קבינט הקורונה עדיין לא קיבל החלטה היום (ד') לגבי חזרת כיתות ה'-ו', וי"א-י"ב ללימודים בבתי הספר ביום ראשון, למרות שכך סוכם עקרונית, ואכזב הורים, מורים ותלמידים רבים שחיכו במתח לאישור הסופי. אמנם, משרד החינוך ומשרד הבריאות פרסמו הבוקר מתווה עקרוני לחזרה ללימודים, אך ללא החלטה ברורה ומחייבת של הקבינט אין לו תוקף. הורים רבים מביעים חשש מפערים ומנזקים לתווך ארוך ככל שהמצב ממשיך ובמועצות האזוריות מאמינים כי פתרון דיפרנציאלי אפשרי וכי ביכולתן לנווט, כל אחת בשטחה, לחזרת כל התלמידים למסגרות.
שי חג'ג', יו"ר המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים, מקווה שחזרת התלמידים ביום ראשון תאושר סופית. "אני מקווה מאוד שלא תהיה תפנית בעמדת הממשלה והלימודים יחודשו כמתוכנן", אמר חג'ג'. "יחד עם זאת, אני לא מופתע מחוסר הוודאות. המצב הנוכחי מדגיש שוב את הצורך הדחוף לחזור לתוכנית הרמזור ולהטיל הגבלות לפי שיעור התחלואה בכל אזור. לא נכון ולא צודק לסגור בתי ספר באזורים ירוקים כפי שסוגרים באזורים אדומים".
"יש לנו חשש מפערים לימודיים שהילדים יסחבו עד התיכון, בעיקר במקצועות הליבה", סיפרה רוני תורג'מן שבנה עידו לומד בכיתה ה'. "יש חשיבות להוראה פרונטלית, מבחינה רגשית ומבחינת מוטיבציה לימודית. אנחנו מאוד מקווה שהתלמידים יחזרו לשגרה במהרה".
"הילדים צריכים ודאות ויציבות", הסכימה נועה שרי, שבתה אורי לומדת בכיתה ו'. "הדבר הנכון ביותר עבורם הוא לחזור לשגרה ולמסגרות החינוכיות. בגלל הריחוק והבדידות החברתית המיומנויות החברתיות שהילדים רכשו לאורך השנים נפגעו, והם יצטרכו לפתח הכל מחדש. הם צריכים לחזור לסביבה חברתית ולימודית במהרה".
עלמה ענבים, תלמידת כיתה ו' מתל אביב, סיפרה גם היא על תחושותיה. "מה אפשר להגיד על המצב, כשאתה לא יודע מה יקרה בעתיד? אולי מחר ימצאו חיסון שיכול למנוע קורונה ב-100% ואולי לא. זה קשה כשאין אפשרות לצפות את המחר. ובכל זאת יש דבר אחד שעוזר וזו התקווה לחזור. הקטנים כבר חזרו ואפשר להתעודד בזה שגם אנחנו נחזור".
"חודשיים מפתיחת שנת הלימודים ואנחנו עוד מנסים למצוא פיסה של שגרה, אפילו בלימודים בזום", סיפר מורן וייסמן מתל אביב, אב לליבי שלומדת בכיתה ו'. "קמים בבוקר, מצחצחים שיניים והולכים לזום. החוויה שהתחילה רע בסגר הראשון ופתחה בצליעה גם את הסגר השני עלתה סוף סוף על הפסים ונראית היום כמו מציאות חצי נורמלית".
לדבריו, "הביקורת נוגעת יותר למספר השיעורים היומי המועט ולמחסור הכרוני בכוח אדם איכותי להוראה. אפשר כמובן לשפר גם את אופן הצגת החומר ואת חלוקת הקשב של המורה והתלמידים כדי ליצור חוויית לימודים אמיתית עם פוטנציאל גדול גם בימים שאחרי הקורונה".
לדברי עדי מן, אמא של עידן, תלמיד כיתה ה' ממודיעין, "ממשלת ישראל הפקירה למעלה ממיליון ילדים בבית. יש ילדים שהם סוג א' וילדים סוג ב'. ילדים סוג א' הם אלה שחזרתם לספסל הלימודים מאפשרת להוריהם לחזור למעגל העבודה ולהניע את המשק". לדבריה, "השיקולים היחידים שמניעים את מקבלי ההחלטות הם שיקולים שקשורים לחזרת פעילות המשק ותו לא. כל תהליך קבלת ההחלטות נעדר התייחסות לזכויות הילד, לרווחה שלו, ולצד הרגשי – מדובר בנזק עצום! אנחנו חווים כעת רק את תחילת הנזקים, וככל שהזמן יעבור אנחנו ניחשף לפגיעה הרחבה יותר בילדים".
"זו לא גזירת גורל, אפשר לשנות את המצב הזה!", אומרת עדי, "והזמן שבו זה צריך לקרות, הוא עכשיו. צריך לנפץ את מעגל החרדה, הבדידות והייאוש ולהחזיר אותם באיזשהו אופן למסגרת שבה הם חייבים להיות, מעגל של תקווה שבו הם חלק מחברה, חלק מקבוצת שווים, מעגל שבו הם באינטראקציה חברתית מתווכת, שבו רואים אותם באמת ולא רק דרך מסך בריבוע".
הורים ותלמידים מספרים על הקושי בלימודים מהבית
(צילום: ירון ברנר)
יו"ר ועדת החינוך במרכז המועצות האזוריות, ערן דורון, טוען כי "השלטון המקומי יכול להפעיל את כל מסגרות החינוך מכיתה א' ועד י"ב – רק אפשרו לנו". לדבריו, "יש שוני גדול בין מועצה למועצה והאוכלוסיות שבהן, כך שהניסיונות של משרד החינוך לתת פתרון כולל ודומה לכולן נועד לכישלון. אני למשל, יודע הכי טוב מה קורה אצלי במרחב וכך תוך פחות מ-36 שעות קטעתי שרשרת הדבקה במועצה שלי".
"יש כל כך הרבה מה לעשות והרצון של משרד החינוך להוביל לפתרון כולל וכללי במודל של 'מכסחת דשא' לכולם לא יכול להחזיק", סיכם דורון.
