בשבוע שהוא נמצא בבית הלבן הספיק נשיא ארה"ב ג'ו ביידן כבר לשוחח עם שורה של מנהיגים: טרודו מקנדה, לופז-אוברדור ממקסיקו, ג'ונסון מבריטניה, מרקל מגרמניה, מקרון מצרפת, ופוטין מרוסיה. עד לרגע זה "החבר הטוב שלי", ראש הממשלה בנימין נתניהו לא קיבל כל שיחת טלפון מביידן. לשם השוואה, ב-2017 נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ התקשר לראש הממשלה בפעם הראשונה שלושה ימים אחרי שנכנס לבית הלבן.
יש הטוענים שבבית הלבן נותנים לנתניהו להזיע. הם יודעים שיש לו בחירות אוטוטו ולא ממש רוצים לעזור לו, במיוחד על רקע משקעי העבר. ההתבטאויות הישראליות נגד חזרה להסכם הגרעין, שהאחרונה בהם מפי הרמטכ"ל אביב כוכבי, הקפיצו לא מעט אנשים בוושינגטון - והן לא תורמות לאווירת האמון.
מנגד דיפלומטים טוענים שביידן פשוט נוהג לפי המסורת הנהוגה במדיניות החוץ האמריקנית המסורתית שהטלפון הראשון של הנשיא מגיע למנהיג קנדה, ואחריו מקסיקו, בריטניה וכך הלאה. שיחה עם נתניהו תגיע בהמשך.
מי שדווקא כן קיבל שיחת טלפון מבכיר בממשל ביידן היה שר החוץ גבי אשכנזי אשר קיים שיחת טלפון ראשונה עם מקבילו, מזכיר המדינה האמריקני החדש, אנתוני בלינקן. אשכנזי בירך אותו עם כניסתו לתפקידו תחת ממשל ביידן. השניים דנו בנושאים אסטרטגיים אזוריים, המשך הרחבת מעגל השלום, האיום האיראני ונושאים נוספים.
"ארה"ב היא ידידתה הגדולה של ישראל ושותפה אסטרטגית לתהליך השלום, היציבות הביטחונית האזורית והיבטים כלכליים. הסכמי השלום בהובלת ארה"ב יצרו קואליציית שלום רחבה במזרח התיכון ועל כולנו להמשיך ולפעול להרחבת המעגל והסרת כל איום היכול לערער את היציבות הביטחונית באיזור. אני בטוח שיחד נדע לפעול נגד הטרור העולמי וכל איום על היציבות המובל על ידי איראן ושלוחותיה", אמר אשכנזי.
השניים סיכמו להמשיך ולדבר וקבעו להיפגש ברגע שיתאפשר נוכח המגבלות בעקבות נגיף הקורונה. לפני חמישה ימים שוחח היועץ לביטחון לאומי מאיר בן שבת עם מקבילו האמריקני ג'ק סאליבאן.
בירושלים הופתעו אמש מההחלטה להקפיא את עסקת ה-F-35 עם איחוד האמירויות, שנרקמה בחודשים האחרונים על ידי ממשל טראמפ, ונחשפה לראשונה על ידי נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות".
הרי העסקה הזו, על אף ההכחשות של נתניהו הייתה בבסיס הסכמי אברהם. מדובר בחלק מהשעייה זמנית של הרבה החלטות של טראמפ. מדובר גם בהפגנת שריר של ממשל ביידן מול איחוד האמירויות שאיתם יש לדמוקרטים חשבון ארוך שקשור לענייני תימן, לוב וקירבה גדולה מאוד של יורש העצר מוחמד בן זאיד לטראמפ ולסעודים. זה לא סוד שהדמוקרטים לא אהבו את הקרבה היתרה של נתניהו עם טראמפ והרפובליקנים.
בישראל הרשמית נזהרו מלהגיב להקפאת עסקת החמקנים בנימוק שזה עניין פנימי אמריקני. גורמים מדיניים אמרו כי מדובר בהליך פרוצדוראלי של אישור העסקאות ולכן קודם כל מקפיאים, בוחנים ואז מאשררים מחדש (או שלא). אבל להקפאה הזו עלולות להיות השלכות על המשך תהליך הנורמליזציה של ישראל עם מדינות ערב.
הממשל החדש מעביר את המסר שהם יתמכו בהמשך הנורמליזציה אבל לא יהיו מוכנים לשלם במטבע אמריקני בתמורה כגון עסקאות נשק חריגות (איחוד האמירויות), הסרה מרשימת מדינות תומכות טרור (סודן) והכרה בשטחים שנויים במחלוקת (מרוקו).
במרוקו וודאי מוטרדים מאוד מהאפשרות שביידן יסוג מההכרה האמריקנית בריבונות מרוקו על סהרה המערבית. אם זה יקרה, אפשר לשכוח מה"מימונה" שנתניהו מכין למלך מרוקו. ראש הממשלה מעוניין שהמלך יבקר בישראל בשבועות הקרובים – כאחת מגולות הכותרת של קמפיין הבחירות.
גורם מדיני בירושלים ניסה אמש להרגיע ואמר כי לממשל ביידן יהיה קשה מאוד לבטל מרכיבים בהסכמי אברהם כי יש קונצנזוס בינלאומי, בייחוד ממדינות ערב, שמדובר במהלכים חשובים למזרח התיכון. "קשה להאמין שממשל ביידן יילך נגד זה. אולי בהתחלה מנסים לעשות שרירים כדי להראות שיש בוס חדש ולא הכל מובן מאליו אבל בפועל לא ייקחו צעד אחורה".
