מקדם ההדבקה עולה. במספר החולים בינוני-קשה יש גם כן עלייה. יותר ויותר דיווחים מתקבלים על מחלימים שנדבקים מחדש. ועל רקע כל זה, השמיים ייפתחו מחדש ביום ראשון, וכל ישראלי שיחפוץ בכך יוכל לחזור לארץ - בלי לעבור ועדת חריגים ובלי להיות מחויב לבידוד במלונית.
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה, אמר ל-ynet כי "הרעיון שצריך לאמץ ממדינות אחרות הוא לבדוק כל אחד שמגיע ארצה, בלי קשר אם הוא מחלים מקורונה או מחוסן לקורונה. צריך לבצע בדיקה פשוטה ומהירה ולעשות ריצוף מלא של כל החיוביים על מנת לגלות את המוטציה. רק כך נוכל לחסום את כניסת המוטציות, מבלי לחסום את כניסת הישראלים ארצה. לא צריך בשביל זה הרבה זמן להתארגן. המעבדות האלה קיימות בבתי החולים. מה שצריך זה להשתחרר מהמחשבה שהכול צריך להיעשות במעבדה אחת".
"המחוסנים עד היום לא מראים את הנטייה להדביק, ולכן חבל לרדוף אחרי הרוח. לעומת זאת, עם מחלימים אנחנו רואים נטייה להדביק", אמר מנכ"ל הדסה. "ככל שהם מתרחקים מהמחלה עצמה, רמת הנוגדנים יורדת ובאופן פוטנציאלי הם יכולים להידבק ואז להדביק. זה נושא קצת מטריד ולכן ההחלטה של משרד הבריאות לחסן את המחלימים היא החלטה נכונה". עד כה, בסיומו של השבוע הראשון לחיסון מחלימים, התחסנו יותר מ-28 אלף מהם.
לפי הנתונים המעודכנים מהבוקר, מקדם ההדבקה עלה ל-1.01. העובדה שמקדם ההדבקה גבוה מ-1 משמעותה שהמגפה שוב בהתפשטות. עם זאת, יש לזכור שהמקדם אינו לוקח בחשבון את מספר המאומתים, ולנתון זה חשיבות שאינה מכרעת לאור התקדמות מבצע החיסונים. הנתון המדאיג הוא הזינוק של מקדם ההדבקה במגזר החרדים ל-0.96, לאחר שכבר היה נמוך מ-0.7.
נתונים שפרסמו אתמול חוקרי האוניברסיטה העברית מראים עלייה במספר החולים בינוני-קשה, אף מעבר לתחזית הפסימית הקודמת שלה. פרופ' דורון גזית, מצוות ניטור המגפה באוניברסיטה העברית, ציין כי "בשלב של התפרצות, מקדם ההדבקה בסביבות אחד ורואים את זה במספר הנדבקים. כשמסתכלים על מספר החולים המאושפזים קשה ובינוני, רואים עלייה בימים האחרונים וזה בעייתי כן העלייה היא לא רק בצעירים שלא מחוסנים אלא גם במאושפזים בני 60+. זו תוצאה של אנשים שלא התחסנו".
"מה שמאוד מדאיג זה שמקדם ההדבקה מתחיל לעלות ואנחנו עדיין לפני הפתיחה הגדולה", הוסיף. "המלצנו לפתוח בצורה הדרגתית כי השאלה הגדולה היא יכולת ההדבקה של המחוסנים. לא הגיוני לא להמשיך לבדוק או כשהם נחשפים לחולה מאומת. חשוב להבין שאם יש אירוע של 300 איש שכולם מחוסנים, זה עלול לגרום להדבקה של מספר אנשים וזה מדאיג. העובדה שמתייחסים למחוסנים כמו סופרמנים אומר שאנחנו קצת עיוורים וגם משאירים את הילדים ללא הגנה".
