טל פליקר אחרי הזכייה בזהב בדובאי
ראש השב"כ לשעבר היה שם כחלק ממשלחת דיפלומטית, ג'ודוקא זכה שם במדליית זהב, שני טניסאים נכנסו לאחר מסע תלאות, ואשת עסקים ביקרה שם - וחולמת לחזור. לאחר ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות חזרנו לישראלים המעטים שכבר היו שם. כמה מהם מתארים "גן עדן עלי אדמות בלב מדבר צחיח", וכולם ממליצים להגיע. אלו החוויות שלהם מהאמירויות.
הטניסאי לשעבר אנדי רם שיחק בטורניר דובאי ב-2009, לאחר שהטורניר עמד בסכנת ביטול אחרי שסירב להנפיק ויזה לטניסאית שחר פאר. "זה לא היה פשוט להגיע. בגלל שהייתי הספורטאי הישראלי הראשון שנכנס לשם והייתה תקשורת עולמית שסיקרה את האירוע נכנסתי לשם ממש כמו ראש ממשלה או נשיא ארה"ב, עם 20 שומרי ראש ומכוניות חסינות כדורים. במלון שיכנו אותי בשם בדוי ובמלון נפרד מהשחקנים, סגרו את כל הקומה שלי עם שומרי ראש ששמרו עליי כל הזמן. ממש דאגו לשמור עליי מכל משמר".
למרות זאת, החוויה שלו הייתה חיובית: "רובם שם תיירים וכולם היו ידידותיים. לא חששתי לרגע אחד, לא הרגשתי לרגע שנאה כי אני ישראלי. רק בטיסה היה מעט לחץ כי לא ידעתי מה מצפה לי. אני מסתובב לא מעט ושדה התעופה שם היה אחד משדות התעופה המרהיבים והנדירים שהייתי בו בחיי. גם הבניינים שם מיוחדים. חייבים ללכת לראות את המגדל הגבוה בעולם".
רם סיפר כי במשך שלושה ימים לא שוחח עם המשפחה, "כי לא היה לי טלפון שאפשר לחייג ממנו לארץ. היה לי חשוב לטוס לשם למרות הכל ואני מאמין שספורט זה גשר שמחבר ולא חומה. אני מרגיש שעשיתי משהו גדול. זה נתן פתח להרבה משלחות נוספות וענפי ספורט אחרים להגיע לשם. הדבר הקטן הזה אולי השפיע על ההסכם הגדול הזה כי בסוף כשכל העולם מדבר על זה ואז עוד נבחרות ישראליות מגיעות זה לא נהיה ביג דיל ואז ההסכם נראה יותר הגיוני. זה סוג של סנונית ראשונה. אני מקווה שזה אחוז אחד שתרם לכך".
הטניסאית לשעבר שחר פאר נאלצה לחכות שנה עד שקיבלה את אישור הכניסה לאמירויות: "ב-2009 לא נתנו לי להיכנס וב- 2010 נכנסתי תחת אבטחה כבדה. הייתי עם אבא שלי והמאמן שלי, במלון שונה מכל שאר השחקניות. לא יכולנו לצאת מהמלון חוץ מלמשחקי הטניס, אפילו לא אפשרו לי לראות את השחקנים האחרים. זה היה מפחיד כי לא ידענו מה יהיה, אבל הם היו ממש נחמדים. הם כיבדו אותנו והכל עבר בשלום. בשנה אחרת, כשקצת שחררו את הרסן, הלכנו לראות את בורג' אל-חליפה, אבל מטבע הדברים לא ראיתי יותר מדי".
"בהתחלה כשאמרנו שיכול להיות שזה יתרום להסכם שלום זה נשמע מצחיק, אבל אין ספק שזה היה משמעותי", הוסיפה פאר, שמבחינה מקצועית הטורניר באמירויות היה מהטובים בקריירה שלה - היא הודחה בו רק בחצי הגמר. "הביקור שלנו לא השפיע ישירות אבל אולי זה הצית את הניצוץ שגרם לאנשים להבין שזה יכול להיות. הספורט יכול לקרב גם בפוליטיקה והנה זה קרה. ההסכם הזה טוב לכולם, אפשר רק לנצל את זה לטובה".
ספורטאים ישראלים שביקרו באמירויות וצברו הצלחות היו חברי נבחרת הג'ודו הישראלי. ב-2017 הג'ודוקא טל פליקר זכה בזהב בטורניר אבו דאבי ושר את "התקווה", אף שההמנון לא נוגן. "נכנסנו בסודיות ובחסות של אחד השייחים שם, הייתה הרגשה שנוסעים אל הלא נודע", נזכר פליקר. "לא היו לנו יותר מדי ימים שבהם יכולנו לבלות, אבל ראינו את הקניונים והמבנים היפים וראינו את המסגד, מהמחזות היפים שראיתי. הייתי שמח להיכנס לשם ולראות אותו גם מבפנים".
