תיעוד: האימונים במתחם הייחודי בשורק
(צילום: יואב זייתון, דו"צ | עריכה: יפית שקרוב)
האם זו הבשורה שתביא לשיקום אימוני כוחות המילואים? בזרוע היבשה החלו בשבועות האחרונים להכניס גם לוחמי חי"ר במילואים למתקן האימונים הייחודי בשורק, "מכללת תעש" של חברת אלביט. מדובר בחלק מפרויקט חדש לאימוני פרט מרוכזים ובדרגת מקצועיות גבוהה עבור כוחות היבשה.
המתקן, הנראה כמתחם אזרחי, שימש לאורך השנים לוחמים ביחידות מובחרות, מאבטחי אישים וגופי ביטחון חשאיים. מדריכיו הם אזרחים, חלקם מבוגרים יחסית, ששירתו או עדיין משרתים במילואים ביחידות שמתמחות בלוחמה בטרור כגון הימ"מ וסיירת מטכ"ל. המטרה בזרוע היבשה היא להנגיש גם לחיילי המילואים הרגילים את רמת האימון שהייתה עד כה נחלתן הבוטיקית של יחידות העילית בלבד.
השיטה כוללת הגעה לחצי יממה מרוכזת הכוללת סט אימונים בתחנות שונות, מ-8:00 עד 20:00, במתחם נגיש יחסית במרכז הארץ. זאת כחלופה לאימוני פרט שבימים כתקנם נמשכים לעיתים על פני כמה ימים, למשל בבסיס רחב ידיים כצאלים שבדרום.
הראשונים להתאמן בו השנה היו לוחמים סדירים מחטיבות הנח"ל, גבעתי וכפיר. תקציב לאימון נרחב של כוחות המילואים בשנה הבאה עדיין לא אושר, אך לפי קצינים האחראים על המיזם, השאיפה היא שכל לוחם חי"ר במילואים יעבור בו, ליום אחד, לפחות פעמיים בשנה.
גדוד המילואים הראשון שהתנסה בחוויה הגיע מחטיבה 6, ולוחמיו - חלקם צעירים שהשתחררו בשנתיים האחרונות מצה"ל - רועננו ביכולות הבסיסיות הנדרשות מלוחם חי"ר, רק ברמה גבוהה ובאש חיה: מקצי ירי שונים לטווחים קרובים, לחימה בסמטה ובתוך השטח הבנוי, תפעול ומיומנות בנשק, הגשת עזרה ראשונה וקרב מגע.
בצה"ל העדיפו בשנים האחרונות להשקיע את מרבית המשאבים בכוחות החוד המרכזיים של החטיבות הסדירות, ומאחור נותרו לוחמי המסה הקריטית שישתתפו במלחמה - כוחות המילואים. אלה התאמנו הרבה פחות, מה גם שרמת האימונים והרלוונטיות שלהם לקו בחסר, עם מתקנים ושטחי אש שמתאימים למלחמה הקודמת או לגזרות לחימה אחרות.
ניסיונות להקים בצפון רמת הגולן מתקן אימונים ענק ללחימה בשטח בנוי, "שניר", הסתיימו שוב ושוב בכישלון שגרם לבזבוז עשרות מיליוני שקלים, כפי שנחשף השנה ב-ynet.
המתקן כולל סדרה של אמצעים מדמים והוא מרושת בעשרות מצלמות מעקב. בסוף כל תרגיל, הלוחם יושב בחדר ממוזג וצופה במסכים שם הוא רואה את עצמו מתאמן מזוויות שונות, ומקבל ציון על כל תרגיל מהמדריך שליווה אותו אישית.
באימונים דומים בצאלים נרשמו לא אחת ויכוחים בין מפקדי מילואים שמתאמנים עם פקודיהם לבין קצינים סדירים וצעירים, לרוב כאלה שסיימו לא מכבר את בה"ד 1. הוויכוחים הללו נסובו על תורות ושיטות לחימה שונות שעודכנו או הוחלפו, אך יחידות שונות פירשו אותן אחרת. המתקן החדש אמור לשים לכך סוף.
"המדריכים האזרחים כאן עברו הסמכה במפקדת קצין צנחנים וחי"ר ראשי והותאמו לדרישות הצה"ליות כדי לייצר שפה אחידה ותקינה", אמר ראש ענף פיתוח אימונים בזרוע היבשה, סגן-אלוף ניר מסילתי. "כך נחסכים משאבים רבים. הלוחם מבין שהזמן שהוא מקדיש יקר וממוצה היטב, המדדים ברורים ומוגדרים לכולם, ובהמשך נתאים זאת גם ללוחמי השריון וההנדסה.
"יישור הקו שעשינו מבטיח שיפור בביטחון העצמי של כל לוחם, שאת הביקור הבא שלו פה מתחיל באותה נקודה שבה היה פחות חזק בפעם הקודמת. המתקן מיועד לאימוני פרט ולכן אימוני המסגרת, כתרגילי פלוגה וגדוד, יימשכו בצאלים".
סא"ל מסילתי ציין שהמטרה בשילוב אנשי המילואים בפרויקט היא לפצות על פערי כשירות שנוצרו בשנתיים האחרונות: "כרגע זה בלי אמצעי לחימה יעודיים של כל לוחם (פק"לים) אבל זה גם בתוכנית. לוחמים כאן זורקים רימון אינרטי, יורים מטווח אפס בגלל קירות קולטי נתזים, וכל שלב החיול והשחרור הוא מהיר וכמעט אוטומטי".
