היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סבור כי יש לדחות את העתירה שדורשת מבג"ץ להורות על הוצאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות מתפקידו. "מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו", ציין מנדלבליט בתגובה המקדמית שהגישה המדינה לבג"ץ.
מנדלבליט ציין כי יש לדחות את העתירה, אך בד בבד הדגיש כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הוא נאשם בפלילים".
התנועה לאיכות השלטון, שעתרה לבג"ץ, ביקשה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה להוציא את נתניהו לנבצרות בשל משפטו הפלילי. בעתירה נטען: "הטעמים לנבצרות פיזית - מכיוון שראש הממשלה, הנאשם בפלילים, יצטרך לעסוק בשלב ההוכחות במשפטו ולהתייצב פיזית בבית המשפט למשך שלושה ימים מלאים בשבוע.
"הטעמים לנבצרות פונקציונלית - מכוון שנתניהו, בהתאם לפסיקת בג"ץ, מחויב לקבל את הסדר ניגוד העניינים שעליו התחייב - דבר אשר יפגע קשות ולא יאפשר את תפקודו כראש ממשלה. נבצרות מהותית - מכיוון שנתניהו פועל למען האינטרס האישי שלו ונגד האינטרס הציבורי, בכך שלא מאפשר מינויים של שר משפטים ופרקליט מדינה ולא אפשר העברת תקציב".
"קיים צורך חיוני במינויים קבועים של שרים"
במקביל, המדינה גם הגישה את תגובתה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, שמבקשת להורות על מינוי שרים במקום ממלאי מקום שרי התקשורת, המשפטים, ההשכלה הגבוהה והמשלימה, משאבי המים, השוויון החברתי והמדע והטכנולוגיה, אשר כהונתם פקעה בשבועות האחרונים מבלי שמונו שרים קבועים במקומם.
מנדלבליט ציין בתגובה לעתירה זו כי לעמדתו, "קיים צורך חיוני בקידום מינויים קבועים של שרים למשרדים הרלוונטיים, ובפרט למשרד המשפטים, וזאת על אף העובדה שאנו מצויים בתקופה של ממשלת מעבר". מכיוון שראש הממשלה אמר כי עד סוף החודש הנושא יובא לממשלה, היועץ המשפטי לממשלה מציע להמתין עם קביעה בנושא עד תחילת מאי.
בתגובת המדינה נאמר כי לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, "פקיעת כהונתם של ממלאי מקום השרים ואי-מינוי שרים קבועים תחתיהם – ובפרט אי-מינוי שר משפטים – מביאה למצב חריג ביותר וחמור מבחינה משטרית, ולפגיעה קשה בתפקוד הממשלה. פגיעה זו הולכת ומחמירה עם חלוף הזמן, ככל שמתארך המצב בו לא עומדים שרים בראש חלק ממשרדי הממשלה".
מנדלבליט סבור כי "ככל שיתארך משך הזמן שבו בראש מספר לא מבוטל של משרדי ממשלה לא מכהנים שרים - באופן שיביא להחרפת הפגיעה בתפקודה השוטף של הממשלה, ובאינטרסים ציבורים חיוניים הנגזרים מכך - עלול יהיה הדבר להוביל להביא לכך שהימנעות הממשלה מאיוש משרות שרים תיחשב להתנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, כך שתקום חובה משפטית לאייש משרות אלו".
היועץ המשפטי לממשלה ציין כאמור בעמדתו כי "בשים לב שסוגיית מינוי שרים היא בעיקרה פוליטית באופייה, ומאחר שלפי הודעת לשכת ראש הממשלה, הסוגיות המתעוררות בעתירה עשויות להיפתר בשדה הפוליטי בעת הקרובה, ובכך יתייתר גם הצורך בהכרעה שיפוטית בעניין, מוצע כי יתאפשר למשיבים להגיש הודעה מעדכנת עד תחילת חודש מאי 2021, וכי העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב במועד קרוב לאחר מכן (למקרה שהסוגיה לא תתייתר עד אז), תוך המשך בחינה קפדנית של ההשלכות הנובעות מאי-מינוי השרים דנן".
מנגד, לעמדת ראש הממשלה החליפי והשר גנץ יש להוציא צו על תנאי באופן מיידי בעתירה: "ראש הממשל החליפי ושר הביטחון דורש התכנסות של הממשלה באופן מיידי, ומינוי השרים החסרים, ובפרט שר המשפטים. לעמדת ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, נוכח קביעתו החד משמעית של היועץ המשפטי לממשלה כי מדובר במצב חריג ביותר וחמור מבחינה משטרית, וכי מתקיימת פגיעה קשה בתפקוד הממשלה שהולכת ומחמירה עם חלוף הזמן - אין מקום לכל עיכוב נוסף, ויש לכנס את הממשלה עוד היום ולמנות את השרים. אין מקום להמתין עד תחילת חודש מאי".
המענה הוגש באמצעות מנהל מחלקת בג"צים עו"ד ענר הלמן, ועורכי הדין מוריה פרימן ואודי איתן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
