שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן) אמר היום (ראשון) כי יש לבחון כל החלטה של רה"מ נתניהו במסרקות ברזל, ולראות "שהיא ממניעים לאומיים ולא אישיים". הוא הגן על מתווה היציאה מהסגר, התייחס לטענות על פתיחת מוסדות חינוך חרדיים ואיים: "אנחנו חייבים ממשלה מתפקדת - או בחירות".
ניסנקורן אמר כי מתווה היציאה מהסגר שאושר בממשלה, הומלץ על ידי משרד הבריאות והמומחים. "הייתי בישיבה בה אושר המתווה הזה ואני חייב להגיד, הוא הומלץ על ידי משרד הבריאות. צוות המומחים, בראשות רוני גמזו, סמך ידיו על המתווה הזה", אמר ניסנקורן.
שר המשפטים התייחס לביקורת על כך שמוסדות חינוך חרדיים רבים נפתחו למרות האיסור. "כשאני מסתכל על האלטרנטיבות, זה גנים במחתרת בתוך הערים האדומות. צריך להבין, לא אישרנו לצאת מחוץ לערים האדומות. למשל, סייעת שגרה בעיר אדומה לא יכולה לעבוד מחוץ לעיר האדומה", אמר ניסנקורן.
"המסחר לא נפתח, נכון שהחינוך לגילי 6-0 נפתח, בסופו של דבר, יש פה עדיין סגר בערים האדומות וזה סגר קשה. לגבי תלמודי תורה וכיתות א'-ב' וכולי בערים אדומות - הם לא צריכים להיפתח ופה צריך לשמור על החוק", הוסיף.
- אתם חוששים מהחרדים? מדרעי וליצמן?
"החלטנו על ערים אדומות, החלטנו על מתווה שאושר ובסופו של דבר, הומלץ על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, ואנחנו צריכים לקיים את המתווה הזה".
- אתה יכול להרגיע את הציבור הישראלי שההחלטות מתקבלות בצורה עניינית בכל מה שקשור לקבוצות לחץ כמו החרדים?
"אני יכול להגיד שההחלטה לגבי הסגר הייתה נכונה. ההחלטה לגבי יציאה מדודה מהסגר היא החלטה נכונה. אני חושב שהיציאה כרגע מהסגר היא מדודה. בנושא של ערים אדומות, אנחנו בסגר עד יום רביעי ואז נעשה שוב בדיקה. אם צריך נחמיר, אם צריך נקל. צריך לראות את הנתונים כפי שיהיו בימים הקרובים".
- בערים אדומות הכול מתקיים חופשי ובערים ירוקות יש מגבלות על דברים בסיסיים.
"זה נתון שהוא לא נכון עובדתית. בעיר ירוקה אין מגבלת קילומטר ואתה יכול לבקר קרוב משפחה גם מחוץ לקילומטר. בעיר ירוקה אין הגבלת מקומות עבודה".
שר המשפטים נשאל האם ימליץ לשלול תקציב ממוסדות שפתוחים בניגוד לחוק והשיב: "מי שמפר את החוק ומי שפותח תלמודי תורה מעל גיל 6 - שזו הפרת החוק, צריך לנקוט נגדו באמצעים של אכיפה, כולל קנסות, ברור".
שר המשפטים התייחס לנושא ההפגנות, שחזרו אמש להתקיים גם בבלפור, לאחר שבתקופת הסגר ההדוק התקיימו במוקדים רבים ברחבי הארץ: "אני זה שאישרתי את הצמצום של זכות יסוד להפגנות למשך שבועיים-שלושה בתקופת הסגר. הסתיים הסגר, זכות הייסוד הזאת צריכה לחזור כפי שנקבעה, למתכונת הישנה שלה. אין פה שום בעיה רפואית או שום מניעה לקיים את ההפגנות. הן צריכות להתקיים לפי הכללים".
