ניסיון לינץ' בנהג ערבי בטיילת בת ים, אמש
(צילום: יריב כץ)
המראות הקשים אמש (יום ד') של הלינצ'ים בעכו ובת ים, ושל שאר ההתנגשויות האלימות בין יהודים לערבים בערים נוספות, לא היו תוצאה מקרית של התפרעות צעירים. כך גם אובדן השליטה בלוד מאז יום שלישי. ההמונים המכים ללא רחם, לצד ריח רימוני הגז והעשן השחור שהיתמר מעל העיר ההרוסה – היו בעצם תמונת מצב לכישלון המתמשך של המשטרה ושל השר לביטחון פנים הממונה עליה, כישלון שהחל עוד בהתעלמות ממושכת מהאלימות הגואה בתוך החברה הערבית.
אבל אלו רק האייקונים האחרונים מאז נכנס המפכ"ל החדש קובי שבתאי לתפקיד. מאותו רגע נאלצה המשטרה להתמודד עם שורת כישלונות: חוסר השליטה והפרעות בשייח ג'ראח, פרשת המחסומים בשער שכם שהבעירו את ירושלים, חסימת המתפללים בכביש 1, האסון במירון, והפינאלה – התבוסה מול הפורעים בלוד והעימותים הקשים בערים המעורבות.
תיעוד: יהודי נפצע אנוש בלינץ' בעכו
אולי זה סגל הפיקוד החדש, אולי זו הכניסה הצולעת של המפכ"ל החדש, ואולי זה סתם חוסר מזל – אבל ב-100 הימים הראשונים לכהונתו סופרת המשטרה – וכמובן גם השר אמיר אוחנה שאחראי עליה – כישלון אחר כישלון באירועים גדולים.
הזיגזוג בשער שכם
אם נשים לרגע בצד את ההחלטה למנות מפקד צעיר בתפקידו הראשון כניצב למפקד מחוז ירושלים, הרי שפרשת המחסומים בשער שכם בתקופת הרמדאן הייתה הגפרור הראשון שהצית את הלהבות בירושלים וגרר מדינה שלמה. לפני כמה שבועות, בהחלטה לא מוסברת מבחינה מבצעית, החליטה המשטרה לא לאפשר לצעירים שמסיימים את תפילת הרמדאן לשבת על המדרגות בשער שכם.
במקום זאת הוחלט להציב גדרות, ובכך – למרות אזהרות אנשי המודיעין ושירות הביטחון הכללי – חשבו במשטרה לפזר את הצעירים.
אלא שאז החל גל פרעות מצד האוכלוסייה הערבית בירושלים, לצד התקפות אלימות נגד יהודים שצולמו והועלו לרשתות החברתיות, שהביאו את שבתאי לקבל החלטה הפוכה ב-180 מעלות ולהורות על הסרת הגדרות.
בתוך הארגון נשמעה ביקורת חריפה על הצעד ההגנתי של המשטרה. "אמרו לו שזה יכול להבעיר את השטח", אמר קצין בכיר שמכיר את הפרטים. "הוא נתן להם פרס. ממש פרס. אחרי שהתפרעו, אנחנו התקפלנו".
ההחלטה אכן לא הרגיעה את השטח, וההתפרעויות שהמשטרה בקושי הצליחה לדכא בירושלים החלו לזלוג גם לכיוון יפו.
אסון ההילולה
עד כמה שזה יישמע מוזר בימים אלה, התקלה הגדולה של המשטרה – למי ששכח – הייתה בל"ג בעומר באסון במירון. האסון, שבו קיפחו את חייהם 45 אזרחים בעת שהלכו לחגוג את הילולת הרשב"י, נזקף בעיקר לחובת המשטרה. מרבית חיצי הביקורת הופנו למפכ"ל שבתאי, על ניסיונו לברוח מאחריות.
רק לאחר האסון התברר שמי שחתם על התוכניות המשטרתיות לאירוע הגדול ביותר בישראל היה המפכ"ל עצמו. בהמשך אף נחשף ב-ynet ששבתאי אמנם חתם על תוכנית האבטחה של המשטרה ואף הציג אותה בפני השר לביטחון הפנים, אבל כלל לא ביקר בשטח.
