נתניהו בזמן ישיבת הממשלה: "צריך סגר מלא מיד"
עוברים לסגר מלא: אחרי שעות של דיונים הממשלה החליטה הערב (שלישי) על החמרת הסגר. החל מהלילה שבין חמישי לשישי תיכנס ישראל לסגר מהודק, שבמסגרתו ייסגרו כל מעונות היום, גני הילדים ובתי הספר. הסגר במתכונתו הנוכחית יימשך שבועיים, לאחר שהסגר הרופף - שהוטל לפני שבוע וחצי - לא הוביל לבלימת העלייה בתחלואה.
הסגר המהודק ייראה כך:
• הסגר יתחיל ביום חמישי בחצות, ויימשך שבועיים
• כל מסגרות החינוך מגיל לידה, פרט לחינוך המיוחד
• מגבלת ההתקהלות תוחמר ל-5 איש במקום סגור ו-10 במקום פתוח
• יציאה לעבודה תותר למקומות חיוניים בלבד, ורשימת חריגים תצומצם
• תבוטל פעילות ספורט מקצועי
• יישארו על כנם: מגבלת יציאה של קילומטר מהבית, ואיסור שהייה בבית אחר
במסגרת הסגר, כלל מערכת החינוך תיסגר, פרט לחינוך המיוחד ופנימיות ששוהים בהן ברצף. מגבלת ההתקהלות תוחמר לעד חמישה אנשים בחלל סגור ועשרה בשטח פתוח. מספר מקומות העבודה החיוניים יצומצם ותבוטל פעילות הספורט המקצועי. על פי ההחלטה, שרי האוצר והבריאות יוסמכו להחליט על תחומים מצומצמים שבהם תותר הגעתם של עובדים. רק מי שרכש כרטיסי טיסה לפני הסגר יורשה לטוס, ולאחר מכן מי שירצה לטוס יידרש לקבל אישור של ועדת חריגים.
ימים ספורים לאחר ביטול העברה בכפייה של חוזרים מחו"ל למלוניות, שוב יועברו אליהם לבידוד שבים מ"מדינות מסוכנות", שעדיין לא הוגדרו. זאת, כדי למנוע את התפשטותן של המוטציה הבריטית והדרום אפריקנית. השויוכלו לצאת מבידוד רק בכפוף לבדיקות. בנוגע לענף הבנייה, ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר יסכמו את המדיניות בנושא זה הקשור במדיניות כניסת פלסטינים לישראל.
מחר תתכנס הממשלה בשנית כדי לאשר את התקנות שינוסחו במהלך הלילה במשרדי המשפטים והבריאות. בחמישי בחצות הם ייכנסו לתוקף, ולכנסת יהיה שבוע שבמהלכו היא תוכל לאשר, לבטל או לשנות את ההחלטות.
כמעט כל השרים הצביעו בעד החמרת הסגר. השר דודי אמסלם הצביע נגד, מכיוון שלא התקבלה עמדתו לאסור על הפגנות. שרי ש"ס אריה דרעי ויעקב אביטן נמנעו בהצבעה. דרעי אמר כי הוא תומך בסגר מכיוון שמדובר בצעד הכרחי בשל פיקוח נפש, אולם הוא לא יכול להצביע בעד החלטה לסגור בתי כנסת ותלמודי תורה, ולכן החליט להימנע בהצבעה ביחד עם שר הדתות.
ישיבת הממשלה שנערכה בזום החלה לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ הסכימו על הטלת סגר מלא. שר החינוך יואב גלנט לא הביע התנגדות בישיבת הממשלה לסגירת כל מערכת החינוך, ודרש רק להחריג את החינוך המיוחד ואת הבחינות לי"א-י"ב.
"הבהרתי שבתי הספר ומוסדות החינוך אינם מקור הדבקה, אלא גורמים מרסני תחלואה", אמר גלנט. "ולמרות זאת, אם תלמידי ישראל ילמדו בהיקפים נרחבים - לא יתאפשר סגר כללי. כך נוכחנו בשבועות האחרונים. הדבר קשור בתנועות הנלוות להפעלת מערכת החינוך, אם באופן חוקי ואם בניצול לא חוקי של התנועות הנרחבות סביב מערכת החינוך".
"לכן", המשיך גלנט, "למרות הצורך החיוני של התלמידים להגיע למוסדות החינוך - אני נאלץ לרתום את כל מערכת החינוך לצורך הלאומי של בלימת התפשטות המגפה באמצעות סגר קצר ואינטנסיבי, בכל המשק ובכלל זה במערכת החינוך. למרות האמור, יש להחריג את הפעלת החינוך המיוחד ומסגרות החינוך של הנוער בסיכון - הם חייבים לפעול בכל מצב. באופן פרטני, אבקש להחריג את קיום בחינות המתכונות לתלמידי כיתות י"א-י"ב בתקופת הסגר".
