כ-25 שנה לאחר שעו"ד גדעון סער הצעיר נכנס למשרד המשפטים כעוזרו של היועץ המשפטי לממשלה דאז מיכאל בן-יאיר, הוא אמור לשוב ביום שני למשרד השוכן ברחוב צלאח א-דין כשר המשפטים.
אחרי שכיהן גם כעוזרן המשפטי של פרקליטת המדינה עדנה ארבל ופרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) המיתולוגית נעמי שטרן, החל סער את פעילותו הפוליטית. הראש שלו והיעדים שלו שאפו תמיד לראשות הפירמידה, אבל הנושא המשפטי נותר תמיד בליבו. בעיקר הפוליטיקה של המשפט. בכל תפקידיו הממשלתיים הבכירים, החל מכהונתו כמזכיר הממשלה המתכלל בין השאר את החקיקה הממשלתית, עבור למשימותיו כחבר כנסת, וכלה בתפקידיו כשר החינוך והפנים, גילה סער תמיד עניין ומעורבות בנושא המשפטי.
סער לא זקוק לחפיפה כלשהי במשרד, מלבד קבלת שיחות דיווח על תוכניות חקיקה ונושאים אקטואליים שבקנה, או בנושאים בוערים המחייבים טיפול. הוא מגיע חמוש באג'נדה מגובשת של מה צריך לעשות, לשפר או לעצור. למרות תדמיתו המאופקת והמעונבת, סער הוא סוג של מהפכן ונון-קונפורמיסט. המהפכנות שלו, הוא נוהג לומר עם קריצה לעידן אהרן ברק, היא באמצעות שינויים אבולוציוניים ולא רבולוציוניים.
ערב הבחירות כבר מיקד את הקמפיין שלו ברפורמה המשפטית שיתווה. "במשך 15 שנות שלטונו הזניח נתניהו את מערכת המשפט ולא ביצע בה אפילו רפורמה אחת. עסקתי בזה כל השנים והעברתי חוקים חשובים בנושא. את מערכת המשפט שלנו צריך לתקן אבל לא להרוס", הוא אומר שוב ושוב.
הוא מכיר היטב את המערכת המשפטית – את התורה שבכתב ויותר חשוב, התורה שבעל פה. הוא מכיר את החדרים האחוריים, את המחילות של הנרטיב המשפטי והתככים, ובעיקר את הלשון המשפטית "המדוברת" – שילוב של חוכמה, תחכום ואנליטיות, העטופים בצדקנות וטהרנות. אי אפשר יהיה למרוח אותו.
ברוח הפיוס, עם כניסתו למשרד הוא יבטיח לעובדים, לפרקליטים, לשופטים ולציבור הגנה מפני הקמים על המערכת. אבל זה ילווה בתג מחיר גבוה. הלהט המהפכני של סער כבר שם. הוא סבור זה שנים שהמערכת דורשת רפורמות יסודיות. "לא רק רפורמות מבניות, שייטיבו את השירות שהן מעניקות לציבור ושיפור 'הסחבת', אלא בעיקר הוא מעוניין לשבור את הניכור הקיים בין המערכת לציבור", אומר מקור בכיר, "והדרך לשם עוברת בהסדרה מחודשת ומעודכנת של כללי המשחק".
לצד תוכניותיו, יתרונו הגדול של סער הוא היותו פרלמנטר עתיר ניסיון. הוא השתפשף כיו"ר הקואליציה בראשות הליכוד, ולאור יחסיו הטובים עם ראשי הקואליציה הנוכחית, הוא עתיד להיות המביא והמוציא – הפיבוט המשפטי של הממשלה הזו.
משמעת או משבר
המסע המפרך הראשון הצפוי לשר המשפטים המיועד, בין שורת הרפורמות שהוא מבקש לקדם, הוא הנועז והשנוי במחלוקת מכולן – פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הפיצול אמור להפריד בין שני תפקידיו העיקריים של היועץ: ראש התביעה הכללית, האחראי על הפרקליטות וגופי התביעה במדינה, ומי שמייעץ לממשלה ואשר עצותיו מחייבות אותה.
