ראש הממשלה בנימין נתניהו יכנס ביום שלישי דיון בנושא עמדתה של ישראל מול מהלכי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שצריכה להיות מוגשת עד 9 באפריל - 30 ימים ממועד פנייתה של התובעת הראשית פאטו בנסודה.
האם ישראל תבקש מבית הדין לחקור את עצמה ובכך תכיר בסמכותו? האם בירושלים לא יעשו דבר ואז ייחשפו מיד לפעולות חקירה וצווי מעצר? ואולי בכלל יבקשו דחייה במתן המענה? ההתלבטות העזה אודות דרכי הפעולה מגיעה על רקע ההחלטה האמריקנית אתמול להסיר את הסנקציות שהוטלו על בית הדין.
פחות משבוע: האפשרויות של ישראל, לקראת מתן התשובה להאג
(צילום: משי בן עמי)
בדיון, שבו ישתתפו בין היתר שר הביטחון בני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי ובכירים נוספים, יחליטו הגורמים כיצד להשיב לשאלת התובעת בנוגע לחקירה ישראלית-עצמית בשתי הסוגיות שעומדות על הפרק: אירועי צוק איתן והבנייה בהתנחלויות.
אם ישראל תודיע שהיא מבקשת לחקור את עצמה - התובעת צפויה להיענות לבקשה, מה שיעביר את הכדור למגרשה. ואולם, בישראל מתלבטים עמוקות כיצד להשיב לתובעת: אם יודיעו על חקירה עצמית, המשמעות תהיה הכרה בסמכותו של בית הדין בהאג וכך ישראל תהיה מחויבת למסור דין וחשבון לבית הדין בכל חצי שנה ולדווח על מצב החקירה.
נתניהו: "להילחם מול ההחלטה האנטישמית של בית הדין הבינלאומי בהאג"
אם בירושלים לא ייענו לבנסודה - המשמעות תהיה פתיחה מיידית בחקירה נגד ישראל בחשד לפשעי מלחמה. במצב רגיש שכזה, ישראל תחשוף את עצמה לפעולות חקירה וצווי מעצר.
ואולם, קיימת אפשרות שלישית שלפיה ישראל יכולה לבקש דחייה טכנית במתן התשובה, בשל המצב הפוליטי והעיסוק במגעים להרכבת הממשלה. רצוי היה שפנייה שכזאת הייתה מגיעה לפני הבחירות, אך גם כעת גורמים מעורים בעבודת בית הדין רמזו לישראל שאם תבקש דחייה כזו - התובעת עשויה להיענות לה. יש לציין כי בבקשת הדחייה הטכנית למתן התשובה אין משום הכרה בסמכות בית הדין.
יש לציין כי צה"ל כבר המליץ לדרג המדיני שלא לשתף פעולה עם ההליך כדי להימנע ממתן לגיטימציה, שכן אם ישראל תעשה זאת הדבר יפתח פתח לחקירות נוספות של בית הדין במקרים של מבצעים ביטחוניים עתידיים.
גנץ: "ניאבק משפטית ומדינית בהחלטה השערורייתית והרעה הזאת"
בנוסף, בישראל מנתחים את המשמעויות של החלטת ארה"ב להסיר את הסנקציות מבית הדין בהאג. הצעד האמריקני ננקט בניגוד להמלצה הישראלית להשארת הסנקציות - לפחות עד למועד עזיבתה של בנסודה בחודש יוני.
הגורמים בארץ חלוקים מול המהלך של ביידן: מצד אחד ארה"ב מתנגדת לחקירה של ישראל על פשעי מלחמה, וחושבת שלבית הדין אין סמכות שיפוטית על ישראל שאינה חברה בבית הדין.
מצד שני, דווקא בביטול הסנקציות יש מסר אמריקני לבנסודה - שלפיו היא יכולה להמשיך בגישתה אם המעצמה החשובה בעולם מבטלת את הסנקציות נגדה. יש בישראל מי שרואים את הצעד האמריקני דווקא כחשוב ומועיל: מרגע שהאמריקנים ביטלו את הסנקציות, יש להם אפשרות להשפיע על בית הדין ולרסן את החקירה בבחינת "הלכנו לקראתכם - כעת אתם תלכו לקראתנו".
ייתכן גם שההחלטה נועדה לאפשר פתיחה של דף חדש בין הממשל האמריקני לבין תובע הראשי הבא של בית הדין - קארים חאן - שייכנס לתפקידו ביוני. כך, אולי חושב ממשל ביידן, ההידברות תסייע "להוריד מהעץ" את בית הדין.
אפשרות נוספת היא שמדובר בצעד מקדים לפני שהאמריקנים ילחצו על הפלסטינים לבקש מבית הדין בהאג להשהות את החקירה נגד ישראל - ולתובע החדש יהיה קל יותר להחליט על כך.