שר החינוך ביקש שגם אם הסגר יארך מעל שבועיים, יתאפשר לתלמידי י"א-י"ב להגיע שלוש פעמים בשבוע ללמידה בקבוצות קטנות במוסדות החינוך על מנת להתכונן לבחינות הבגרות, החל מהשבוע השלישי. "אני דורש לנצל את תקופת הסגר הכללי על מנת לחסן את כל אוכלוסיית הגננות והמורים. צריך להתחיל את מבצע החיסונים שלהם כבר בסוף השבוע הקרוב. המינימום הנדרש באופן מיידי הוא לאפשר למורים לנצל את מנות החיסון העודפות אשר תוקפן עלול לפוג באופן מתוכנן בסוף כל יום חיסון". מרבית השרים הסכימו עם עמדתו של גלנט כי יש לתת עדיפות למורות והגננות בחיסונים.
משרד האוצר ביקש תחילה להחריג את הגנים מהסגר, אבל לאחר דבריו של גלנט גם שר האוצר ישראל כץ לא התנגד לסגירתם. "המצב היום חמור מאי פעם. כשרואים את האור בקצה המנהרה, החיסונים, זה מקשה על המוטיבציה של סגר ועל האכיפה. לגבי החינוך בגיל הרך - משרד האוצר לא יקשה יותר משר החינוך", אמר כץ.
הממונה על המאבק בקורונה, פרופ' נחמן אש, הציג מצגת עם ההגבלות החדשות שהציע ולבסוף התקבלו במלואן. אלו כוללות את סגירת כל המסגרות והפעילות בתחום החינוך מגיל לידה, כולל מעונות יום, גני ילדים וכיתות נמוכות. זאת, פרט לחריגים בחוק (חינוך מיוחד, נוער בסיכון וכו'), פנימיות ששוהים בהן ברצף וללא אפשרות יציאה, ובחינות במקצועות בריאות בלבד.
לצד זאת הציע להשאיר את המסחר, הבילוי והפנאי סגורים. לגבי מקומות עבודה הוא דרש להשאיר פתוחים רק את החיוניים ביותר, וללא התקהלויות במקומות עבודה (עד חמישה אנשים בישיבה). פרופ' אש הציע גם לסגור את הספורט המקצועי בתקופת הסגר. בנוסף הציע לצמצם את ההתקהלויות - עד חמישה אנשים במקום סגור ועשרה במקום פתוח. לפי הצעתו התפוסה בתחבורה הציבורית תישאר 50%.
משרד האוצר התנגד לחלק מהצעדים שהוצגו. במצגת של ממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר ערן יעקב נכתב כי המשרד מתנגד להחמרת ההגבלות על מקומות עבודה שלא מקבלים קהל, וכי העלות של צעד זה עלולה להגיע לשלושה עד ארבעה מיליארד שקלים לשבועיים, "ללא תועלת בריאותית משמעותית". יעקב הוסיף: "אי אפשר להתעלם מהכול ולומר שאין חריגים. בלי חריגים המשק לא יכול לתפקד".
שר הבריאות יולי אדלשטיין נימק את הדרישה להחמיר את הסגר והסביר כי קופות החולים ובתי החולים נמצאים ב"קצה גבול היכול". הוא אמר כי "אנחנו נמצאים במצב לא פשוט". אדלשטיין הוסיף כי בסגר הנוכחי צריכות להיות "אפס החרגות", וכי "אם אנחנו פוגשים מישהו ברחוב שאינו לובש מדים - צריך לשאול אותו מה הוא עושה מחוץ לבית".
שר האנרגיה יובל שטייניץ הציע לצמצם את מגבלת המרחק מהבית ל-500 מטרים. הוא הוסיף: "ברור שהסגר שאנחנו מטילים עכשיו לא ייקח שבועיים, אלא חודש. מוכרחים לאסור עכשיו כניסה של כל אדם ששהה בדרום אפריקה והמדינות השכנות לה עד שנלמד מהם המאפיינים של המוטציה שהתפתחה שם. אני יודע שהמשפטנים לא תומכים בצעד הזה, אבל אין ברירה. אסור לקחת סיכון כמו זה שלקחנו עם המוטציה הבריטית שבגללה הגענו לרמות התחלואה הנוכחיות ולצעדים הקשים שאנחנו נוקטים כעת".
השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס קרא לאכוף את סגירת מוסדות הלימוד בכל המגזרים, וגם מתח ביקורת על הצעה של משרד הבריאות לסגור את חנויות המזון ב-19:00. "אין מצב שממשלת ישראל תאפשר מצב שבו בתי הספר הממלכתיים והגנים נסגרים מיד, אבל יהיו מגזרים שונים שימשיכו ללמוד כרגיל. אם כולם סגורים - כולם סגורים", הוא אמר והוסיף: "רשתות המזון צריכות לעבוד 24 שעות כדי למנוע צפיפות".