בשנים האחרונות וביתר שאת בימים אלה, סער מקיים אינספור שיחות עם משפטנים וקורא עמדות על הסוגיה. המסמך הרשמי האחרון שהוריד את נושא הפיצול מסדר היום, נכתב על ידי היועמ"ש ונשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר המנוח. זה אירע בסוף שנות ה־90 בעקבות "פרשת בר־און חברון". פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, הבוסית לשעבר של סער, הגישה לוועדת שמגר עמדה מפתיעה – תמיכה בפיצול. עמדתה לא התקבלה.
לפני יותר מעשור, כשבנימין נתניהו כיהן כראש ממשלה, הוא הבטיח לשר המשפטים פרופ' יעקב נאמן המנוח, שנבחר לתפקיד כמשרת אמון שלו, לקדם את פיצול משרת היועץ. היועמ"ש דאז מני מזוז נזעק לסכל את התוכנית. אז, טרום חקירות נתניהו, מזוז התקבל מיד לשתי שיחות אישיות, שארכו שעתיים והפכו לסיעור מוחות להנאת השניים. בתום השיחות השתכנע נתניהו לסכל את תוכנית נאמן באומרו למזוז: "יענקל'ה בטח יהרוג אותי, אבל שיכנעת אותי שלמען תפקוד ראוי של הממשלה עדיף לא לשנות דבר".
אף על פי כן, רעיון הפיצול ממשיך לבעבע על אש קטנה. מועלה לעיתים, בעיקר בידי השרים הנבחרים, ויורד שוב מסדר היום. לפני חמש שנים, יוזמתה בנושא של שרת המשפטים דאז איילת שקד דוכאה על ידי נתניהו. היום, לעומת זאת, אחד מקווי ההגנה המשפטיים המועלים על ידי פרקליטי נתניהו ושופריו הוא הימצאו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בניגוד עניינים כה חמור, המחייב את פיצול התפקיד.
עכשיו הגיע תורו של סער להציע – והפעם ראש הממשלה יהיה נפתלי בנט, המצדד במהלך. סער כבר עיגן את בחינת הפיצול במסגרת ההסכם הקואליציוני עם לפיד. גישתו ליישום המהפכה הזו מאוד מעשית. הוא לא מתכוון להקים ועדה ציבורית נוספת שתדון בנושא ותגיש את מסקנותיה בעוד שנה. הוא כבר החל בהתייעצויות ובגמר הבחינה, מתישהו במהלך הקיץ, הוא ישתף את כל השותפים הקואליציוניים במסקנותיו ובדרכי היישום. לדברי מקורביו, "הוא מקווה שבסוף הם ישתכנעו שזהו הדבר הנכון לעשות", בעיקר מכיוון שיש הרבה קולות לכאן ולכאן.
אפילו בכנס אילת של לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר הוקדש מושב מיוחד לשאלת הפיצול והדעות נחלקו. לעומת מנדלבליט, המתנגד נחרצות לפיצול ונוהג לומר שמאז נכנס לתפקידו רק התחזק בהתנגדותו, המשנה הבכיר שלו רז נזרי אמר בכנס: "לשבת עם ראש הממשלה בבוקר בכובע הייעוצי ואחר הצהריים בכובע התביעתי, זה לא פשוט. אם יוחלט על פיצול, זו לא תהיה החלטה לא חוקתית. אפשר לעשות שינויים".
סער ער לכך שעם פריסת תוכניתו הוא צפוי לבליץ מצד היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם ומצד שופטי עליון בדימוס כמו אהרן ברק, דורית ביניש, אליקים רובינשטיין ומני מזוז המתנגדים למהלך וסבורים שהוא ימוטט את המוסד וידרדר את שלטון החוק. "גדעון חושב שההתנגדות של הממסד לפיצול נובעת מנוסטלגיה", אומרים בתקווה חדשה. "הוא מבין שרוחב היריעה של סמכויות היועץ גובש ונדרש במהלך שנות עיצוב שלטון החוק לאחר כינון המדינה. אבל האיחוד הזה אינו נדרש עוד. המשך הריכוז והאיחוד רק מזיק לעצמאות התביעה".
