הריאיון עם פרופ' גרוטו
(צילום: אבי חי)

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, אמר הבוקר (יום ג') כי משרדו יפעל לסגירת חדרי הכושר. "הנגיף לא עובר בהזעה, אבל בנשימה ובנשיפה מאוד עמוקות בהחלט כן. חדר כושר זה אחד ממוקדי ההדבקה", אמר בכיר המערכת הרפואית בריאיון לאולפן ynet.
גרוטו התייחס לנושא, יום לאחר שוועדת הקורונה של הכנסת ביטלה את החלטת הממשלה לסגור את חדרי הכושר ואת הבריכות הציבוריות.
4 צפייה בגלריה
פרופ' גרוטו
פרופ' גרוטו
פרופ' גרוטו
(קרדיט: אסף מגל)
גרוטו הוסיף בסוגיה: "מבחינה מקצועית אני יכול להגיד שחדר כושר הוא אחד ממוקדי ההדבקה מכיוון שאנשים מבצעים פעילות אירובית מאומצת, אנשים נושמים ונושפים. הזיעה זה משהו שמתמרץ ומריץ את הסיכוי להדבקה במכשירים. כשבן אדם מזיע וטיפות הרוק נדבקות לזיעה, אפשר להידבק גם במכשירים כשנוגעים בהם".
4 צפייה בגלריה
חדר כושר "אייקון פיטנס" בבאר שבע
חדר כושר "אייקון פיטנס" בבאר שבע
חדר כושר בבאר שבע. משרד הבריאות מתנגד לפתיחה
(צילום: בראל אפרים)
בעקבות השיא במספר הנדבקים היומי, שעמד ביממה החולפת על 1,668, אמר פרופ' גרוטו כי "אנחנו עושים את כל המאמצים כדי להימנע מסגר. הפעולות שאנחנו עושים - צמצום התקהלויות, עטיית מסכה ושמירת מרחק - יכולות להביא למניעת הסגר.
"אנחנו מודאגים כרגע מהמצב, אנחנו רואים את העלייה בחולים וגם בחולים הקשים, אבל בהחלט מאמינים שניתן באמצעות האמצעים שיש לנו עכשיו, אם נשתף פעולה כולנו יחד, להגיע למצב שלא מחייב סגר".
- מהי רשימת הדרישות שלכם מהממשלה ומקבינט הקורונה מבחינת הגבלות על מנת לא להגיע לסגר? "אנחנו נמצאים במצב של הגבלות מסוימות, בעיקר במגזרים שבהם מדובר במוצרי פנאי, פחות לפגוע בעסקים ובכלכלה. אנחנו יודעים שאנשים נפגעים במקומות אחרים, אבל מאמינים שבתנאים שנוצרו ובמגבלות האחרונות צריך לתת להם את הזמן להשפיע.
"זה ביחד עם התנהגות הציבור, מרחק ומסכות, יכולים להביא לעצירת המגפה. יחד עם זאת, אנחנו תמיד שמים את הסגר בתור אופציה אם נראה שהדברים לא יצליחו. חדרי הכושר יכולים להוות חד-משמעית מקור להדבקה משמעותית, ולכן אנחנו חושבים שלא נכון לקיים שם את הפעילות. על הפרק הגבלות נוספות על מקומות שבהם יש התקהלות בלתי נמנעת".
- איפה למשל? "אם ניקח למשל את התחבורה הציבורית, אנחנו מאמינים שאפשר לקיים אותה, כי אם יקפידו שם על מסכות - אפשר להימנע מהדבקה. אבל המקומות שבהם צריך לפעול זה אלו שלא ניתן לשמור על המסכה, כמו במסעדות. כרגע יש להן אישור לפעול בתנאים מוגבלים, ויכול להיות שנשקול דברים גם לגבי המקומות האלה. אם שומרים על הכללים, בהחלט יש לנו סיכוי טוב מאוד שלא נצטרך להגיע לסגר".
- מה ההבדל בין בריכה בבית מלון לבין בריכה ציבורית? "בסיכומו של דבר אפשרנו גם לפתוח את הבריכות הציבוריות הכלליות, ואני חושב שזה היה מהלך נכון. בבית המלון, כאשר זו לא מהות העשייה העיקרית אלא חלק מהפעילות, ניתן לשמור על הכללים. מהמסרים שקיבלנו מבעלי הבריכות, גם הם יעשו הכול כדי לשמור על התנאים, ולכן אפשרנו להם בסופו של דבר לפתוח".
4 צפייה בגלריה
בריכת מלון הרודס בתל אביב
בריכת מלון הרודס בתל אביב
"קיבלנו מסרים מבעלי הבריכות שהתנאים יישמרו"
(צילום: נדב אבס )
- אתם לא יוצרים תסכול ומרמור בעקבות הנחיות לא ברורות? "יש לנו נגיף שמבלבל אותנו, ובראש ובראשונה עושה לנו את הבלבול. גם בארץ וגם בעולם אנחנו רואים עליות ושינויים. אין פתרון קסם עולמי, צריכים לעבוד בשיטת ניסוי וטעייה ולהגיע לאיזון שיאפשר מצד אחד את המשך קיום חיינו ושמירה על הכלכלה, ומצד שני שמירה על הבריאות".
- מה תגובתך בנוגע לטענות על סגרים לא הכרחיים ביישובים חרדיים? "בנתוני התחלואה בביתר עילית ראינו ש-30% מהנבדקים יצאו חיוביים, כשהממוצע הארצי הוא 6%. בהחלט יש פה עודף תחלואה משמעותי לעומת כל הארץ. לפעמים יש קשיים עם אוכלוסייה שלא רוצה להתפנות למלוניות, ולפעמים יש קשיים לוגיסטיים. יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם פיקוד העורף ועם הרשויות המקומיות. במקומות שבהם יש שיתוף פעולה הדברים האלה עובדים ומצליחים".
4 צפייה בגלריה
סגר בביתר עילית
סגר בביתר עילית
ביתר עילית. "עודף תחלואה משמעותי"
(צילום: אלי מנדלבאום)
- מה הקו האדום שאחריו הולכים לסגר? "אין אצלנו קו אדום".
- אצל השר זה 2,000 נדבקים ביום. "אני כרגע לא אומר שזה 2,000 ולא נותן מספר קבוע. חשוב לראות גם את מספר החולים הקשים. ברור לי שנגיע ל-2,000 וזה מעבר לפינה. הקו של 2,000 מצריך דיון. גם כשקבענו את קו המונשמים על 250 זה מצריך דיון. עושים דיון ספציפי ולא סגר מקומי, וכך נתייחס ברמה הארצית. גם בגל הראשון לא סגרנו על בסיס מספר מסוים, אין מספר קדוש. מה שחשוב לראות זה איפה ההתפשטות ומה הקצב שלה.
"אני חושב שאנחנו עדיין נמצאים בשליטה, יודעים בדיוק מה קורה וזה חשוב. יש לנו תמונת מצב מצוינת על מה שקורה. צריך לקחת בחשבון שאנחנו לא יכולים לנצח בהכרח את כל המקרים, אבל אני חושב שאנחנו יכולים, על ידי שליטה מקסימלית, להגיע לצמצום ולמזעור הנזקים, גם לטובת המשק וגם לטובת הבריאות".


