ההסכם עם איחוד האמירויות מעלה על הפרק את האפשרות לצאת לטיול או אפילו לעשות רילוקיישן למדינה הערבית. אבל למרות הבניינים הגדולים והתעשייה המתקדמת, המציאות באיחוד האמירויות מורכבת יותר.
איחוד האמירויות היא מדינה מוסלמית שבמובנים רבים מקיימת את חוקי השריעה בחיי היומיום. אחד ההיבטים הבולטים לכך הוא האיסור על התושבים לשתות אלכוהול. תיירים אמנם יוכלו להשיג את הטיפה המרה, אבל רק במקומות מיוחדים שקיבלו אישור מיוחד לכך.
שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" מדווח מאבו דאבי
(צילום: יניב חלילי)
החוקים באיחוד האמירויות מקשים מאוד על הלהט"בים. החוק אוסר קיום יחסים חד מיניים וקיימים על כך עונשי מאסר. על קיום יחסי מין בין שני גברים ניתן לקבל במקרים מסוימים גם עונש מוות. טרנסג'נדרים או אנשים שלא מתלבשים בהתאם למין שלהם עוברים על החוק ובחלק מהאמירויות יכולים לספוג עונש של עד 14 שנות מאסר.
לפני שלוש שנים, ב-2017, תייר סקוטי עמד בפני עונש מאסר של שלוש שנים לאחר שנגע ברגל של גבר אחר בבר, לטענתו כדי לא לשפוך את המשקה שהחזיק בידו. ההאשמות נגדו בוטלו רק לאחר שראש ממשלת האמירויות התערב.
כשמדברים על נושא הלהט"ב עם התושבים המקומיים נתקלים בחוסר נוחות ושינוי נושא מהיר. מדובר בתחום שעדיין מוגדר טאבו בחברה המקומית. גם על השאלה מה דינם של תיירים שיפגינו חיבה בפומבי אין תשובה חד משמעית.
המצב של הנשים באיחוד האמירויות לא מזהיר. עד היום נשים צריכות לקבל אישור מגבר ש"אחראי עליהן" כדי להתחתן, להתגרש ולהתחתן מחדש. זה יכול להיות אבא, אח ואפילו בן. היו בעבר מקרים שבהם ילדים בני 11 היו צריכים לאשר את חתונת אימם.
הפלות אינן חוקיות באיחוד האמירויות ומתאפשרות רק כאשר ההיריון מסכן את חיי האישה או העובר. נשים שעוברות הפלה עומדות בפני מאסר של שנה וקנס כספי. עם זאת, יש נשים רבות בתפקידי מפתח במדינה.
למרות שאין חוק שמחייב נשים ללבוש כיסוי ראש, נהוג להתלבש באופן צנוע ובכניסה לקניונים רבים באיחוד האמירויות מוצבים שלטים שמבקשים מהנכנסים להתלבש צנוע – ולכסות את הכתפיים והברכיים.
נגד מחאות, קשיים על עובדים זרים
יותר מתשעה מיליון תושבים גרים באיחוד האמירויות, אבל רק כ-1.5 מיליון הם אזרחי המדינה, והיתר עובדים זרים ותושבים. חלק ניכר מכוח העבודה הזר באיחוד האמירויות מגיע מפקיסטן, הודו ובנגלדש.
שנת 2019 הוכרה אמנם כשנת הסובלנות באיחוד האמירויות, אך לפי הדו"ח השנתי של ארגון Human Rights Watch השלטון לא גילה סובלנות כלפי מחאות שהיו נגדו. כך למשל, פעיל זכויות אדם מוכר במדינה נשלח לעשר שנות מאסר. פעילים שמחו נגד השלטון ושוחררו מהכלא לפני שלוש שנים עדיין מעוכבים במדינה ולא נותנים להם לעזוב.
הדו"ח ציין גם הפרות קשות של זכויות העובדים הזרים במדינה, שחלקם עלולים לספוג עונש מאסר מתמשך או קנסות כספיים כבדים אם הם יעזבו את המעסיק שלהם ללא רשות שלו. הסיבה לכך היא שכל עובד זר שמקבל אישור להיכנס למדינה חייב להיות משויך למעסיק.
למרות שרשמית, לא דווח על הוצאות להורג באיחוד האמירויות, בתי המשפט במדינה עדיין מענישים בגזר דין מוות, בעיקר במקרים של זרים שביצעו פשעים אלימים.
ארגון זכויות האדם "אמנסטי" דיווח לאחרונה כי הקורונה החמירה את מצבם של העובדים הזרים באיחוד האמירויות. תשלום המשכורות של חלק מהעובדים נדחה, חלקם מפוטרים באופן לא חוקי ובכללי הם חיים בתנאים צפופים ולא דואגים להם לטיפול רפואי נאות.