שבתאי היה גם זה שנכנע בסופו של דבר ללחצים הפוליטיים שהופעלו עליו, ואפשרו העלאת כמות אנשים בלתי מוגבלת לטקסי הדלקת המדורות.
סליחה, חסימה
בשבת האחרונה שוב אירעה תקלה מבצעית גדולה של המשטרה, גם הפעם בהחלטה מעוררת מחלוקת בעניין ירושלים – לעצור בכביש 1 את האוטובוסים של המתפללים בדרכם להר הבית.
על אף שהמצב בירושלים היה מתוח כל השבוע, ולמרות שהיה ברור שבשבת, לילת אל-קדר, יבואו המוני מתפללים להר הבית, החליטה המשטרה על מהלך נועז ושנוי במחלוקת של עצירת האוטובוסים של המתפללים הערבים בדרך להר הבית.
חסימת האוטובוסים לירושלים ברמדאן
(צילום: נתיבי ישראל, דני אדינו אבבה)
הטענה הייתה שעל האוטובוסים יש פורעים שמתכוונים לבצע הפרות סדר חמורות בירושלים, אך בפועל מעצרים דרמטיים לא בוצעו באותם מחסומים. במקום זאת השתרכו פקקי ענק לאורך כל כביש 1, נהגים נתקעו במשך שעות – והמשימה של המשטרה לעצור את המתפללים לא בוצעה, כי אלה החלו לרדת מהאוטובוסים וללכת ברגל.
ואז, כמו בהחלטות קודמות, הגיע הזיגזוג והתקבלה הנחיה לפתוח את המחסומים. כך יצא שבמקום למנוע, המשטרה רק תדלקה עוד יותר את המחאה, שבאה לידי ביטוי בפרעות שבוצעו בשבת וגם למחרת בירושלים.
איבוד שליטה בלוד
אבל האירוע האחרון בלוד מסמן יותר מכל את אובדן השליטה של המשטרה. גם בכוח ההרתעה שלה, אבל גם בצורה שבה היא עובדת. עשרות תקיפות יהודים, נזק לרכוש, הצתה של עשרות מכוניות, בקבוקי תבערה וירי חי היו רק חלק מהאירועים הקשים באותו הערב. העיר נראתה כאילו נכבשה על ידי הפורעים.
החמור בסיפור הזה הוא שבמשטרה ידעו וחיכו בדיוק למה שיתרחש בערב, לאחר הלווייתו של הצעיר שנהרג מיריות במהלך הפרות הסדר ערב קודם לכן. המפכ"ל בעצמו הגיע בשעות הצהריים למחוז מרכז ברמלה, וקיים דיון מיוחד על השלטת הסדר בעיר לוד בערב. אבל מה שהתרחש שלשום בלוד היה הכל – חוץ מסדר.
ניידת משטרה הוצתה בלוד
(צילום: משה מזרחי)
העיר אבדה למשך כמה שעות, כשהפורעים השתלטו עליה והטילו את אימתם על התושבים היהודים. תושבים דיווחו שהתקשרו למשטרה, אבל לא תמיד זכו למענה. חלק מהתושבים היהודים בשכונות המעורבות פחד לרדת למקלטים, כדי שלא לפגוש את השכנים הערבים. לא לחינם כינה ראש העירייה, יאיר רביבו, את הנעשה בעירו "אנרכיה".
קצינים בכירים סיפרו שלמרות שערב קודם לכן, כשהתראיין בטלוויזיה, הבהיר המפכ"ל בירושלים: "מעתה המשטרה תוריד את הכפפות", לא רק שהכפפות נשארו, הן אפילו נשארו נקיות. בישיבה עם סגל הפיקוד הבכיר שלו אמר להם המפכ"ל שהם צריכים "להכיל את המהומות".
רק ב-1:00 לפנות בוקר, אחרי שרוב המהומות שככו, הגיע המפכ"ל לעיר ואחריו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, והוחלט על הזרמת פלוגות מג"ב לעיר. מעט מדי, מאוחר מדי.
