מצפייה במופע האימים של השרה מירי רגב ב"אופירה וברקוביץ'", מטיחה במנחה בצרחות אימים ובעיניים רושפות שכל עוד הליכוד בשלטון הוא לא יהיה מאמן הנבחרת – אפשר היה לחשוב שמדובר בסך הכול בהתקפת זעם של פוליטיקאית הידועה ממילא בסגנונה הנמוך והבוטה, שהגיעה לתוכנית שהיא, איך נאמר, לא שיא העדינות באופן כללי. אבל לא זה המצב.
אשל תועד בהן אומר ש"השנאה היא מה שמאחד את המחנה שלנו", והוסיף בהתייחסו לשרת התרבות דאז: "מירי רגב עושה עבודה מצוינת. זאת אומרת, זה שהיא בהמה בכלל, עזוב. אבל היא עושה עבודה מצוינת. היא מלהיבה את הקהל, וזה מצליח. זה כמו ההוא בכדורגל שעומד ועושה לקהל ככה עם הידיים".
יובל סמו בפרשנות על תקרית ברקו-רגב
(צילום: אינסטגרם)
אשל אמנם "ננזף" על ידי נתניהו, אבל חלילה לא בגלל האסטרטגיה שחשף, אלא לכאורה בגלל הגזענות כלפי הציבור המזרחי ("לכאורה", כי מדובר בגזענות שעל פי דיווחים שונים לא זרה לאווירה בבלפור). כך או אחרת, מאז נאמרו הדברים השתכללה "אסטרטגיית השנאה", ורגב המשיכה בשלה לצד כמה טוענים אחרים לכתר מרעילי השיח, בהם מיקי זוהר, דודי אמסלם, אמיר אוחנה ורבים וטובים אחרים.
כמו כן, הודות לחוק הנורבגי, נחשפנו כולנו לח"כית החדשה אוסנת מארק שהחלה להאפיל על רגב בסגנונה שלה. ייתכן מאוד שכניסתה לזירה של מארק, מתמודדת פוטנציאלית על משבצת האישה המובילה בפריימריז של הליכוד, היא שדחפה את שרת התחבורה לקבל מחדש את אור הזרקורים. בבחינת מלכת הוולגריות הבלתי מעורערת של הליכוד חיה וקיימת ואף אחת לא תאיים על מעמדה.
אילו התקרית ביום שישי הייתה מופע טלוויזיוני ותו לא, יכולנו אולי להתעלם מכך. אבל אסטרטגיית השנאה קורעת לגזרים את החברה בארץ. ישראל היא אומה חדשה יחסית ומתקיימים בה, כפי ששרטט הנשיא ראובן ריבלין, כמה "שבטים" השונים זה מזה באמונות הבסיסיות, בתרבות ולעיתים אף בשפה עצמה.
השבטים הללו הקימו ויצרו חברה תוססת ורבת הישגים, וערעור הרקמה הדקה הזאת, שמחזיקה אותם יחד, היא סכנה קיומית אמיתית. הוסיפו לכך את המגפה שמרחפת מעל, על הסגרים והבידודים שנלווים אליה, וכמובן את המשבר הכלכלי הכבד, ויש כאן מתכון למלחמת אזרחים של ממש.
חשוב לומר: אסטרטגיית השנאה של נתניהו יצרה גם תגובת נגד. יש לא מעט ישראלים שמתעבים את ראש הממשלה עד כדי כך, עד שהם מתעבים גם כל מי שתומך בו. זהו מצב מסוכן.
עוד לפני כתבי האישום והשחיתות, עוד לפני הכישלון החמור שלו בניהול משבר הקורונה, על נתניהו ללכת הביתה בגלל הנזק הנורא שהוא גורם לחברה הישראלית באמצעות השיסוי וההסתה המנפצים אותה לרסיסים. זוהי האשמה החמורה ביותר שלו מאז כניסתו לחיים הפוליטיים ובוודאי בימים אלה.
- אורי זכי הוא מייסד החזית להגנת הדמוקרטיה ויו"ר הנהלת מרצ
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
