בזה אחר זה עלו הבוקר (יום ה') נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שרים וחברי כנסת על דוכן הנואמים בטקס "לכל איש יש שם" באולם שאגאל בכנסת בכדי להוקיר את זכר יקיריהם שנספו בשואה. ח"כ אחמד טיבי עזב את הטקס כאשר ח"כ איתמר בן גביר נקרא לעלות לבמה. נשיאת העליון חיות הזכירה את שם סבתה שעל שמה נקראה. אחרי הצהריים התקיימה ביד מרדכי העצרת השנתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה - שם נשא הנשיא ראובן (רובי) ריבלין דברים. ynet העביר את האירוע בשידור ישיר.
בדבריו אמר ריבלין: "שורדי השואה, גיבורי התקומה. אתם שהייתם בגיא ההריגה, אתם שחוויתם את הנורא מכל, את האכזריות, המוות, הרעב, המחלות, אובדן בני המשפחה. אתם היום הגיבורים שלנו. אתם, שנטעתם עץ ושתלתם פרדס, הקמתם בית בניתם משפחות והבאתם ילדים לעולם - אתם הגיבורים שלנו. הצלחתם, נקלטתם, נטמעתם וביססתם את הבית הזה: את צה"ל וגופי הביטחון, את עולם המשפט, את ההתיישבות. את עולם התורה, את הכלכלה, התעשייה, התרבות והאומנות. בזכותכם אנחנו כאן.
"מכובדיי, 17 אלף שורדי שואה נפטרו רק בשנת 2020, מתוכם 900 כתוצאה ישירה של מגפת הקורונה. בסוף שנת 2020 עמד מספר האנשים המוכרים על ידי הרשות לזכויות ניצולי שואה על פחות מ-180 אלף איש ואשה, כולם מעל גיל 75 כמובן, ורבים מהם מעל גיל 90. בעוד זמן קצר, עם תום טקס הנעילה המסורתי בקבוץ יד מרדכי - יסתיים יום הזיכרון לשואה. מספר ניצולי השואה החיים בינינו הולך ומתמעט עם השנים. עלינו מוטלות החובה והאחריות - לזכור ולעד לא לשכוח. להמשיך לשאת את לפיד הזיכרון - אתכם ועבורכם. עבורנו ולמען הדורות הבאים. יהי זכר אחינו ואחיותינו הגיבורים נצור וחתום בלב העם מדור לדור תהא נשמתם צרורה בצרור החיים".
קודם לכן דיברה נשיאת העליון אסתר חיות באירוע "לכל איש יש שם": "ואלה שמות קרוביי ויקיריי שנספו בשואה. סבתי שעל שמה אני קרויה, אסתר, וילדיה מלכל'ה ומוניק, אחי אבי שהוצאו להורג בפולין. סימה וירחמיאל, הורי סבתי מצד אמי שנספו לאחר שגורשו מביתם יחד עם אמי שהייתה בת שמונה ושרדה, ובני משפחה נוספים שנרצחו באושוויץ. הוריו וסבו של יהודה סטרולוביץ', בן זוגה של אמי ז"ל שהיה פרטיזן ושרד. יהי זכרם ברוך".
הנשיא ריבלין הקריא את שמות בני משפחתה של רעייתו המנוחה נחמה שנספו בשואה. הנשיא ציין ששנים ארוכות נהג להגיע לטקס הזה יחד עם נחמה והוסיף כי מאז השנה האחרונה לחייה, כאשר מצבה הבריאותי לא אפשר לה להגיע, עשה לעצמו נוהג לקרוא בשמה את שמותיהם של בני משפחתה שנספו.
"קיילה מינץ נולדה ב-1907 לרייזל ואלכסנדר מינץ בעיירה בילוזירקה שבאוקראינה. ב-1925, כשהיא בת 20, היא קיבלה אישור כניסה לארץ ישראל והגשימה את חלומה להיות חקלאית ולעבוד את האדמה אליה הייתה כל כך קשורה. לימים, נישאה למנחם שולמן, שנולד בעיירה מרינה גורקה באוקראינה", אמר ריבלין.
"לאחר נדודים משותפים, התיישבו במושב חירות, יחד עם חברים נוספים יוצאי אוקראינה. שם נולדו להם שתי בנות, ורדה ונחמה. קיילה דרורה השאירה באוקראינה את כל משפחתה, אחיותיה, אחיה ואביה. החיים בארץ ישראל היו קשים, ודרורה חשבה לתומה שבני משפחתה מפונקים ולא יצליחו לעמוד במעמסה. זו הסיבה שהיא לא טרחה לשכנע אותם לעלות ארצה.