חלקים במערכת המשפטית חוששים מאוד מהפיצול המוצע. "החשש שלנו הוא שהרפורמות שמביא עימו סער בהכרח יחלישו את מערכת המשפט", אומר גורם משפטי בכיר. "פיצול משרד היועץ המשפטי לממשלה, למשל, עלול לגרום לכך שייבחר יועץ שהוא 'איש אמון' של ראש הממשלה ושריה. יועץ כזה ישאף לרצות את השרים על פני שמירה על המסורת המשפטית.
"יועץ של הממשלה ישבור את כל שדרת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה שיהיו אף הם אנשי אמון ובכך יקיץ הקץ על שומרי הסף ועל השירות הציבורי. פיצול התפקיד גם ישבור את המערכת ההיררכית הקיימת היום בין היועץ לבין פרקליט המדינה והם יתקוטטו על סמכויותיהם, מה שיחליש עוד יותר את המוסד. זה לא שאנחנו נגד כל יוזמה שהיא", מדגיש הבכיר, "אבל לא כל מה שאפשר לשנות גם כדאי לשנות".
נוסחת הפיצול של סער תגובש עם תום הבדיקה. בשל הכבוד הרב שהוא רוחש לאריות המערכת, הוא עשוי להגיש תוכנית פיצול במתכונת מעודנת יותר, כלומר הוצאת רק חלק מסמכויות היועמ"ש מידיו. הכוונה למשל שיועץ לא יוכל למנוע משר ייצוג משפטי נפרד (היום רק היועמ"ש הוא הפרשן והמייצג המוסמך של השרים בפני בג"ץ), או למשל לצמצם את סמכותו כך שיהיה רק יועץ משפטי ולא הקובע הבלעדי מה חוקי ומה לא.
על פי הצפוי, רוב הקואליציה תתמוך במהפכה זו. למעשה את רוב הרפורמות שיבקש סער להנהיג – ובראשן הפיצול – הוא יוכל להעביר בהליכה תוך קבלת תמיכה מהאופוזיציה של הסיעות החרדיות, סיעת הליכוד וכמובן הסמוטריצ'ים. העבודה, מרצ וחלק מיש עתיד צפויים להתנגד (כפי שכבר הודיעו השבוע). בסופו של דבר מה שיכתיב את היתכנות המהלך תהיה המשמעת הקואליציונית או משבר קשה בינו לבין לפיד. אמנם יש סיכום בין השניים שסער יילך על זה, אבל נוכח הלחץ הכבד הצפוי מכיוון נושאי דגל האתוס הליברלי לא תהיה זו הפלגה חלקה.
מחפש פרטנר
החלטתו של סער צפויה בקרוב מאוד, שכן כבר בספטמבר תקום ועדת האיתור לבחירת יועץ במקום מנדלבליט הפורש בסוף ינואר 2022 והיא אמורה לפעול כבר תחת ההגדרות החדשות של תפקיד היועמ"ש. סער כבר דאג להכניס בהסכם הקואליציוני סעיף הקובע שח"כ מסיעתו יישב בוועדת האיתור בראשות שופט עליון בדימוס.
נהוג שלוועדת האיתור ניגשים מועמדים המעריכים ששר המשפטים יתמוך בהם, ורק לאחר מכן הם מובאים לאישור הממשלה. "סער כנראה ימליץ על מועמד אחד או שניים בפני הממשלה, לאחר שיעמוד בשיחה אישית על עמדות המועמד בשלל נושאים", מעריך גורם משפטי בכיר. "בזמנים נורמליים אמורים שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה לעבוד תוך גיבוי הדדי, למרות המחלוקות. סער מבין שיוזמותיו לבצע רפורמות בחקיקה או בקידום המערכת זקוקות להסכמות ולגיבוי של היועץ המשפטי. לכן, מעבר לפיצול סער יצטרך למצוא יועמ"ש שיהיה לו פרטנר, ושיידע ש'יש עם מי לעבוד'".
לעובדה שהיועץ הבא לא יכהן כנראה כראש התביעה הכללית, יש השלכה ישירה על בחירת פרקליט מדינה – שהוא זה שיהפוך לראש התביעה במקום היועמ"ש. זו עוד משימה דחופה של סער והוא יצטרך להזדרז. כבר בעוד חודש פוקעת כהונתו הזמנית של עמית איסמן בתפקיד. המשרה החשובה הזו אינה מאוישת זה שנה וחצי אלא באמצעות ממלאי מקום, וכהונתו הזמנית של איסמן שנבחר פה אחד על ידי ועדת איתור כבר הוארכה פעמיים.
