הרפובליקה של סודן היא אחת המדינות הערביות הגדולות בעולם, השלישית בגודלה באפריקה, ומשתרעת על שטח עצום של כ-1,800,000 קמ"ר. היא הוקמה בצפון-מזרח היבשת ב-1956 אחרי שקיבלה עצמאות ממצרים ובריטניה.
סודן, אומה של כ-45 מיליון איש, מאופיינת מאז הקמתה בחוסר יציבות מתמשך ובסכסוכים ומלחמות אזרחים עקובות מדם, למעט תקופה קצרה של שקט בין 1972 ל-1982. המלחמות פרצו בעיקר בעקבות התנגדותם של תושבי הצפון המוסלמים להעניק אוטונומיה לתושבי הדרום, רובם נוצרים.
ברוב שנותיה שלט בסודן הרודן עומאר אל-באשיר שעלה לשלטון בהפיכה צבאית ב-1989 בסיוע החזית המוסלמית הלאומית. התחזקות האיסלאם והחלת חוק השריעה המוסלמי במדינה ב-1991 החריפו את התנגדות הדרום הנוצרי ואת מלחמת האזרחים.
באותה שנה הופסק הסיוע האמריקני שניתן למדינה שנה קודם לכן בעקבות תמיכתה של סודן בעיראק. ב-1993 הוכנסה סודן לרשימה האמריקנית של נותנות החסות לטרור בשל המקלט שהעניקה למחבלים איסלאמיסטים. חמש שנים מאוחר יותר הוכרזה כמדינה התומכת בטרור גם על ידי האו"ם.
בין השנים 2002 ל-2004 תפסו תאוצה שיחות השלום בין הממשלה למורדים מהדרום. הסכם כולל שנחתם בין הצדדים בינואר 2005 העניק למורדים אוטונומיה למשך שש שנים שאחריהן נקבע כי יוכלו להכריע במשאל עם לגבי עצמאותם. משאל העם נערך בינואר 2011 והצביע על תמיכה מוחצת בעצמאות. דרום סודן הכריזה על עצמאות ב-9 ביולי 2011 אך שתי המדינות טרם יישמו באופן מלא הסכמים ביטחוניים וכלכליים שנחתמו בספטמבר 2012, הנוגעים לנורמליזציה של היחסים ביניהן.
בדרך לנורמליזציה עם סודן? ריאיון לאולפן
(צילום: ירון ברנר)
במקביל למאמצים להשגת הסכם שלום עם המורדים פרצו בפברואר 2003 קרבות בחבל המערבי והעני, דרפור, בין מיליציית ההג'נג'וויד הנתמכת על ידי הממשלה ומורכבת משבטים ערבים למורדים – שבטים שחורים ממוצא אפריקני הדורשים אוטונומיה. בין היתר, האשימו המורדים את הממשלה באפליית השבטים האפריקנים לעומת התושבים הערבים.
לפי הערכות, יותר מ-300 אלף בני אדם נהרגו או הורעבו למוות וכשלושה מיליון נעקרו מבתיהם בדרפור בין 2003 ל-2010. מאות פליטים הסתננו באותן שנים לישראל. בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא ב-2010 צווי מעצר נגד כמה אישים בממשלת סודן, בהם הרודן אל-באשיר, באשמת רצח עם ו"ניהול קמפיין של אונס, רעב והפחדה".
האו"ם והאיחוד האפריקני פיקדו במשותף על מבצע שמירת שלום בדרפור (UNAMID) מאז 2007, אך אט אט הולכים ומתמעטים הכוחות שם ככל שהמצב בדרפור הופך יציב יותר. סודן קלטה לאורך השנים גם פליטים רבים שזרמו לשטחה ממדינות שכנות, בעיקר מאתיופיה, אריתריאה, צ'אד, הרפובליקה המרכז אפריקנית ודרום סודן. הסכסוכים המתמשכים, תשתיות תחבורה לקויות ומניעת גישה הקשו על מתן סיוע הומניטרי לאוכלוסיות שנפגעו.
בעקבות הקמתה של דרום סודן, העשירה בנפט, פרץ ב-2011 סכסוך בין הממשלה לבין תנועת השחרור העממית של סודן, שהוביל למשבר הומניטרי שפגע ביותר ממיליון בני אדם. היפרדותה של דרום סודן הביאה להחמרת המצב הכלכלי בסודן, משבר שהיה מהגורמים המרכזיים מאחורי הפגנות הענק נגד באשיר בשנה שעברה, שהסתיימו בהדחתו על ידי הצבא באפריל 2019.
תחת הנהגת אל-באשיר נחשבה סודן לבעלת ברית של איראן, ובעבר דווח כי ישראל תקפה שיירות נשק שעשו את דרכן לרצועת עזה דרך סודן. בשנים האחרונות דווח שסודן מתרחקת מאיראן, ולפני כשנה וחצי צצו דיווחים שלפיהם יש התקרבות חשאית בינה לבין ישראל.
לאחר הדחתו של הרודן הוקמה בסודן ממשלת מעבר בשיתוף מפקדי הצבא וגורמים אזרחיים. ראש ממשלת המעבר הוא עבדאללה חמדוק ובראש המועצה הריבונית עומד עבד אל-פתאח אל-בורהאן. הממשלה החדשה בחרטום הצהירה כי תאפשר גישה חופשית יותר לצרכים הומניטריים, ופנתה למערב בבקשה למעורבות רבה יותר.
בחודש יולי האחרון ביטלה הממשלה החדשה שורה של חוקים איסלאמיסטיים ובין היתר אסרה מילת נשים וביטלה את האיסור על שתיית אלכוהול ללא מוסלמים. באוגוסט חתמו מנהיגי סודן על הסכם שלום עם חמישה ארגוני מורדים מרכזיים, בצעד חשוב ביותר לקראת סיום הסכסוכים העקובים מדם שהתחוללו בתקופת שלטונו ארוך השנים של באשיר. בחירות כלליות ודמוקרטיות במדינה, לראשונה מאז הדחת הרודן, יתקיימו ב-2022.
בעקבות ההתנתקות מדרום סודן, איבדה סודן שלושה רבעים מכוח ייצור הנפט שלה וחוותה הלם כלכלי. מאז התקשתה לייצב את כלכלתה. קרוב למחצית מאוכלוסיית המדינה נמצאת מתחת לקו העוני. חרטום הייתה נתונה לסנקציות מצד ארה"ב, שהוסרו ב-2017.
סודן מנסה לפתח מקורות הכנסה שאינם תלויים בנפט, כמו כריית זהב וחקלאות, תוך יישום תוכנית צנע להפחתת ההוצאות. היא היצואנית הגדולה בעולם של גומי ערבי (Arabic gum) שמופק משרף שמופרש מקליפת עץ השיטה באפריקה, ומייצרת בין 75% ל-80% מהתפוקה הכוללת בעולם. 80% מכוח העבודה במדינה מועסק בחקלאות.
בחודשים האחרונים מנסה ארה"ב לגרום לסודן להפוך למדינה הערבית השלישית שתנרמל את יחסיה עם ישראל, אחרי איחוד האמירויות ובחריין. בשבוע שעבר הודיע הנשיא האמריקני דונלד טראמפ כי יוציא את סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור, לאחר שהסכימה לשלם פיצויים של 335 מיליון דולר לקורבנות טרור אמריקנים ומשפחותיהם, בעיקר מהמתקפות של אל-קאעידה על שגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה ב-1998. הערב הודיעו בכירים בסודן כי ראש הממשלה מוכן לכינון יחסים עם ישראל, בתנאי שהפרלמנט יאשר זאת.