"לאחר פתיחת מבצע ברבוסה על ידי הכוחות הגרמניים, נכבשה בילוזירקה ביולי 1941 על ידי הנאצים. כבר בשבוע הראשון לכיבוש, נרצחו בפומבי כמה נערות יהודיות מהעיירה. באמצע אוגוסט 1942 הובלו יהודי העיירה, יחד עם יתר יהודי גטו לאניביצי, לבורות ירי, בדרך המובילה לקרמניץ, ושם נרצחו.
"אזכיר את שמות דודיה ודודותיה של רעייתי נחמה ז"ל, וילדיהם. דודתהּ צילה לבית מינץ, בעלה וילדיהם. דודתה מניה לבית מינץ, בעלה וילדיהם. דודה דב מינץ, אשתו וילדיהם. דודה דניאל מינץ, אשתו וילדיהם. בעיירה מרינה גורקה, כיום בבלרוס, נרצחו דודיה של נחמה ז"ל, אחי אביה מנחם שולמן, יעקב, משה, שמואל וישראל שולמן. יהי זכרם ברוך. תהא נשמתם של קורבנות השואה, של אהובינו, ואהוביהם של אהובינו, צרורה בצרור החיים, ובלב העם".
ראש הממשלה נתניהו נאם בטקס ואמר כי "הרצון להנציח את מתינו טבוע עמוק בטבע האנושי. הטקס הזה מבטא אותו אבל ביתר שאת משום שהרצון להצמיח מקבל משנה תוקף בימינו", אמר נתניהו.
"חמי שמואל בן ארצי ז"ל, אביה של שרה, חמק מן השואה כי הוא היה חלוץ, עלה ב-1933, היה חוקר תנ"ך. בן גוריון הזמין אותו לחוג התנ"ך הראשון שלו. הוא היה משורר, סופר מחונן, חתן פרס ק. צטניק. העמיד דורות של תלמידים, חלקם מוכרים לכם, שאמרו שהיה ה-מחנך. הוא בנה חיים, נשא את חווה לאישה, הביא לעולם ארבעה ילדים, אבל נטל השואה לא עזב אותו לרגע", הוסיף נתניהו.
"אמרנו לו 'בוא תחזור, תבקר את מחוזות ילדותך'. הוא לא רצה לחזור, אבל הוא רצה לשחזר והוא שחזר באמצעות שיריו המופלאים, המטלטלים, שאני מקריא מהם מידי פעם. הוא כתב ספר מופלא על ישיבת המוסר שבה למד בעיירה מיסריג', והוא מתאר שם בספר הזה את מזריטש שהייתה 80% יהודים, היא הייתה קולג' טאון של ישיבות, רובן חסידיות. הוא הקדיש את הספר לחבריו לספסל, תלמידי הישיבה שנספו והוא מתאר את רחוב הקצבים ורחוב הסנדלרים, תיאור מדויק. אבל מעולם לא חזר.
"אחרי מותו, בתו, רעייתי שרה, ונכדיו יאיר ואבנר, נסעו יחד לבקר במחוזות ילדותו ונערותו. הם באו למזריטש. מה שנשאר זה שמות הרחובות, רחוב הקצבים, רחוב הסנדלרים. הם הגיעו למקום של ישיבת נובהרדוק, ראה אותם פולני קשיש, הוא לא ידע מי הם. הוא הביא להם צילום ואמר 'הנה צילום של אבי שעמד במקום הזה'. וכך הם רואים את תמונת ישיבת נובהרדוק מזריטש שלא נשאר ממנה זכר.
"משם הם הלכו לעיר של משפחת הסבא של שמואל, הוא היה נוסע לשם כל קיץ, עיר יהודית, לא נשאר ממנה כלום, רק מבנה אחד של בית הכנסת שהאס.אס. והגסטאפו השתמשו כאורווה וגומחה של ארון הקודש שרואים את סימני הכדורים, הם היו עושים מטווחים להנאתם על ארון הקודש. הם הלכו לחורשה ליד הנהר ששם יש אנדרטה ליהודים שנטבחו ובא פולני נוסף, קשיש, שאמר 'הייתי ילד וראיתי איך יום יום הנאצים היו מביאים את היהודים ושוחטים אותם כאן', ביניהם משפחתו של שמואל".
