"ועדת גלי צה"ל" שמינה שר הביטחון תמסור את המלצותיה בתוך חודש, ולידי ynet הגיע דו"ח שעוסק בסוגיות המרכזיות שבהן תדון: שר הביטחון בני גנץ קבע שלשום (ראשון) את כתב המינוי הרשמי לחברי ועדת העברת תחנת גלי צה"ל אל מחוץ למערכת הביטחון, כשפרק הזמן שנקבע להם הוא חודש, כלומר בטרם הבחירות.
הוועדה תידרש לגבש חלופות להפעלת התחנה מחוץ לצבא או למשרד הביטחון, כפי שהחליט גנץ בינואר, בדחיפת הרמטכ"ל אביב כוכבי. מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל יכהן כראש הוועדה לצד בכירים ממשרדי הביטחון, התקשורת והמשפטים, וכן ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז. גנץ בחר להוציא את התחנה ממערכת הביטחון בעיתוי רגיש של קמפיין בחירות. על אף שהמהלך אושר משפטית, עיתויו הרגיש גרר ביקורת בימים האחרונים.
שניים מהנושאים הראשונים שתיבחן הוועדה הם סמליים וטכניים, אך בעלי משמעות לעתידה של תחנת הרדיו הצבאית הוותיקה: השארת שמה או החלפתו בשם חדש, כל עוד היא לא פועלת יותר תחת הצבא, וכן השארה או החלפת התדר שלה, שהתקבע והפך למוכר בציבור לאורך השנים. תחנת הבת המשדרת שירים, גלגלצ, עשויה בסופו של דבר כן להישאר תחת מערכת הביטחון.
ביצוע ההחלטה, על מצע המלצות הוועדה ודרישת כוכבי להוציא את גל"צ ממערכת הביטחון, יגולגל לשר הביטחון הבא, שיוכל לבטל את ההחלטה, אך יצטרך נימוקים משכנעים מול כוכבי, שנחשב לרמטכ"ל הלעומתי ביותר נגד השארת התחנה בצבא. הוועדה תחל את עבודה בימים הקרובים, תסקור דוחות על תחנת הרדיו הצבאית, שאחד המרכזיים שבהם נחשף כאן לראשונה.
תחנת שידור לכלל הציבור או לחיילים?
מדובר בביקורת פנימית על התחנה כיחידה צבאית, שערך ב-2017 צוות מטעם מבקר הפנים הקודם של צה"ל, תא"ל במיל' אילן הררי. הדו"ח הוגש ב-2018, ורבים מתכניו עדיין רלוונטיים. הדוח מפורסם בעקבות עתירה לביהמ"ש המחוזי בת"א נגד מערכת הביטחון באמצעות עו"ד טלי ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר, בה קבעה השופטת רחל לביא-ברקאי להעביר לפרסום את הדוח.
במסמך מצוינים נימוקים שהובילו גם את הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט, לבקש להוציא את גל"צ ממערכת הביטחון: "פקודת הצבא לא משקפת את המציאות ואינה תואמת לה בייעוד, בתפקידים, במבנה הארגוני ובתקינה. ייעוד היחידה ותפקידיה אינם משקפים את תפיסתה ודגשי פעילותה, בין היותה תחנת שידור ציבורית לכלל הציבור לבין היותה תחנה לחיילים".
"המצב עלול לגרום מתח בין גל"צ ובין מדיניות צה"ל. הפער נמצא גם בין חזון היחידה, להוביל בתחומי האקטואליה והמוסיקה, לתפיסת הצבא את היחידה והמשאבים המושקעים בה", נכתב.
תפקידי גלי צה"ל הרשמיים, מוזכר במסמך, הם "העברת מידע שוטף לחיילים על הנעשה בצבא, במדינה ובעולם, חיי החברה ונושאים הקשורים לשירות הצבאי; תוכניות בנושא צבא וביטחון, מורשת קרב, תולדות עם ישראל, חינוך, חברה ואקטואליה; טיפוח ערכי תרבות בצה"ל והדגשת היצירה בשירים ובחומר משודר; הבאת צה"ל לתודעת הדור הצעיר ולציבור הרחב בכלל ועוד".
גנץ, כמו בכירים בצה"ל, הבהיר שהוצאת גל"צ ממערכת הביטחון, בין אם כשילובה בתאגיד השידור הציבורי (כאן) או על-ידי הפרטתה כגוף תקשורת מצליח ומוכח, לא נבע משיקולים של חיסכון תקציבי, שכן הכספים שמעביר משרד הביטחון למימון התחנה שוליים ביחס לתקציבי הביטחון.