ניסנקורן אמר כי לולא הייתה כחול לבן בממשלה, ההפגנות היו מוגבלות למספר חודשים: "אמרתי שההגבלה על ההפגנות תהיה מאוד זמנית. גם בשבועיים האלה היו הפגנות, רק הן היו בתחום של קילומטר. אמרתי שזה יסתיים ועמדתי במילה".
- אתה מתחייב שאם לא יעבור תקציב 2021 עד סוף דצמבר, אתם מפרקים את השותפות?
"אמרנו שהתקציב חייב לעבור עד סוף 2020 למען הציבור. אם זה לא יקרה, אני חושב שזו עדות לממשלה לא מתפקדת. אנחנו לא יכולים להיות חלק מממשלה לא מתפקדת. אנחנו ממשלה למען האזרחים, לא למען הישארות או אינטרסים אישיים. בסופו של דבר יש אבני יסוד - התקציב, ועדת שרים לחקיקה שצריכה לתפקד, מינויים. אנחנו חייבים ממשלה מתפקדת או בחירות".
- רה"מ אומר - תקציב 2021? סבבה, בפברואר נדבר. בינתיים תעבירו את 2020 עכשיו.
"בסדר, זה ממניעים אישיים. למה להעביר תקציב לשמונה ימים ולהגיד שזה טוב לציבור? לצערי כרגע אנחנו בסיטואציה שיש יותר מדי מניעים אישיים בהתנהלות הממשלה, אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש. בסופו של דבר, יכול מאוד להיות שזה יביא לסיטואציה של בחירות או אלטרנטיבה אחרת".
ניסנקורן התייחס לנושא המינוי של פרקליט מדינה, ובירך על אישורו היום של נציב שירות המדינה להקים ועדת איתור לבחירת פרקליט מדינה. "ברגע שהוועדה תסיים את עבודתה זה יעלה לאישור. יהיה פרקליט מדינה שישרת את המדינה ויהיה עצמאי", אמר ניסנקורן. לדבריו, "יש שלושה שבועות שוועדת האיתור צריכה לקבל את רשימות המועמדים ואחר כך היא מקיימת דיונים".
- איך תעשה זאת? לנתניהו יש רוב בממשלה, לכאורה הוא יכול להפיל כל פרקליט שאתה מביא.
"הכלל של הפריטטיות קיים מכוח חוק, קודם כל, גם אם התקנון לא עובר. יש כללים מתי אפשר לסגת או לסטות מהחלטה של ועדת האיתור אם היא מקיימת את תפקידה נאמנה. הכללים האלה מחייבים את כולם. צריך סיבות מאוד חריגות לנימוק מדוע אתה לא מאשר מינוי של ועדת איתור".
שר המשפטים תקף את ראש הממשלה נתניהו ואמר כי "כל החלטה שלו צריכים לבחון היטב במסרקות של ברזל, שהיא באמת החלטה ממניעים לאומיים ולא אישיים".
ניסנקורן התייחס לנושא הקמת ועדת בדיקה לניגודי עניינים במערכת המשפט, הצעה אותה מפלגת ימינה מתכוונת להביא שוב להצבעה ביום רביעי. "ועדת חקירה פרלמנטרית זה שבר גדול בדמוקרטיה הישראלית נגד שופטים, נגד בתי משפט. זה לקחת את השופטים למצעד שהח"כים ינסו לצלוב אותם מסיבות פוליטיות. אני לא מעלה על דעתי שבקואליציה יצביעו בעד", אמר. "אני פועל בסופו של דבר לתקינות ועצמאות המערכת ושומר עליה".
- הגבלת קדנציה לכהונת ר"מ והצעה לפיה נאשם בפלילים לא יכול להרכיב ממשלה עדיין על השולחן?
"כל עוד אנחנו בקואליציה וכל עוד אנחנו לא בשבר של הליכה לבחירות, נשמור על המשמעת הקואליציונית. יש דברים שאנחנו מאמינים בהם ולקחנו צעד אחד אחורה. אם יש שבר, אז הכול פתוח".