השאלה היא האם לאור כוונת הפיצול, צפוי איסמן לקבל מינוי קבע, מכיוון שהוא פליליסט מובהק ועתיר נסיון, או האם סער יבקש לפתוח את הבחירה מחדש. במשרד המשפטים מחזיקים אצבעות שהזמני יהפוך לקבוע. "איסמן צמח כפליליסט מקצועי, ללא תיוג פוליטי או שיוך קליקאי", אומר בכיר במשרד. "ועדת האיתור שבחרה בו התרשמה בעיקר מנכונותו לערוך רפורמות מרחיקות לכת בפרקליטות, מה שאמור להתאים גם לסער".
החלטתם של אבי ניסנקורן ושל גנץ למנות את איסמן התקבלה בעקבות שיחה אישית ארוכה עימו. זו שיחה שיערוך גם סער, כדי לעמוד על טיבו של האיש ובעיקר על תוכניותיו. לפי ההערכות זהירות לאיסמן אין מה לדאוג. סער הוא אדם ריכוזי מאוד, הידוע כמי שבוחר את הקרבות שלו בקפידה. הוא לא יבזבז זמן על פיצול הכוחות שלו, אלא על פיצול משרת היועץ. עוזרו של סער אמר בתגובה כי "הסוגיה תיבחן רק לאחר שייכנס לתפקידו".
עוד נקודה הנוגעת לפרקליטות שסער צפוי לשנות היא עניין הביקורת. החוק האנמי שחוקקה השרה לשעבר שקד, שמכוחו פועלת נציבות הביקורת על הפרקליטות, החליש מאוד את סמכויות הגוף המבקר. הנציב דוד רוזן, המנסה להרחיב את סמכויותיו מעבר לגבולות שסומנו בחוק, תוך יצירתיות משפטית, צפוי לקבל אצל סער גב חזק. "אנחנו חייבים לשמור על עצמאות התביעה הכללית בישראל, אבל לא יכול להיות שתהיה רשות שלטונית בלי פיקוח", אומר סער בסיעתו. "היום החוק של הביקורת של נציבות הפיקוח על הפרקליטות הוא חוק ללא שיניים וללא תוקף מעשי לסמכויות חקירה. אנחנו חייבים לוודא שמשנים את מה שצריך. צריך להיות גוף עצמאי, בלתי תלוי, עם סמכויות חקירה ושלהמלצותיו יהיה תוקף מחייב".
לשנות את ההרכב
המהלך הרוחבי הבא שאותו מתכנן סער הוא עוד נושא נפיץ – שובה של "פסקת ההתגברות". למרות שמדובר בקואליציית שינוי, קיים סיכוי רב שתצא לדרך סוג של נוסחת התגברות על פסילת חוקים על ידי בג"ץ. על פי תוכנית סער זו לא תהיה פסקת התגברות מצומצמת ונקודתית. ה"התגברות" תהיה חלק מחוק יסוד: החקיקה, אשר יסדיר לראשונה את יחסי הכנסת ובית המשפט העליון. הדבר אף נאמר מפורשות בהסכם הקואליציוני ונקבע כי לצורך החקיקה הזו "תוקם ועדה אשר תורכב מנציגי כל מפלגות הקואליציה בראשות שר המשפטים".
הצעת החוק של סער צפויה להתבסס על הצעתו של יעקב נאמן מ-2012. עיקריה: לראשונה תיקבע סוף-סוף בחוק (ולא בפסיקה) סמכות העליון לפסול חוקים – רק בהרכב מורחב של שופטים ותוך רוב מיוחס של שופטיו. התגברות הכנסת על חוק שנפסל תדרוש רוב של 65 ח"כים. סער גם מאמין שאסור לעליון בכלל לפסול חוקי יסוד אלא רק חוקים "רגילים". כלומר, למשל, לא ייתכן שחוק יסוד: הלאום ייפסל. סער מקווה שהסדרת העניין בחוק תשים קץ לוויכוחים סביב "האקטיביזם השיפוטי" נוסח אהרן ברק, המכרסמים באמון הציבור ובאמון חלק ניכר מהח"כים. לדבריו, הוא מעדיף שהביקורת הציבורית תתמקד בפסיקות בג"ץ ולא בכללי המשחק.