"היעדר הגדרה של היקף התקציב הצבאי ושיעור מקורות ההכנסה החיצוניים יכולים להוביל לפגיעה בעצמאותה של התחנה וביכולתה לשמור על ניקיון כפיה ועל הניטרליות שבה"
מבקר הפנים של צה"ל לא נגע בנושאים רבים שנויים במחלוקת בתחנה, אך כן רמז באחד הסעיפים על התקציב, שדווקא מוכיח את הצלחתה העסקית של התחנה: "מבנה התקציב והמקורות לקיום היחידה משמעותיים לשמירה על צביונה ועל תפקידה כתחנת שידור ציבורית. היעדר הגדרה של היקף התקציב הצבאי ושיעור מקורות ההכנסה החיצוניים יכולים להוביל לפגיעה בעצמאותה של התחנה וביכולתה לשמור על ניקיון כפיה ועל הניטרליות שבה".
הסעיפים המתייחסים לתקצוב יכולים להעיד כי היא אינה כלל וכלל מעמסה על משאבי הצבא, בעיקר לאור הרפורמה מלפני יותר מעשור, שאפשרה לשדר פרסומות. "ההכנסות מתשדירים נמצאות בעלייה", נכתב בדו"ח, שמזכיר כי תקציב התחנה ב-2017 הסתכם בכ-54 מיליון שקלים, בזמן "שעד ליולי 2017 ההכנסות מפרסומות עמדו על 22.7 מיליון שקל בעוד שב-2016 ההכנסה הסתכמה ב-40.4 מיליון שקל (74% מתקציב היחידה)".
המבקר מצא כי "עודף ההכנסות שהצטבר בשנים האחרונות מביא לעודף תקציבי בשנת 2017 העומד על כ-21 מיליון שקל שאין להם ייעוד".
בדו"ח מתוארות בעיות בדרך ניהול תקציבי היחידה, שעליו אחראי קצין זוטר בשירות חובה, קל וחומר מול המגעים הכלכליים שמנהלת התחנה עם גורמים ממשלתיים ואזרחיים. גורמי הביקורת התייחסו לפיקוח הדל בתחנה על שעות העבודה של העובדים המועסקים בה: "היחידה מעסיקה עובדי צה"ל ויועצים בהיקף נרחב. אלה משמשים בתפקידים בכירים ולאורך זמן רב.
"היעדר בקרות של גורם ניטרלי... יש בו סיכון גבוה למהימנות הדיווח, לפגיעה בטוהר המידות, ולהימצאות בניגוד עניינים", נקבע.
בנושא אחר, המתח שבין גוף תקשורת ליחידה צבאית, צוות הביקורת כתב: "הפער בכשירות עובדי צה"ל שמועסקים בתחנה לפקד על חיילים... מוביל לתופעות חריגות ולפגיעה ביחסי מפקד-פקוד". זמן קצר לאחר הביקורת הועברה התחנה מאחריות קצין חינוך ראשי לכפיפות ישירה של ראש אגף כוח אדם, אך זאת, לפי גורמי הביקורת, "ללא שהתקיימה עבודת מטה סדורה".
"הפער בכשירות עובדי צה"ל שמועסקים בתחנה לפקד על חיילים מוביל לתופעות חריגות ולפגיעה ביחסי מפקד-פקוד"
בדו"ח מצוינים היקפי העסקה בקרב אלה שאינם לובשי מדים, נכון ל-2017: 170 חיילי חובה, 4 חיילים בקבע, 92 אזרחים עובדי צה"ל ו-60 יועצים. שכר היועצים עמד ב-2017 על שלושה מיליון שקל, בהסכמים לפי תוכנית ובהסכמים שעתיים. "גל"צ היא נכס צאן ברזל. עם זאת, ציבורית וערכית, נכון לשנות את כפיפותה לגורם חוץ צה"לי", נקבע.
מגלי צה״ל נמסר: ״מדובר בביקורת עיתית שנערכה לפני ארבע שנים על ידי מבקר צה״ל בגלי צה״ל, כנהוג בשאר יחידות הצבא. הביקורת עסקה בעיקר בהיבטי ניהול תקציב התחנה. בשנים האחרונות התקציב מנוהל בפיקוח אכ״א והיועכ״ל. עם זאת, נדגיש כי גלי צה״ל היא היחידה הצבאית היחידה שמממנת באופן עצמאי את עלות העובדים והיועצים ואת הוצאותיה השוטפות. בכך שומרת התחנה על חירותה העיתונאית ועצמאותה הכלכלית".