פרופ' גרוטו ציין כי עדיין מוקדם לדון במתווה שבו תפעל מערכת החינוך בשנת הלימודים הקרובה. בנוגע לחורף אמר המשנה למנכ"ל: "בחורף אנחנו רואים את הסיכון של קורונה ושפעת יחד, מצב שיכול להיות יותר מסובך ומורכב. יש לנו ועדות שונות, אנחנו מגבשים המלצות ונצא עם תוכנית מסודרת לקראת החורף. אני מקווה שמערכת הבריאות הישראלית מספיק חזקה".
לנוכח ההחמרה בנתונים יכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-15:00 שיחת וידאו רבת משתתפים, שאליה זומן גם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב. בין היתר ידונו באפשרות להטיל הגבלות חדשות על הציבור. על השתתפותו של בר סימן טוב בדיון אמר גרוטו: "אני שמח על כל מי שיבוא וייעץ לנו. האחריות נשארת אצלנו, ואנחנו משתדלים להשתמש במעגל רחב של יועצים".


מוקדם יותר פרסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה כי ביממה האחרונה אובחנו כאמור 1,668 נשאים הנגיף. 179 חולים מאושפזים במצב קשה. בישראל יש 21,118 חולי קורונה פעילים, ומספר הימים להכפלת החולים עומד על 12. עד כה מתו 364 חולים.
מאז תחילת החודש אובחנו 15,525 בני אדם בישראל כנשאי קורונה - כמעט כמו בכל מרץ ואפריל, שבהם אובחנו עם הנגיף 15,892 בני אדם. הערים האדומות שדורשות טיפול ייעודי הן ירושלים, לוד, רמלה, קריית מלאכי, בית שמש וביתר עילית.
שר האנרגיה יובל שטייניץ קרא אתמול באולפן ynet להחיל סגר כללי למשך עשרה ימים. "עדיף טיפול מיידי של זבנג וגמרנו ולגמור את המצב הזה", אמר השר. הוא הבהיר כי הוא מתכוון ל"סגר נושם", כאשר יהיה ניתן לצאת לעבודה. "מוטב מוקדם מאשר מאוחר".