על פי שיחות שניהל סער בימים האחרונים, הוא חותר להרכב פלורליסטי של בית משפט העליון עם דגש שמרני, הנמנע מהתערבות יתר בהחלטות הממשלה והכנסת, אך ליברלי בשמירה על זכויות אדם. כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, נכונה לסער הזדמנות פז להשפיע על בחירת ארבעה שופטים לעליון – רבע מהרכבו – בתוך שנה. שני שופטים יש לבחור מיד, במקום חנן מלצר ומני מזוז. שניים נוספים ייבחרו לקראת אפריל 2022 במקום ניל הנדל וג'ורג' קרא, שיפרשו לגמלאות.
הווטו ההדדי השורר בין הפוליטיקאים לבין השופטים בוועדת הבחירה והצורך בבחירת שופט עליון ברוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי ועדת הבחירה מחייב הסכמות. כך הבהיר כבר לפני יותר מ-15 שנה הח"כ הטרי גדעון סער, כשיזם וחוקק את החוק הזה מתוך כוונה ששופטי העליון ייבחרו בקונצנזוס ובכך יגבירו את אמון הציבור בהם (והם כהרגלם התנגדו אז). ההערכה היא שסער יירד מתוכניתו לקיים שימוע פומבי למועמדים לעליון והוא מעוניין להגיע להסכמות עם השופטים כשברור שניתן לברר עליהם הכל, טרם המינוי.
אבל מעל לכל, למסכת יחסי העבודה שלו עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות יהיה משקל מכריע – לא רק בבחירת השופטים העליונים, אלא בכל ניהול המערכת שהוא אחראי לה. היחסים ביניהם צפויים להיות טובים ומכבדים. במחצית תקופת כהונתה צברה חיות ניסיון עבודה והתנהלות מול ארבעה שרי משפטים. היא חדורת שליחות של "הצלת המערכת", אך אין ספק שבבית המשפט העליון נרשמה אנחת רווחה מסוימת נוכח אווירת התקווה שמפיחה הממשלה החדשה. מי שמכיר את חיות מעריך שהיא תפרוס לסער שטיח אדום עם מיטב הגינונים המאפיינים אותה כשהיא רוצה לקרב מישהו. מהצד השני סער הוא שועל פוליטי בעל השקפת עולם משפטית מוצקה, וחיות לא תוכל להשפיט אותו באמצעות זעקות שבר שאסור לשנות כלום. סער יעמוד על שלו, אך יחתור לכך שכל מהלך יתקבל בהסכמה.
ברוח זו, צפוי ששניים מארבעת השופטים שייבחרו יהיו שמרנים באורח מובהק, כפי שסער מבקש, ושניים יהיו מקורבים יותר להשקפה הליברלית של השופטים חברי הוועדה – חיות, פוגלמן והנדל. סער, כמו חיות, חותר לכך שקודם כל עליהם להיות משפטנים ברמה הגבוהה ביותר.
בינתיים נכנסה לשדה המוקשים הזה "אבן בנעל" בדמותה של שקד לאחר שכמעט ופוצצה את ההסכם הקואליציוני אם לא תכהן בוועדה. שקד, שבנתה את הקריירה שלה על שינוי ההרכב של שופטי בית המשפט העליון באמצעות בחירת שופטים שמרנים, עתידה להפוך את הפרדיגמה של בחירת העליונים. לא עוד דומיננטיות של השר והנשיאה בהליך הבחירה, אלא ניהול משולש של ההסכמות. בחירת שקד מאותת לסער ולחיות – גם אני כאן ואם לא תשתפו אותי, אעשה בלגנים. אגב, בהתאם להסכם הקואליציוני אומנם יפנה סער את תפקיד שר המשפטים לשקד בעוד שנתיים, אבל כל השינויים בעליון יתרחשו בקדנציה שלו.
