שר החוץ הסורי, ווליד אל-מועלם, הלך הלילה (בין ראשון לשני) לעולמו בגיל 79. אל-מועלם, ששימש כשגריר סוריה בוושינגטון במשך כעשר שנים - שבהן התנהל בין היתר משא ומתן לשלום בין ישראל לסוריה - היה בעל ברית קרוב של הנשיא בשאר אסד, והיה ידוע בנאמנותו לו ובקו התקיף שנקט נגד האופוזיציה. הוא כיהן בתפקידים דיפלומטיים בכירים רבים לאורך השנים.
אל-מועלם נחשב לאחד משרי החוץ הבולטים ביותר שהיו לסוריה. במהלך כהונתו ניסה להוציא את ארצו מהבידוד הבינלאומי שבו הייתה שרויה, ופעל לקדם בין היתר את היחסים עם טורקיה, צרפת וסעודיה. אולם, מלחמת האזרחים בסוריה ושפיכות הדמים הגדולה טרפו את הקלפים, והפכו את שלוש המדינות למבקרות חריפות של המשטר בדמשק.
אל-מועלם נחשב לאחת הדמויות המרכזיות שייצגו את סוריה מול העולם במהלך ההתקוממות נגד אסד. לאורך מלחמת האזרחים הוא כינס לעתים דחופות מסיבות עיתונאים בדמשק, ובהן הציג את עמדת הממשלה הסורית כלפי המתרחש, חרף הביקורת הרבה על אכזריות המשטר והטבח באזרחים.
אל-מועלם טען באופן עקבי כי המתנגדים לאסד הם חלק מקונספירציה מערבית נגד סוריה בעקבות עמדותיה האנטי-ישראליות, ונשבע למחוץ את האופוזיציה. הוא המשיך לתמוך באסד גם לאחר שזה הואשם בשימוש בנשק כימי נגד אזרחים, וטען כי מדובר בשקרים.
אל-מועלם ב-2018: "ישראל מסייעת לארגוני טרור בסוריה"
לישראלים זכור אל-מועלם בין השאר מהתקופה שבה כיהן כשגריר סוריה לוושינגטון בשנות התשעים, אז התקיימו כמה סבבים של שיחות שלום, שלא צלחו, בין ירושלים לדמשק. אל-מועלם היה מהגורמים הבולטים שייצגו את סוריה בשיחות אלה.
במשך השנים תקף אל-מועלם פעמים רבות את ישראל, ובשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, השתתף בפגישה עם שרי חוץ ערביים ואמר: "הלוואי שהייתי לוחם בהתנגדות" (המונח "התנגדות" הוא הכינוי שאויבי ישראל בעולם הערבי משתמשים בו כדי לתאר ארגונים וצבאות הנאבקים בישראל). הוא גם הצהיר: "אני מוכן להיות אחד מחייליו של חסן נסראללה". פעילים לבנונים אנטי-סוריים לעגו לאל-מועלם על כך, וטענו כי משקלו העודף לא יאפשר לו להילחם. בשנת 2018 טען אל-מועלם על בימת האו"ם כי ישראל מסייעת לארגוני הטרור הפועלים בסוריה במסגרת המלחמה.
במהלך מלחמת האזרחים טס אל-מועלם פעמים רבות לבעלות הברית האחרונות של דמשק, איראן ורוסיה, ונפגש עם גורמים בכירים בהן. ב-2014 נפגש גם עם גורמים חמושים מקרב המורדים לשיחות שלום בשווייץ, אך השיחות כשלו בסופו של דבר. זכורה במיוחד התקרית שבה עמד אל-מועלם על הבמה בכנס בשווייץ וסירב לרדת ממנה חרף הפצרותיו של מזכ"ל האו"ם דאז, באן קי-מון. "אתם חיים בניו יורק, אני חי בסוריה", קרא. "יש לי זכות להציג את הגרסה הסורית בפורום הזה. אחרי שלוש שנים של סבל, זו הזכות שלי".
אל-מועלם החל לעבוד במשרד החוץ הסורי בשנת 1964, ולאחר שנים ארוכות כדיפלומט הגיע ב-2005 למשרה הרמה ביותר במשרד - שר החוץ. את המינוי הוא קיבל בזמן שדמשק הוחרמה על-ידי מדינות ערב והמערב, לאחר ההתנקשות בראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי. לבנונים רבים, וכך גם ממשלות רבות, מאשימים את סוריה וחיזבאללה באותה התנקשות - האשמות שדמשק וארגונו של נסראללה מכחישים באופן עקבי עד היום.
בריאותו של אל-מועלם, שסבל מבעיות בליבו, הידרדרה לאורך השנים, אך סוכנות הידיעות הסורית הרשמית, שדיווחה הבוקר על מותו, לא ציינה את סיבת המוות. בהצהרת הממשלה על מותו נכתב כי ההלוויה תתקיים מאוחר יותר היום, בדמשק. "הוא היה ידוע בעמדותיו הפטריוטיות", ספדה לו הממשלה.