בנוגע לפתיחת השמיים אמר פרופ' גזית: "נתב"ג תמיד היה גורם לעלייה בתחלואה אבל הפתרון להשאיר אותו סגור, לא אפשרי. מה שצריך זה משהו שהציבור יכול לעמוד בו. צריך לדאוג לבידודים ובדיקות כשיוצאים מנתב״ג ויומיים אחרי הכניסה לארץ, וזה יכול לעזור למנוע את ההשפעה של נתב״ג על התחלואה".
על פי נתוני משרד הבריאות, יש כ-300 אלף בני אדם שיכולים להתחסן כבר כעת. מאחר ששני גלי ההתפרצות האחרונים היו הרחבים ביותר מבחינת היקף ההדבקה, רוב המחלימים עדיין לא יכולים להתחסן בשלב זה. חיסון המחלימים יצא לדרך בעיכוב של כמה שבועות, לאחר שצוות הטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות המליץ על כך פעמיים כי במחקר העולמי קיימת מחלוקת באשר למידת ההגנה בקרב המחלימים.
בישיבת קבינט הקורונה שנערכה ביום שני אמר פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש כי "ישנה תופעה של מחלימים שנדבקים מחדש, אבל בינתיים היא לא רחבה". מנתוני משרד הבריאות שהגיעו השבוע לבקשת ynet עולה כי עד כה נמצאו 885 בני אדם חיוביים לקורונה לפחות 90 ימים לאחר ההחלמה - מתוך כ-736 אלף מחלימים. כלומר, 0.12% מהמחלימים נדבקו בשנית. במשרד הבריאות הבהירו כי ייתכן שחלק מ-885 מחלימי הקורונה שנדבקו מחדש חלו בזן שונה של הווירוס, או שהוגדרו כחולים בפעם הראשונה על בסיס תוצאה חיובית שגויה.
מדאיגות במיוחד הן תוצאות מחקר שפורסם השבוע על "המוטציה הברזילאית" שמקורה בעיר מנאוס בברזיל. על פי המחקר הבינלאומי, שטרם עבר ביקורת עמיתים (מה שאומר שתוצאותיו הן ראשוניות ומסקנותיו טרם התקבלו כקונצנזוס בקהילה המדעית) - המוטציה מסוגלת להדביק מחדש בין 25 ל-61 אחוזים מהתושבים המחלימים מקורונה. יש חשש כי המוטציה מצליחה באופן משמעותי "לעקוף" את הנוגדנים אצל המחלימים מהמחלה, ובהתאם ייתכן שתוכל להתגבר גם על החיסון.
"מומלץ למחלימים להתחסן בהקדם"
בדו"ח מרכז המידע והידע של אמ"ן, שפורסם הבוקר, נכתב כי "מחלימים מצויים כנראה בסיכון להדבקה חוזרת מהזן הדרום אפריקני שנמצא בישראל, וייתכן למול זנים נוספים הדומים לו. מומלץ למחלימים ללכת להתחסן בהקדם".
באותו דו"ח הועלתה אזהרה מפורשת מפתיחת השמיים: "חזרת עשרות אלפי ישראלים לישראל ממגוון מדינות החל מהשבוע הבא עלולה להכניס מגוון וריאנטים אשר יציבו גם את המחלימים בסיכון, לצד אנשים שטרם התחסנו. ייתכן אף שייכנסו וריאנטים אשר יפחיתו ממועילות החיסון. מומלץ שכל חוזר מחו"ל יקפיד הקפדה יתרה על בידוד וכללי הריחוק החברתי גם משאר בני הבית, כדי לצמצם ככל הניתן הפצה של וריאנטים בעייתיים".
אתמול הודתה באולפן ynet ד"ר אורלי גרינפלד, בכירה במטה הפרויקטור, כי "אין לנו דרך טובה לאכוף בידוד". לדבריה, "הדאגה היא בעיקר בנושא נתב"ג. אנחנו לא רצינו לפתוח את השמיים, אנחנו לא רוצים לייבא מוטציות שישנו את כללי המשחק". היא הבהירה כי החיסון יעיל גם נגד המוטציה הדרום אפריקנית, אבל הזהירה: "אם היא תהפוך לזן השולט בישראל, זה יכול לשנות את כללי המשחק".