האם צריך לסגור את בתי הספר?
(צילום: ירון ברנר)
משרד הבריאות דורש להחמיר את מגבלות הסגר, וההורים חוששים שסגירת מערכת החינוך - כפי שהיה בסגרים קודמים - קרובה מתמיד. "הממשלה מתקשה לאכוף את הסגר, והתלמידים ישלמו מחיר כבד של פגיעה בלימודים ונזקים חברתיים ונפשיים", האשים יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מירום שיף. "במקום אכיפה, סוגרים את מערכת החינוך. אנחנו לא מכחישי קורונה, אבל המערכת חייבת להישאר פתוחה כדי למנוע פגיעה בתלמידים".
5 צפייה בגלריה
שר החינוך דרש לפתוח את י"א-י"ב, במשרד הבריאות מתנגדים. גלנט ואדלשטיין
(צילום: אבי מועלם)
בסגר הנוכחי, שמלכתחילה נחשב מקל יותר מהקודמים, המשטרה פרסה פחות מחסומים וניכרת הקפדה פחות משמעותית על ההנחיות. במתווה הנוכחי, תלמידי הגנים וכיתות א'-ד' לומדים כרגיל בכל הארץ - ואילו כיתות ה'-י"ב לומדים בבתי הספר רק בערים ירוקות וצהובות. בהתאם לטבלת הרמזור, כחמישים אחוז מתלמידי כיתות אלה - 616,270 תלמידים שמתגוררים ביישובים אדומים וכתומים - לא יגיעו החל ממחר ללימודים. ההחלטות שמשתנות באופן תדיר, לצד מפת הרמזור שמתעדכנת והעלייה העקבית בתחלואה, מגדילים את החשש בקרב ההורים והתלמידים מפני העתיד לבוא.
"אנחנו מוטרדים מהכוונה של קבינט הקורונה להשבית את מערכת החינוך, וקוראים לחבריו להשאיר את מערכת החינוך פתוחה", אמר שיף. "התלמידים הפסידו חומר רב, וגרוע מזה - הם שרויים בבדידות וסובלים ממצוקות נפשיות קשות, שגוררות תופעות אלימות ואובדנות. מדובר בנזקים שבמקרים רבים הם בלתי הפיכים. השינויים התכופים מבלבלים את כולם, והתלמידים צריכים לבדוק כל פעם מחדש איפה הם לומדים. אי אפשר לשגע את המערכת, ילד זקוק למפגש חברתי קבוע".
"ישנם בתי ספר ללא חולה אחד, אך כל התלמידים מושבתים בעיר כי בבית ספר באחת השכונות יש יותר חולים", טען שיף. לדבריו, גם ככה רוב התלמידים בשכבות לימוד אלו למדו יומיים-שלושה בלבד בשבוע בבתי הספר, ובשאר הימים הלמידה הייתה מרחוק בהתאם לנהלים.
אחת הסוגיות הבעייתיות בלמידה מרחוק היא תלמידי כיתות י"א-י"ב, שעומדים לגשת לבחינות הבגרות ללא הכנה מיטבית. לאחרונה ביקש שר החינוך יואב גלנט משר הבריאות יולי אדלשטיין להחזיר את התלמידים האלה לכיתות גם ביישובים אדומים וכתומים, אך לפי שעה במשרד הבריאות מתנגדים. באיזה צבע היישוב שלכם? בדקו במפת הרמזור המעודכנת:
"הילד לא אותו דבר, מרגישים הידרדרות"
שגיא פרץ, תלמיד כיתה ו' בבית הספר אמית צמח השדה שבמעלה אדומים, מאוכזב מהחזרה ללמידה מרחוק. "עד שחזרנו ללמוד בבית הספר ולפגוש את החברים, אנחנו שוב צריכים לעצור ולחזור ללמידה במסכים. מאוד קשה להתרכז וללמוד עם הזום, זה לא אותו דבר. לדעתי צריך לנסות לפחות ללמוד חלק מהימים בבית הספר".
חיה פרץ, אמו של שגיא, אומרת כי החזרת הערים הכתומות והאדומות ללמידה מרחוק מחזקת את הבלבול והתסכול אצל התלמידים. לדבריה, "הם חשים שוב את תחושות הבידוד והריחוק מהעולם החברתי, מה שעלול לגרום לפגיעה בהצלחה בביטחון ובהתפתחות הלימודית שלהם".
אריק קפלן, יו"ר הנהגת ההורים בירושלים שבנו שחר לא ילמד החל מיום ראשון, אמר כי "מדינת ישראל טעתה מלכתחילה, מכיוון שהיו צריכים להשאיר את מערכת החינוך פתוחה ולסגור את כל השאר. הבן שלי מאוד מוכשר וחזק, אבל אני מרגיש את ההידרדרות שלו. הוא לא אותו ילד כמו לפני שנה. בית הספר אמנם משקיע, אבל זה לא אותו דבר".