בין שרי הליכוד התפתח עימות על האיום הנשקף מהמוטציה הבריטית ועל יעילות האכיפה.
שטייניץ: "הסגר הוא חובה לא להורדת התחלואה, אלא למניעת התפרצות גרועה עוד יותר, למרות החיסונים. אמרו המומחים שעדיין יישארו חולים קשים, זה משחק אחר לגמרי. רואים באירופה. יכול להיות שאקוניס יגיד לי שוב שאני מגזים, אבל הנתונים נהיים חמורים מיום ליום".
אקוניס: "ידעת גם על המוטציה הבריטית נכון? כולם פה חכמים גדולים. כל מי שנמצא פה יודע שלא הייתה אכיפה. והיה זלזול של המשטרה ב'סגר' הזה".
אוחנה: "משטרת ישראל היא אחת המשטרות האוכפות בעולם, ואתה אומר לי שאין אכיפה".
אקוניס: "אפס אכיפה. מה שאתה אומר זה סיסמאות".
רגב: "אנשים מכבדים את המשטרות בעולם לא כמו כאן שמפחדים מהאזרחים".
נתניהו: "אני מבקש שתירגעו. אני שוחחתי עם רבים ממנהיגי העולם כשהמגיפה התחילה להתפשט אצלם, והם אמרו לי: שום דבר לא עזר. לא רמזור. לא פיקוח. כלום".
תוך כדי הישיבה פרסם ראש הממשלה נתניהו הצהרה מצולמת שבה אמר: "אנחנו בעיצומה של מגפה עולמית שמתפשטת במהירות שיא עם המוטציה הבריטית. היא הגיעה לישראל, היא גובה חיים רבים. אנחנו צריכים מיד להטיל סגר מלא". הוא הביע חשש מעיכוב הצעדים בכנסת ואמר: "הכנסת צריכה להעביר את זה מיד. בכל שעה שמשתהים המחלה מתפשטת".
השרים אריה דרעי ודוד אמסלם הביעו התנגדות להחרגת ההפגנות. אמסלם אמר כי "ההפגנות זה הדבר האחרון שצריך להחריג בסגר". דרעי הוסיף: "אני לא מבין אנחנו מבטלים את הכול מפני פיקוח נפש, וכשמגיעים לנושא אחד זה ייהרג ובל יעבור". גנץ אמר על כך: "אני חושב שלא צריך להפגין בעת הזו אבל לא צריך לאסור את זה". נתניהו קטע את חילופי הדברים ואמר: "צריך לדון בזה בנפרד, אני לא מציע שנעשה את זה כרגע ואולי גם לא בהמשך". לאחר מכן השרה פנינה תמנו שטה מתחה ביקורת על אמסלם ואמרה: "בדיון כל כך חשוב, מה שיצא מכאן זה סגירת חשבונות שלך עם היועץ המשפטי לממשלה. זה ממש לא ראוי".
השרה אורית פרקש הכהן הביעה אף היא תמיכה בסגר המהודק: "גם בדיון הקודם לא חשבתי שצריך להרחיב כפי שהרחבנו את מערכת החינוך. כאמא לילדה בבית ספר יסודי אני רואה שגם בקפסולות יש הרבה מאוד בידודים. בצורה די עקבית באיזון בין היכולת לאפשר חמצן לכלכלה לבין פתיחה רחבה-רחבה של החינוך אני חושבת שטוב נעשה אם נצמצם את החינוך לטובת הכלכלה".
בסיום הישיבה אמר גנץ: "אין מנוס מסגר רוחבי על כולם. שוחחתי עם הרבה מומחים ואני חושב שזה מחויב המציאות. אני מבקש לברך על מבצע החיסונים, ועם זאת, צריך להקדים ולסמן לעצמנו משימה לחסן את הצוותים החינוכיים בהקדם, כדי שנוכל להחזיר את מערכת החינוך לפעול. חיסון הצוותים החינוכיים מהמורים של הגילאים הצעירים לעליונים, הוא חשוב מאין כמוהו למדינת ישראל".
לאחר ההחלטה על הסגר המלא, קיימה שרה התחבורה מירי רגב שיחה בנוגע להיערכות נתב"ג, ולפני הכנת התקנות שיאפשרו יציאה לשדה התעופה בזמן הסגר. "אזרחי ישראל כולם נכנסים תחת האלונקה להצלחת סגר אפקטיבי שיוריד את נתוני התחלואה ויאפשר לנו את קידום מבצע החיסונים הלאומי. ענף התעופה עובר בשנה האחרונה אתגרים מורכבים, אך פירות ההצלחה של הסגר הצפוי לצד החיסונים, יביאו בשורה וצמיחה מחודשת לתעשיית התעופה הישראלית", אמרה רגב.
איתי בלומנטל השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 18:47, 05.01.21
