמדתנו ברורה – אין מקום לבקר חוקי יסוד".
חיות המשיכה להקשות על ראבילו: "איפה לשיטתך כתוב בחוק שאפשר לבטל חוק ולא חוק יסוד?", והוא השיב לה: "אם שואלים אותי – הייתי מעדיף שלא יבטלו גם חוק רגיל". חיות הוסיפה להקשות: "יהא תוכנו של חוק יסוד עד אשר תהיה, הוא יעמוד על תילו עד למערכת הבחירות הבאה – עד שהעם יחליט. ואם חוק יסוד יקבע שהממשלה כל כך מצוינת שלא צריך יותר בחירות?".
ראבילו השיב: "הכנסת לא יכולה לחוקק ככל אשר על דעתה", ואז חיות סיכמה: "ומי יגיד לה את זה? מחר הכנסת מחוקקת שלא צריך בחירות. או פעם בעשר שנים. זה דבר שלא נתון לביקורת לשיטת אדוני?". לדברי ראבילו, "אין ספק שחוק שאומר שהכנסת היא לעשר שנים הוא לא תקין ולא צודק, אבל השאלה מי מחליט. כל עוד אין לבית המשפט סמכות שניתנה על-ידי הריבון, הוא לא יכול לבקר".
הליכוד וכחול לבן: לדחות על הסף
לפני חצי שנה דחה בג"ץ את העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים, מכיוון שבית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה שטרם הושלמו, ולכן בג"ץ לא מצא מקום להידרש להוראות בהסכם הקואליציוני העוסקות בחקיקה עתידית כמו שינוי חוק יסוד: הממשלה.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר בשתי ממשלות שונות, כשבראש כל אחת מהן עומד ראש ממשלה אחר. לטענת העותרות, העובדה הזו משתקת את הרשות המבצעת בישראל ופוגעת בדמוקרטיה הפרלמנטרית שנהוגה בישראל. עוד נטען כי ממשלת החילופים היא בבחינת תיקון שאיננו חוקתי; שהיא נעשתה תוך שימוש לרעה של הסמכות של הכנסת; ובפרוצדורה לא תקינה - שמחייב את ביטולה.
סיעות הליכוד וכחול לבן וגם המדינה טענו כי יש לדחות את העתירות על הסף, מכיוון שהנושא אינו שפיט. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה במקרה זה לא נדרשת הכרעה תקדימית בסוגיה המורכבת של ביקורת שיפוטית חוקתית על חוקי-היסוד, שכן ההסדרים המשטריים שנקבעו בתיקון לחוקי-היסוד, ושעיקרם בהוספת האפשרות – שאינה מחייבת – להקמת ממשלת חילופים, כלל אינם מתקרבים לאותם מקרים חריגים ביותר ויוצאי הדופן הפוגעים בליבת הדמוקרטיה ו"מזעזעים את אמות הסיפים של המבנה החוקתי", כלשונו.
פורסם לראשונה: 09:15, 27.10.20