"אני רוצה להאמין שזה פתח פתח לדבר על הסכם", אמר פליקר על השתתפותו באותו טורניר. "אני מרגיש שעשיתי שם שליחות. זכיתי במדליית זהב, היו הרבה הדים להשתתפות המשלחת".
ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי ביקר בדובאי בגלוי כבר ב-2003. אז, כאיש עסקים, הוא היה חלק ממשלחת שכללה בין השאר את השר מאיר שטרית ונגיד בנק ישראל דוד קליין, ונכחה בכנס של קרן המטבע הבינלאומית. פרי, שבהמשך שימש גם ח"כ ושר, אמר כי מדובר בהסכם חשוב מאוד: "זו תחילתה של מערכת יחסים חשובה מאוד מבחינת ישראל, העולם הערבי ובעיקר מבחינת המדינה הפלסטינית. הפוטנציאל הוא אדיר. בעבר היו לנו נציגויות חשאיות שם שלא פורסמו. מדובר במדינה אולי העשירה ביותר באזורנו, מדינה שהיא באופן מובהק אנטי-איראנית, בעלת היכולות הטכנולוגיות המתקדמות בעולם הערבי".
לדברי פרי, "מניסיוני האישי איחוד האמירויות היא מדינה מדהימה גם בהישגים, גם התנהלות וגם ביכולת ההשפעה על העולם. היכולת הכלכלית שלהם מאוד חזקה, במיוחד בתקופה הכלכלית המשברית הזו, ואני חושב שהם יוכלו לעזור. לדעתי השלום יהיה פחות קר ביחס למצרים וירדן. מהרגע שייפתחו הגבולות וישראלים יקבלו אשרת כניסה תהיה הצפה של תיירות ישראלית, הרבה אנשי עסקים יוכלו לעשות עסקים משותפים".
פרי היה כמה פעמים בדובאי, גם מתוקף תפקידו הביטחוני: "קבלת הפנים הייתה מאוד חמה ולבבית, אבל עם זהירות ורגישות שמערכת היחסים הזאת לא תצא החוצה ולא תפגע במערכת היחסים שלהם עם העולם הערבי. העובדה שזה פורסם בגלוי זו התפתחות שלא צפינו אותה, אבל זה מבטיח שהעתיד יראה שונה".
ומה ההמלצות שלו למטיילים? "לבקר בדובאי או באבו דאבי זו חוויה ייחודית. חוץ מהחום הכבד יש הרגשה של דיסנילנד. כמעט כל מה שאפשר להעלות על הדעת - מסלולי גלישת סקי, מרוצי סוסים, איים מלאכותיים. זה דיוטי פרי אחד גדול". פרי מציע לישראלים שיגיעו לביקור "לא להתנהג בישראליות ובהתנשאות, צריך להיות רגיש".
זמירה מרון, אשת עסקים ישראלית, ביקרה בדובאי ב-2017, במסגרת כנס של החברה שבה עבדה. "הם הכתיבו לנו הכל מראש וחתמנו על חוזה עם תנאים - אסור לצלם ולהעלות לרשתות כשאנחנו על אדמתם, אסור לדבר עברית, הכל כדי להבטיח את ביטחוננו", סיפרה.
לדבריה, החוויה שם הייתה עוצמתית והיא הייתה שמחה מאוד לחזור לשם שוב. "שמחתי לשמוע על השלום כי החלום שלי הוא לחזור לשם", אמרה. ואותה חוויה מתחילה לדבריה משדה התעופה: "הכל גדול, נקי ומפואר. כל הדרך למלון הייתי בשוק, זה יותר יפה מניו יורק. עמדנו המומים מהמגדלים ומהעושר. בבורג' אל-חליפה עלינו עד למעלה וראינו למטה את האיים מעשה ידי אדם. אנחנו משוויצים שבנינו מדינה, אבל הם לוקחים אותנו בהליכה. הם בנו ממש איים במדבר. ישבנו באגם שיש בו מזרקות וזה לוקח בהליכה את המזרקות בלאס וגאס".
גם על הקולינריה היו לה רק מילים טובות: "זה מטבח כלל עולמי וברמות הכי גבוהות. יש שם הכול מכול". היא, כאמור, מתכוונת לשוב, והפעם עם הדרכון הישראלי: "חמישה ימים זה לא מספיק. זה שילוב של תיירות עם נופש ברמה מאוד גבוהה. מי שרוצה גם נופש ושקט יכול להעביר שם לפחות שבועיים".