השר ישראל כץ הזכיר בטקס את בני משפחתו ובני משפחת רעייתו רונית שנספו בשואה. "לזכר בני משפחתי שנטבחו בשואה, ישראל כץ, סבי עליו השלום, הוריו של אבי מאיר ז"ל אשר נספו עם בני ביתם באושוויץ, יעקב דויטש, אביה של אמא מלכה אשר נספה בבוכנוולד, בני משפחתה של רעייתי רונית ונכדתם ז"ל, אשר נספו במחנה ההשמדה מיידאנק, אברהם פינקוס סבה של רעייתי רונית אשר נספה ומקום קבורתו לא נודע. סבא וסבתא של רונית אשר נספו במיידנק, משפחת גלפנד, משפחת סבתה של רעייתי רונית, אשר נקברו בבורות בליטא, סבא רבא המאמץ של רעייתי רונית, הוא ובני ביתו נספו במיידאנק, יהיה זכרם וזכר כל הנספים בשואה ברוך".
השרה פנינה תמנו שטה נאמה "לזכר נספים ממצרים. מויסה נדם, בנם של אברהם ורוזה, נספה בגיל 46 במחנה המוות אושוויץ. מזל אוזמו, בתם של דויד ושמחה, נספתה בגיל 35 ביוון. ג'וליה טריצינה, בתם של לאון ואנה, נספתה באיטליה. אדוארד ביגוואי, בנם של אנג'לו ואלווירה, נספה במחנה המוות באושוויץ. יהי זכרם וזכר נספי השואה ברוך".
יו"ר העבודה מרב מיכאלי פנתה לנוכחים בטקס: "מכובדיי, בשנה שעברה הייתה לי זכות להדליק כאן נר לזכרו של סבי ד"ר ישראל קסטנר שהציל רבבות יהודיות ויהודים בשואה. ההתמקדות בו בכל שנה גרמה לכך שמעולם בעצם לא הזכרנו את שמותיהם של קרובי משפחתנו, קרובי משפחתו, וקרובי משפחתה של סבתי שנספו שנשארו מאחור.
"סבתא רבא שלי, אטלקה פישר, נספתה באושוויץ ב-1944. פישר ז'וז'י נרצחה על הדנובה בבודפשט ב-44', מלכה פישר אושוויץ 44', לילי פישר ברגן בלזן 44', ד"ר פישר ארנו, רופא, מוזיקאי ונגן צ'לו, נרצח באושוויץ כשסרב להשתתף כרופא בניסויים בבני אדם.
"מהצד השני, מברלין נשלחה סבתי רות קליינמן בעליית הנוער בשנים הראשונות בשנות ה-30 ואמה ששלחה אותה נשארה מאחור, מרתה קליינמן נספתה באושוויץ ב-42'. רות פגשה בבית זרע את נחמיה מיכאלי שגרם לכל בני משפחתו ב-33' לעזוב את פולין ולבוא לארץ ישראל, אבל כל משפחתם של אביו ושל אמו נספו באושוויץ ובשאר מחנות ההשמדה. יהי זכרם וזכר כל שאר הנספים ברוך".
ח"כ איתמר בן גביר הקריא רשימה של יהודים מעיראק שנספו: "חביבה, בתם של זביידה וימין עבדו. נחום, בנם של לולו ויוסף קזז. קלוד, בנם של לולו ומנשה עבודי, שנספה בשנת 44' באושוויץ. שלמה, בנם של נעמה וציון חוגי שנספה בגיל 24 בלוב. סאלח, בנם של חנינה ושמעון ששון שנספה בגיל 19 בבגדד. לא נשכח ולא נסלח, השם יקום דמם".
ח"כ אחמד טיבי עזב את הטקס הרשמי בכנסת כאשר בן גביר נקרא לעלות לבמה ולהקריא שמות נספים. בתגובה אמר בן גביר כי "טיבי פגע בזכר הניצולים והנספים. מדובר בתומך טרור שלא אמור להיות בכנסת ישראל, כל דקה שטיבי נוכח במשכן היא יריקה בפרצוף של עם ישראל ומיליוני הנספים".
ח"כ אבי מעוז (נועם) הגיש תלונה לקצין הכנסת וטען שאחד האורחים בטקס ניגש אליו, קילל אותו והוסיף: "אתה לא מתבייש להשתתף בטקס כזה לזכר אלו שנשרפו בשואה? חבל שאתה חי, ושההורים שלך לא נשרפו שם".
פורסם לראשונה: 13:46, 08.04.21