"שחר הגיע השנה לבית ספר חדש", הוסיף אריק. "הוא לא הכיר את המורים, ועדיין לא מכיר את כל הילדים. מעבר להיבט הלימודי, מאוד קשה לו מבחינה חברתית - הוא לא רואה אחרים ולא משחק איתם כי הוא לא מכיר אותם. הפגיעה הרגשית מאוד משמעותית. הוא ילד חזק עם משפחה תומכת, ואני מתאר לעצמי מה קורה במשפחות חלשות יותר. חייבים למנוע את הנזק, מדובר בדור העתיד שלנו".
שחר, בנו של אריק, סיפר: "בלתי אפשרי ללמוד בזום. קשה מאוד להבין, ואני בטוח שאני מפסיד חומר. אני לא מכיר את כל התלמידים, מכיוון שגם כשהגענו לבית הספר היינו בקפסולות. בשבוע שעבר למדתי, וביום ראשון אני לא אלמד. כשמפנים אותי להשלים חומר מתלמיד אחר, אני לא יודע מי זה. אני לא יודע כלום על הכיתה שלי".
מוטי ארבל, מנהל תיכון אמי"ת י' שבאשדוד, אמר כי יותר מ-50% מתלמידי י"א-י"ב לא יוכלו להתכונן כראוי לבחינות הבגרות בגלל ביטול החלטת הממשלה והשארת מתווה הרמזור על-ידי ועדת החינוך של הכנסת. "מבחינתי מדובר במקרה קלאסי של 'תפסת מרובה לא תפסת'", אמר. "ועדת החינוך ניסתה להיטיב עם אזרחי ישראל בפתיחת הלימודים, אך בפועל ביותר מחצי מהרשויות אין לימודים כלל - גם לא לכיתות י"א-י"ב, שזקוקים לכך כמו אוויר לקראת בגרויות החורף שיתקיימו בעוד חודש בלבד".
ד"ר יעל גרינשטיין מהחוג לחינוך במכללה האקדמית תל חי מתריעה כי המציאות הנוכחית מרחיבה פערים. "ילדי ישראל נמצאים במצב מתמשך של אי-יציבות, על רקע פתיחה וסגירה מתמדת של מערכות החינוך הפורמליות והבלתי-פורמליות", אמרה. "לצד העמקת הפערים שנגרמים בשל מצב זה, שנובעים מיכולות נבדלות של הורים לפצות על הפערים הללו ומהתמודדויות דיפרנציאליות של רשויות מקומיות ובתי ספר – נוצר מצב של אין אונים נרכש. חוסר האונים מהיעדר שליטה במצב, גם של ההורים וגם של הילדים, מוביל לדפוס של הרמת ידיים וקבלת המצב הנתון כגזירה שאין דרך לחמוק ממנה".
"הסגירה כעת של שכבות שלמות בבתי ספר אדומים היא נדבך נוסף בתהליך המתמשך הזה, שהוא קריטי במיוחד עבור תלמידים ומשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר", הוסיפה. "כל החלטת סגירה כזו שמתקבלת על-ידי הממשלה, חובה עליה שתהיה מלווה במתן מענה לימודי והוראתי חלופי ראוי. מוטלת החובה לשמר את חדוות הלמידה, נחיצותה ומשמעותה, כדי לא לאבד את התקווה ואת הרצון להמשיך אותה, גם מתוך חשיבה על הימים שאחרי הקורונה. צוותי ההוראה המקצועיים נמצאים במצב של עומס מתמשך ובלתי נסבל".
יו"ר התאגדות מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, טען כי מערכת החינוך חייבת להיות פתוחה כל עוד ניתן להפעילה. "אין תחליף לקשר מורה-תלמיד ולקשרים החברתיים בין התלמידים", אמר. "הזום אינו תחליף למערכת לימוד וחינוך, מעבר לקשיים הרגשיים שהתלמידים חווים בתקופת הקורונה - על כל המשתמע מכך".
ישראל מקיימת בימים אלה את אחד ממבצעי החיסונים המוצלחים בעולם, אך בכל הנוגע למצב התחלואה יש עוד כברת דרך לעבור. מאז פרוץ המגפה אובחנו כאן 428,510 חולים ומתו 3,356 בני אדם, וגם היום ישנם 45,243 חולי קורונה פעילים ו-699 חולים במצב קשה. 173 בני אדם מונשמים בבתי החולים בעקבות הקורונה, ואחוז הבדיקות החיוביות ממשיך לעלות.
