4 צפייה בגלריה
הדמייה. תחנה בפרויקט המטרו
(צילום: אדר׳ טל אייל ושרון שפירא עריכה גרפית: שירה שטינברג)
פרויקט המטרו בגוש דן: הוועדה לתשתיות לאומיות הודיעה היום (ב') שתעביר לאישור הממשלה את התוכניות לקו המטרו M3 מהרצליה לבת ים שתכנונו הושלם. מדובר באחד משלושה קווים בפרויקט (ראו להלן), אורכו יהיה 40 ק"מ והוא יכלול 25 תחנות - בין השאר ברמת השרון, תל אביב, פתח תקווה, גבעת שמואל, קריית אונו, רמת גן, אור יהודה, אזור וחולון. את הפרויקט מקדמת חברת נת"ע.
הקו יכלול גם שלוחה לנתב"ג מאזור התעסוקה הדרומי המתוכנן באור יהודה, והוא יעבור במוקדים חשובים נוספים, בהם בתי החולים אסותא ברמת החייל, בילינסון בפתח תקווה ושיבא בתל השומר, וכן באזורי התעסוקה בהרצליה פיתוח, רמת החייל בתל אביב, קריית אריה בפתח תקוה, חולון מזרח וניסנבוים בבת ים.
מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, מסרה כי "מתן תוקף של קו ראשון עבור פרויקט המטרו הוא יום חגיגי וחשוב למדינת ישראל. מדובר בתוכניות חשובות ומשמעותיות להמשך פיתוח מערכת הסעת המונים במטרופולין תל אביב. יש להן תרומה ניכרת לפתרון בעיית הפקקים הקשים ולעידוד מעבר לתחבורה ציבורית".
יו"ר הוועדה לתשתיות לאומיות, מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן, הוסיף: "קידום פרויקט המטרו הוא בשורה אדירה למשק ולאיכות החיים שלנו. היום מסתיים שלב הדיון בהתנגדויות שהושמעו בפני החוקרת עו"ד תלמה דוכן. המטרו יאפשר התניידות מהירה וקלה והתושבים צפויים להזדמנויות תעסוקתיות חדשות במטרופולין".
יולי שעבר: לקראת פרסום מפת הקווים
(צילום: שחר גולדשטיין)
פרויקט המטרו מתבצע במקביל למערכת הסעת המונים אחרת בגוש דן - פרויקט הרכבת הקלה שכבר נמצא בעבודה (הקו האדום, הקו הסגול והקו הירוק). בשונה מהרכבת הקלה, שלושת קווי המטרו יעברו מתחת לפני הקרקע, ינועו במהירות גבוהה יותר ויוכלו להסיע אלפי אנשים נוספים.
פרויקט המטרו מורכב משלושה קווי רכבת תחתית באורך כולל של 145 ק"מ שיעברו ב-109 תחנות ב-24 רשויות מקומיות במרכז הארץ - מתל אביב במערב ועד גבעת שמואל במזרח, מרעננה בצפון ועד לחולון בדרום. העלות המוערכת של המיזם היא 150 מיליארד שקל, ובמשרדי הממשלה מבטיחים שרשת התחלתית של המטרו תחל לפעול בסביבות 2032-2030. כך ייראו שלושת הקווים:
קו M1 – מהשרון עד ראשל"צ
הקו הארוך ביותר ברשת (85 ק"מ), יתחיל בשתי זרועות: האחת מרעננה והשנייה מכפר סבא. שתי הזרועות יתחברו באזור רמת השרון וירדו דרומה לכיוון הרצליה, רמת השרון, תל אביב, חולון וראשון לציון.
בראשון לציון הקו יתפצל: זרוע אחת תעבור דרך באר יעקב, רמלה ולוד, והשנייה דרך נס ציונה, רחובות ותסתיים בבית החולים קפלן. הקו יעבור בין היתר בבסיסי הצבא בגלילות ובצריפין, בתי החולים מאיר, אסף הרופא, וקפלן ודרך אוניברסיטת תל אביב, המרכז הבינתחומי בהרצליה ופארק המדע ברחובות.
הקו תוכנן במסגרת שתי תוכניות נפרדות. הראשונה, הצפונית, מקודמת על רקע התנגדות של רשויות מקומיות ותושבים מצפון המטרופולין ובחלק מערי השרון. ההתנגדות הובילה לביטול השקעה ברכבות קלות באזור ומנעה את פיתוחם של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית.
במסגרת התוכנית הדרומית, הוחלט על ידי המתכננים להאריך את הקו בחמישה ק"מ ושלוש תחנות בלוד.
