"תחבולה? ממש לא, זו טעות בתום לב": במכתב יוצא דופן ליו"ר אגודת העיתונאים הזרים בישראל, ניסה דובר צה"ל להסביר את החלק התקשורתי של פעולת ההטעיה שביצע הצבא בסוף השבוע, ושבמהלכה הפציצו כ-160 מטוסים את "המטרו של חמאס" בעזה.
כלי תקשורת בעולם טענו כי צה"ל ניצל את התקשורת הזרה כדי להערים על חמאס. בהודעה לעיתונות שפרסם צה"ל עם תחילת אותה מתקפה נכתב כי החלה תקיפה של כוחות אוויריים וקרקעיים. לפי חלק מכלי התקשורת, דובר צה"ל לתקשורת הזרה יונתן קונריקוס אף אישר להם בהמשך כי החלה כניסה קרקעית לרצועה.
אתמול דווח כי הודעה זו, לצד פעולות אחרות שנעשו במקביל, גרמה להמוני מחבלי חמאס להיכנס למנהרות ולהיערך לקרב – ואז הסתערו עליהם מטוסי צה"ל בהפצצות. באופן רשמי טענו בדובר צה"ל כי הניסוח המעורפל של ההודעה יתוחקר בעקבות ה"אי-הבנה" שנוצרה ממנו, וכעת נמסרה ההודעה בעקבות אותו תחקיר.
"קראתי בדאגה רבה את ההאשמות שיחידת דובר צה"ל ודובר צה"ל לתקשורת הזרה קונריקוס השתמשו בפלטפורמה הזו כדי להטעות במכוון את העיתונאים הזרים בנוגע לפעילות הצבא הקשורה למבצע 'שומר החומות'", כתב דובר צה"ל, תא"ל הדי זילברמן, לנשיא אגודת העיתונאים הזרים בארץ, אנדרו קארי. "אני רוצה להבהיר כי ביצעתי בעצמי חקירה מקיפה בנושא והגעתי למסקנה שקונריקוס טעה כתוצאה מאי הבנה של תמונת המצב המבצעית בשטח ולא משום סיבה אחרת".
תא"ל זילברמן אמר כי הוא "מבין את התסכול של העיתונאים המדווחים על הפעילות בגבול עזה. קונריקוס קיבל אחריות מלאה לטעות והתנצל בפני העיתונאים. כמפקדו, גם אני רוצה להתנצל על הטעות".
"על אף דיווחים קונספירטיביים מנוגדים, הן בתקשורת הבינלאומית והן בתקשורת הזרה, לא היה כאן ניסיון מתוחכם להערים על התקשורת במטרה להשיג ניצחון טקטי", כתב דובר צה"ל. "מערך דובר צה״ל לא מערב לוחמה פסיכולוגית או הונאה בעבודתו ומחויב בראש ובראשונה לאמירת אמת לעיתונאים ולציבור וכך ימשיך לעשות. היחסים עם התקשורת הזרה הם בעלי חשיבות עליונה עבורנו, ואנחנו מעריכים את היחסים החיוביים שמבוססים על אמון וכבוד הדדי".
מכתבו זה של זילברמן הגיע לאחר הביקורת שנמתחה בחלק מכלי התקשורת על ההודעה והתדרוך עם תחילת הפעולה, ועל רקע השמדת מגדל התקשורת בעזה. סוכנות הידיעות AP, שדיווחיה מתפרסמים כלשונם באלפי כלי תקשורת ברחבי העולם, פרסמה אמש כתבה תחת הכותרת "הצבא הישראלי מואשם שניצל את התקשורת כדי להערים על חמאס". בכתבה צוין כי "אף שהצבא ניסה להמעיט במשמעות האירוע והציג אותו כאי-הבנה, פרשנים צבאיים ישראלים המעורים היטב בפרטים ציינו כי התקשורת נוצלה כחלק מתחבולה שמטרתה הייתה לפתות את לוחמי חמאס לתוך מלכודת מוות, וייתכן שעשרות מהם נהרגו בה".
ב-AP, שהעלתה את הכתבה עוד לפני הפצצת המגדל שבו שכנו משרדיה, ציינו כי אנשי הסוכנות בחנו היטב את הודעת צה"ל, קיימו שיחות טלפון עם בכירים בצבא ונשענו על דיווחים מעזה עצמה עד שקבעו לבסוף כי אין פלישה קרקעית ולכן לא דיווחו שיש כזו. אבל בסוכנות ציינו גם כי שלל כלי תקשורת גדולים אחרים בעולם כן מיהרו לדווח שהכניסה הקרקעית יצאה לדרך. לפי הסוכנות, חלק מהכתבים הזרים טענו כי כשביקשו מצה"ל הבהרות בנוגע לנוסח המעורפל של ההודעה, שממנו אפשר היה להבין שהחלה פלישה קרקעית, הצבא לא רק המשיך לשמור על ערפול – אלא במקרים מסוימים אף שיקר להם. "חלק מהכתבים האלה הרגישו שהתקשורת הזו נוצלה ככלי שרת", דיווחה AP.
לפי הסוכנות, כתבת ה"וול סטריט ג'ורנל" פלישה שוורץ סיפרה כי דיווחה על כניסה קרקעית אחרי שקיבלה מדובר צה"ל לתקשורת הזרה קונריקוס אישור מפורש לכך שכניסה כזו החלה. בציוץ בטוויטר טענה הכתבת כי קונריקוס "אמר לי ישירות 'יש כוחות קרקע בעזה'. על הבסיס הזה התפרסמה הכתבה הראשונה שבה נטען כך. הוא חזר בו מההצהרה הזו שעתיים אחר כך ואז שיניתי את הדיווח כדי לתת לזה ביטוי".
ב"ניו יורק טיימס" דיווחו על תרגיל ההטעיה הצה"לי בכותרת: "התקשורת שהוּנתה, והפלישה לעזה שלא הייתה". בעיתון האמריקני דיווחו כי "דובר של הצבא הוביל את התקשורת הבינלאומית להאמין שכוחות ישראליים נכנסו לעזה. הם לא. אבל הצבא רצה שחמאס יחשוב שהם כן". אנשי "ניו יורק טיימס" הודו כי הם עצמם נמנו עם כלי התקשורת שהתפתו להאמין שיש כניסה קרקעית, ודיווחו עליה לקוראיהם.
ב"טיימס" דווח הלילה כי ב"מסיבת עיתונאים מתוחה" אמר הדובר קונריקוס שההודעה המטעה נבעה מטעות שלו וכי הייתה זו טעות כנה, משום שהוא לא הבין נכונה את המידע המגיע מהשטח. "אלא שבמסיבת העיתונאים בעברית שנערכה במקביל הצבא זכה לשבחים על כך שפיתה את לוחמי חמאס אל רשת המנהרות", דווח בעיתון. לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", במסיבת העיתונאים של התקשורת הזרה עם קונריקוס אתמול, נציגיהם של כלי תקשורת גדולים שדיווחו בטעות על פלישה קרקעית, בהם "וושינגטון פוסט", "וול סטריט ג'ורנל" וסוכנות הידיעות AFP, "המטירו על קונריקוס שאלות בניסיון להבין אם הצבא הפך אותם לכלי שרת בידיו וכיצד יוכלו לבטוח בהודעות הצבא בעתיד".