ההתפרצות האלימה בחברה הערבית בתחילת מבצע "שומר החומות" חשפה את כפל הפנים המאפיין אותה בשנים האחרונות. חציו "המואר" של הדיוקן מוכר היטב לציבור היהודי ומגלם כמיהות השתלבות גוברות של האזרחים הערבים שבאו לידי ביטוי במגוון מישורים: מהלכיה הפוליטיים הדרמטיים של רע"מ, ההשתתפות הרחבה על הציבור הערבי במאמץ הקולקטיבי בנושא הקורונה, והנוכחות וההשפעה הגוברות של נציגי החברה הערבית בתחומי הכלכלה, האקדמיה, התרבות והספורט. חציו "החשוך" של הדיוקן לא היה מוכר לרוב הציבור היהודי עד פרוץ המהומות ומגלם מצוקות חברתיות ותרבותיות עמוקות, ובראשן משבר מחריף בקרב הדור הצעיר הערבי.
הצעירים הערבים עמדו בחוד החנית של אירועי הוונדליזם, הפגיעה בסמלי השלטון, ההתנגשות עם כוחות הביטחון והפגיעה בציבור היהודי. ההתפרצות בקרבם נבעה מכמה מקורות טעונים: ניכור הן כלפי מוסדות המדינה והן כלפי מקורות הסמכות הפנימיים בחברה הערבית (ההורים וההנהגות הפוליטית והציבורית), התרופפות גוברת במשילות המדינה בחברה הערבית, תחושות קיפוח ואפליה, וגם הסתה מתמשכת שאליה חשוף חלק גדול מהצעירים שמפיחה בקרבם עוינות על רקע לאומי.
מדובר בדור המתאפיין בתלישות עמוקה - בין הזהויות הישראלית והפלסטינית ובין המודרנה למסורת - ונעדר חזון או אופק שיובילו אותו. 30% מבני ה-24-18 בציבור הערבי אינם לומדים או עובדים (כ-70 אלף איש) ועם הקבוצה התלושה הזאת נמנים 60% מהצעירים המורשעים בעבירות פליליות. האחריות למציאות מתחלקת בין ההזנחה השלטונית לבין כישלון ההנהגות בחברה הערבית שמתקשות לתקשר עם הצעירים או לאכוף עליהם מרות.
כמו בבעיות יסוד אחרות בחברה הערבית, ובראשן הפשיעה והאלימות, אין בנמצא פתרונות קסם. גם קידום רעיון השירות האזרחי צפוי להיות סיזיפי, רווי מכשולים ופירותיו האפשריים יסתמנו רק לאורך זמן
ההתפרצות האחרונה אינה אירוע נקודתי חולף שלאחריו שתי החברות ישובו לשגרת דו-קיום. היא חשפה בעיות יסוד ארוכות שנים ויצרה שבר עמוק וחריף שמחייב טיפול שורש, הן בהיבט המעשי והן בזה התודעתי.
על רקע זה מתחדד רעיון שנידון זה כמה שנים להחלת שירות אזרחי-קהילתי (המקבילה של השירות הלאומי), שיספק מסגרת ומשמעות לצעירים הערבים וישמש גשר בין תקופת התיכון לחיים הבוגרים. הרעיון זכה לתנופה במהלך משבר הקורונה, אז השתלב הציבור הערבי במאמץ כלל-מדינתי ונחשף למגוון רחב של מנגנוני המדינה - לרבות אלה הביטחוניים - המעניקים מענה לבעיות האוכלוסייה אך גם משלבים אזרחים בפעילותם.
רשות השירות הלאומי-אזרחי הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה בחברה הערבית, אולם הכרחי שהמאמץ יהיה רחב וממוסד יותר - בפרט בהקשר להקצאת תקנים והרחבת והתאמת המסגרות שבהן ייקלטו הצעירים - וחשוב כמובן שילווה בעידוד פעיל מצד ראשי הציבור ומעצבי דעת הקהל בחברה הערבית.
מיכאל מילשטייןשירות אזרחי עוקף את המונח "שירות לאומי" הטעון בחברה הערבית, ועשוי להכיל מגוון תחומי עשייה שבאמצעותם יתרום הצעיר הערבי לקהילה ובעקיפין גם יפתח זיקה למדינה: רווחה וסעד, חינוך, נוער, בריאות, שירותי הצלה ועוד. רצוי כמובן שמהלך שכזה ילווה במאמצים נוספים לשיפור מצבו של הדור הצעיר, כגון עיבוי מערך המתנ"סים, הקמת תנועות נוער, וכן שיפור בקיאות הצעירים הערבים בשפה העברית המהווה מפתח חיוני להשתלבות ולהצלחה בחברה הישראלית, והעמקת ההיכרות עם הציבור היהודי, במיוחד באמצעות מפגשים בין בני נוער.
כמו בבעיות יסוד אחרות בחברה הערבית, ובראשן נגע הפשיעה והאלימות, אין בנמצא פתרונות קסם. גם קידום רעיון השירות האזרחי צפוי להיות סיזיפי, רווי מכשולים (בעיקר התנגדות מתוך החברה הערבית), ופירותיו האפשריים יסתמנו רק לאורך זמן. ואולם, נוכח השבר העמוק ביחסי יהודים וערבים והסיכוי שתתממש התפרצות אלימה נוספת בעתיד, אין לאף אחת משתי החברות את הלוקסוס להפגין ציניות או זלזול ביוזמות מעשיות שיכולות לתת מענה ולו חלקי למשבר שמבסס את מעמדו כאתגר אסטרטגי ואף קיומי מבחינת ישראל.
- ד"ר מיכאל מילשטיין הוא חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, וראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