קו M2 – מפתח תקווה עד חולון
הקו שאורכו 23 ק"מ יעבור מפתח תקווה דרך גבעת שמואל, בני ברק, רמת גן, גבעתיים, תל אביב ועד לחולון. הקו יעבור במוקדי עניין מרכזיים כמו שוק הכרמל, כיכר הבימה, תחנת רכבת השלום שתהפוך למרכז תחבורה, אצטדיון בלומפילד, בית החולים וולפסון ואוניברסיטת בר אילן.
גם קו זה מקודם על רקע התנגדויות לא מעטות: בבני ברק העירייה דורשת לא לחפור במהלך השבת - דרישה שמבחינה מקצועית לא ניתן לממש מאחר שעצירת מערכת ה-TBM (שחופרת גם את מנהרות הרכבת הקלה), עלולה להוות סיכון ממשי.
ארכיון: עיריית בני ברק נגד תוכנית המטרו
(באדיבות עיריית בני ברק)
הקו יעבור בתוך שטח בנוי צפוף וקביעת התוואי שלו והכניסה לתחנות המטרו תוכננו כך שיידרשו כמה שפחות בניינים להפקעה ולהריסה. המתכננים מסבירים שעל מנת לצמצם את הפגיעה במבנים, שונתה שיטת הכרייה של תחנת הבימה, כך שאינה כוללת יותר מבנים להריסה, למעט מבנה ארעי בשדרות בן ציון.
הכניסה הראשית לתחנה תהיה על חשבון פיקוסים ותיקים בשדרות רוטשילד ועל כן מסומנים מספר עצים לכריתה, אך התוכנית מאפשרת להעתיק את פתח הכניסה הראשית משדרות רוטשילד לכיכר הבימה כך שהעצים יישארו במקומם.
שיטת הכרייה שונתה גם ברחוב חזון אי"ש בבני ברק, ברב לוין ברמת גן, בארלוזורוב וליד העירייה בפתח תקווה.
קו M3 – מהרצליה לבת ים
קו טבעתי באורך 38 ק"מ שכאמור יחבר בין הרצליה, תל אביב, פתח תקווה, קריית אונו, רמת גן, אור יהודה, חולון ובת ים. הקו לא יעבור במרכז תל אביב, אלא ישרת את מזרח המטרופולין ואזור בקעת אונו שסובל מתחבורה ציבורית שכבר היום מתקשה לתת מענה לביקושים.
התוואי תוכנן במקור לתת מענה לבתי החולים בגוש דן, צעד הכרחי לנוכח גידול האוכלוסייה הצפוי (בשנת 2040 צפוי מספר בני ה-65 ומעלה לעמוד על יותר משני מיליון).
במסגרת הליכי התכנון הוסט הקו בדרום גלילות כדי להקים "האב" תחבורתי שיהיה ממשק בין שני קווי מטרו, תחנת רכבת כבדה חדשה ומסוף תחבורה לאוטובוסים. בסמוך תוקם שכונת מגורים של אלפי יחידות דיור.
הדמייה החפירה של מכונת ה-TBM
"במהלך הדיון על הקו, הוועדה לתשתיות לאומיות החליטה היום על קבלת רוב המלצותיה של החוקרת תלמה דוכן, ולבצע בתוכניות שינוים מסוימים, בהם שינויים פרטניים כגון שינוי במיקום כניסות", נמסר.
כמו כן, נמסר כי הוועדה החליטה על צמצום של הגבלות הבנייה בתחום המטרו, זאת על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בקניין. בהתאם לכך, תוקנו גם הוראות התוכנית ביחס למגבלות הבנייה של המטרו, באופן שמרחיב את אפשרויות הבניה מעל למנהרת המטרו והמרכיבים התפעולים שלו.
מחקר שנערך על ידי צוות מומחים ומשרדי ממשלה שפורסם ביולי האחרון העלה שהתועלת מהקמת רשת קווי המטרו במרכז הארץ תביא תועלת של כ-33 מיליארד שקל בשנה. אם המערכת לא תוקם כמתוכנן - צופים החוקרים קיפאון כלכלי במדינה.
מנכ"ל חברת נת"ע חיים גליק בירך על החלטת ועדת התשתיות הלאומיות ואמר: "מדובר בפרויקט התשתית הלאומית המשמעותי והחשוב ביותר המקודם כיום במשק, ובנדבך נוסף אשר יביא למימושו תוך השלמת המהפכה התחבורתית במטרופולין גוש דן כולו. צעד זה יתרום באופן נרחב לקידום מערכת הסעת המונים ויביא עימו בשורה של ממש לתושבי מדינת ישראל".