פחות עבירות פליליות
"ממשלה בראשותי תעביר רפורמה מקיפה להגנה על זכויות האזרח בחקירה ובמשפט", כתב סער בפוסט שפירסם ערב הבחירות. ראש ממשלה הוא לא, אבל כשר המשפטים אין ספק שהוא יחרוט על דגלו את ההיבט החברתי-שירותי של מערכת המשפט. סער סבור שלמרות השינויים שנעשו למשל בדיני המעצרים בשנות ה-90, לא באמת נחקקה עדיין רפורמה ליברלית מסודרת לטובת האזרח העומד מול הכוחות העצומים של שלטונות החקירה והתביעה. הוא כבר הספיק לשוחח על כך עם מנהיגי העבודה ומרצ, מרב מיכאלי וניצן הורוביץ, ועיגן חלק מהשינויים שאותם הוא מבקש לבצע בהסכם הקואליציוני.
חוק "פירות העץ המורעל" כפי שהוא מכונה בארה"ב יהיה הראשון שיקדם. החוק קובע שראיה או עדות אשר יוכח כי הושגו שלא כדין ייפסלו על ידי בית המשפט. החוק הזה יצטרף לשתי חקיקות דגל שהעביר עוד כחבר כנסת לפני 17 שנה – הגבלת הרשות לאזוק אדם בפומבי כדי לא להשפילו וחוק "ההגנה מן הצדק" המאפשר לבית המשפט לפסול כתב אישום שהוגש תוך פגיעה בצדק או אכיפה בררנית.
זה שנים מתריע סער, כמו רבים לפניו, מפני מפני עודף משפטיזציה ופליליזציה. הוא לא שכח את התיק שהונח לפתחו כשהיה שותף צעיר במשרד עורכי דין. אז הגיעו אליו זוג הורים מודאגים עם בתם הסטודנטית. הבת עברה עבירה מינורית אך כתב האישום שהוגש נגדה איים לשבש את המשך לימודיה, עבודתה וחייה בעתיד. עו"ד סער הצליח לפתור את הבעיה של הלקוחה בלי רישום פלילי, אבל המקרה הזה הותיר בו רושם עגום.
עכשיו, גם כמי שינסה להקל את עומסי ההתדיינויות והחקירות, הוא מתכוון לפעול לצמצם את היקפי הגשת כתבי אישום בישראל באמצעות הסבת חלק ניכר מהעבירות הפליליות "הקלות" לעבירות מנהליות שבהן מוטל קנס. זאת כדי להקדיש את ההליך הפלילי הארוך לעבריינים חוזרים ולפשעים חמורים וכדי למנוע את מסכת הייסורים של האזרח בשל עבירה שולית, שבסופה הוא מוכתם כעבריין לנצח. סער גם מבקש להגביל את זמני החקירות והמועדים שבהם מתקבלות החלטות בתיקים, הן במשטרה והן בפרקליטות. ככל הנראה, הדבר לא ייקבע במסמרות וכל תיק יטופל לפי נסיבותיו – אבל השר הנכנס מתכוון להעביר את המסר התקיף, שאף תיק לא ימתין עד אין קץ על המדף ללא טיפול. "נגן על האזרח מפני רדיפה בלתי סופית!", הרשה לעצמו סער אמירה פופוליסטית לפני הבחירות, אבל רוח הדברים בוודאי תמצא ביטוי במשכנו החדש במשרד המשפטים.
אבל משנה סדורה לחוד ומציאות לחוד. סער יודע שהוא מגיע לנושאת מטוסים כבדה ואיטית שאיש לא בישר לצוותה שהמלחמה כבר הסתיימה. מערכת המשפט על פרקליטיה, יועציה, ושופטיה קפואה, אך בראש ובראשונה מפוחדת, מכווצת מאימה. שנות המתקפות עליה, כולל הסתה ודה-לגיטימציה, משתקות אותה במידה מסוימת והיא עובדת על אוטומט. כל ניסיון לתיקון נתקל בהתנגדות, התחפרות והתקרבנות. כחייל בדימוס של הפרקליטות וכמי שהתנסה גם בשוחות בחוץ, מבין סער את הצפוי לו ועתה הגיע הזמן האמיתי שלה. "יש הרבה מה לעשות ואנחנו נעשה", הוא מבטיח לכל מי שמוכן לשמוע. אבל באוזני חלק מהם זה נשמע כמו איום.
