ימנית אני, וגרה בגוש עציון. מדי יום כשאני נוסעת לירושלים ורואה את התקדמותו של כביש המנהרות המוכפל, לבי מתרחב בשמחה וגאווה, לא רק בשל חיי שיהפכו קלים קצת יותר כשהכביש החדש יושלם, אלא בשל האמירה המונחת במעשה הזה – על מקומו של גוש עציון בעולמה של מדינת ישראל. הכביש נולד בממשלת רבין, אבל ההרחבה שלו יכולה הייתה כנראה להתבצע רק בממשלת ימין. אני מודעת לכך היטב ובכל זאת, אני קוראת לבנט להצטרף לממשלת אחדות שבה הקול הימני יהיה חלק ממנעד רחב יותר. כדי להסביר את עצמי אזדקק לדוגמה טלוויזיונית אקטואלית.
הסדרה "המפקדת" נוגעת בכל מה שחשוב ורלוונטי כאן היום – בפאזל הישראלי, בקֶצר המתחולל בין חלקיו, בציונות, בבני אדם, אבל, ובעיקר, היא נוגעת בשאלות של מנהיגות ופיקוד. בשנתיים האחרונות של היעדר הכרעה פוליטית ממשית ושל אי-יכולת להחזיק ממשלה מתפקדת, החברה הישראלית לא מצליחה לענות על השאלה מי היא רוצה שינהיג אותה. מי ראוי להיות "המפקד" שלהוראותיו נשמעים לא רק מתוקף תפקידו, אלא מפני שיש לו חזון ואמת וכישרון.
מהו מנהיג אמת? שואלת "המפקדת" שוב ושוב, בכל סצנה ובכל פרק, והנה, בכל שדרת הפיקוד שלה – מהמכ"יות ועד מפקדת הבסיס - אין ולו אחד או אחת שעונה על הדרישה. ה"אידיאליסטים" מנותקים מהמציאות, חלשים מדי או אוטיסטים הדבקים בהוראות הכתובות בלא שיקול דעת. המחוברים למציאות הם אינטרסנטים שדואגים רק למעמדם ולמה שיגידו עליהם. במציאות כזו לא פלא שהמאפיונרים – אח ואחות מלאי קסם אבל פושעים – משתלטים על הבסיס ועושים בו כבתוך שלהם.
הצטרפותו של בנט לליכוד תעמיד בסכנה את הציונות הדתית הזו, מפני שהליכוד בחר לחזק את גרסתה החדשה, הדוגמתית והמתבדלת הנושאת לשווא את שמה
"מצטערת שאכזבתי אותך... אני לא צריכה להיות כאן, אני לא צריכה להיות מ"מ. אז אני מאוד מודה לך על האמון בי, ומגישה לך עכשיו את ההתפטרות שלי מהתפקיד", אומרת גיבורת הסדרה, המ"מ נועה, למפקדת הבסיס שלה בפרק האחרון של העונה. סוף סוף מעשה נכון של מנהיגות, הבנת הכשל וניסיון לתקן אותו. אלא שפרישתה אינה מתקבלת. תמיד ישנם אינטרסים שחזקים מהאמת הפשוטה.
כימנית הגרה בגוש עציון. האינטרס המיידי שלי היה לתמוך בממשלת ימין ברורה ומלאה, אבל זו אינה האמת הפשוטה במצב שאליו נקלעה המדינה. מצבם של יהודה ושומרון, מעמד אדמותיהם וכבישיהם עם כל חשיבותו, אינו השיקול היחידי. השיקול החברתי הוא בסוף הדבק שמדביק את כל הסיפור ומחבר אותנו זה לזה. אם החברה הישראלית תתערער, לא יהיה פה כלום.
הצבעתי לנפתלי בנט כי רציתי לתמוך בגרסה שבעיניי היא הנכונה יותר לציונות הדתית כפי שגדלתי בה – פתוחה, מאחדת ומעדיפה את טובתה של מדינת ישראל. הצטרפותו של בנט לליכוד תעמיד בסכנה את הציונות הדתית הזו, מפני שהליכוד בחר לחזק את גרסתה החדשה, הדוגמתית והמתבדלת הנושאת לשווא את שמה.
חיותה דויטשאמנם כן, סימן שאלה עצום מרחף מעל יכולת חלקי החברה הישראלית להמשיך לחיות יחד. ידידתי המנוחה, במבי שלג, נהגה לדבר על ה"פיצה" של החברה הישראלית, שבה השוליים רחוקים אבל המרכז קרוב ממה שנדמה וצריך לתת לו את הכוח. החברה הישראלית מנוהלת על ידי השוליים, בעיקר בשל אינטרסים פוליטיים ותקשורתיים שמפעילים עלינו כוחות צנטריפוגליים של התרחקות והתמגזרות, כוחות שבתהליך איטי מפוררים את החברה הישראלית ומערערים את לכידותה ואת עמידותה.
סכנת ההתפוררות הזו חמורה וקריטית משאלת אזרוח יישובי יהודה ושומרון. מפקד אמיתי צריך לתת תשובות לשאלות הקריטיות, גם במחיר עיכוב של השאלות האחרות. אני מאמינה ומקווה שבתוך החוסר העצום במנהיגות ובהכרעות מנהיגותיות, יתגלה בנט כמפקד אמיתי.
- ד"ר חיותה דויטש היא סופרת ועורכת, תושבת נווה דניאל שבגוש עציון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
