המבקר על הרשויות המקומית בעת משבר הקורונה
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
ליקויים נמצאו בתפקודן של כמה מהרשויות המקומיות בתקופת משבר הקורונה – בעיקר בגל התחלואה הראשון. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (רביעי), בפרק המתייחס להתנהלות הרשויות המקומיות בזמן המשבר.
בדו"ח כתב המבקר, ד"ר מתניהו אנגלמן, כי 31% מרשויות המדגם הכירו את חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2008, ולפיו הרשויות המקומיות נדרשות להכין נוהל הפעלה על פי "נוהל היערכות הרשות המקומית לפנדמיה של שפעת", אך למרות זאת לא הכינו נוהל כנדרש. כמו כן, 18% מרשויות המדגם לא הכירו כלל את חוזר מנכ"ל משרד הפנים ולא הכינו נוהל היערכות שכזה.
ליקוי נוסף שעליו הצביע המבקר הוא שרק מחצית מרשויות המדגם תיעדו באופן מלא את ישיבות הערכת המצב שהן ניהלו, בעוד ששלוש מתוך עשר הרשויות המקומיות שנבדקו לא ערכו ולא תיעדו תהליך הפקת לקחים בסיומו של הגל הראשון של נגיף הקורונה, כדי למפות את ההיבטים שיש לשמר או לשפר באופן תפקודן. מהדו"ח עולה כי היה "קצר בתקשורת" בין השלטון המרכזי למקומי. מבקר המדינה מצא כי 82% מרשויות המדגם ציינו כי התקשו ליישם את הנחיות השלטון המרכזי בשל ריבוי הנחיות, ו-56% מהן ציינו כי היו הנחיות סותרות.
ומה התושבים חשבו על תפקוד הרשויות? בדו"ח נכתב כי מסקר שיתוף הציבור עולה כי 20% מהתושבים היו מאוד לא מרוצים מתפקודן של הרשויות המקומיות, וכי 40% היו מרוצים באופן חלקי מתפקודן בעת משבר הקורונה.
בתקופת המשבר היה צורך לתת סיוע לאוכלוסיות החלשות, אך מסתבר שלא כולם עשו זאת - למשל בתחום העזרה הסוציאלית. המבקר מצא כי גם לאחר מועד החרגתם של כלל העובדים הסוציאליים, היו רשויות שבחרו שלא לאייש את מלוא תקני עובדי הרווחה. מדיווחי 204 רשויות מקומיות עולה כי 20% מהן איישו לכל היותר 85% מהמשרות שנקבעו בתקנים.
עוד מצא מבקר המדינה כי ברשויות מקומיות שלא אפשרו עבודה מרחוק היו עובדים סוציאליים ופסיכולוגים חינוכיים שנאלצו לצאת לחופשה בתקופת החירום, אם משום שלא היה באפשרותם להגיע לעבודה במשרדי הרשות, ואם משום שבחרו שלא להגיע למחלקה - בין היתר בשל השתייכות לקבוצת סיכון או בשל חשש מחשיפה לנגיף. כמו כן, כתב המבקר, לא נקבעו מתודולוגיות והנחיות סדורות לטיפול מקצועי מרחוק.
ליקוי נוסף, שפגע במי שזקוק באמת לעזרה, הוא מידע חסר. המבקר מצא כי הרשויות המקומיות נתקלו בקשיים בשימוש בבסיסי מידע שונים, הן שלהן והן של גופים אחרים, ובהם בין היתר בסיסי מידע של המוסד לביטוח לאומי, של משרד הבריאות, של המשרד לשוויון חברתי ושל משרד האוצר, לצורך איתור אוכלוסיות הזקוקות לסיוע. בסיסי המידע לא היו זמינים לשימוש באופן מיידי, חסרו בהם פרטים, הם כללו פרטים שגויים, היו ערוכים בפורמטים שונים של דיווח ולא ניתן היה לאחדם אלא לאחר שעובדו מחדש, ובהשקעה מרובה.
בנוגע למפעל ההזנה ברשויות נמצא כי המחלקות לשירותים חברתיים נדרשו להשקיע חלק ניכר מהמשאבים, מהזמן ומכוח האדם החיוני שלהן בניהולו ובהוצאתו לפועל של מערך מפעל ההזנה. הדבר בא על חשבון הטיפול המקצועי, אשר בעת המשבר היה דרוש יותר מבעבר לאוכלוסיות הרווחה ולתושבים שנזקקו לסיוע.
ולא רק בתחום הרווחה נמצאו ליקויים, אלא גם בתחום החינוך, בנושא החזרה ללימודים. לאחר שנרשמה ירידה בתחלואה, מצא המבקר כי בכ-50% מהמקרים (בגנים ועד כיתות ג' ובכיתות י"א-י"ב) קבעו ראשי הרשויות המקומיות את מועדי השיבה ללימודים במועדים מאוחרים מאלו שנקבעו בצו, זאת בעיקר בשל קשיים של הרשויות המקומיות בהיערכות לפתיחת מוסדות החינוך בהתאם להנחיות.
אנגלמן ציין גם דברים חיוביים שקרו בתקופת הסגרים. בדו"ח נכתב כי כל הרשויות המקומיות שנבדקו מצאו דרכים חלופיות לקיים אירועים להעלאת המורל של התושבים, במגוון פעילויות שהתאימו להנחיות ולתקנות השונות. בנוסף הוא ציין לחיוב את הפעילות ההתנדבותית הענפה בארגונן של הרשויות המקומיות, תוך שיתופי פעולה עם עמותות, ארגונים ציבוריים וחברות עסקיות.
בסיכום הפרק כתב אנגלמן כי משבר הקורונה חידד את חשיבותה של עבודת הרווחה הנדרשת בשעת חירום כדי להבטיח מענה לאוכלוסיות הפגיעות בחברה, והבהיר את היותם של עובדי מערך הרווחה ברשויות המקומיות עובדים חיוניים בכל היערכות למצב משבר.
הוא הוסיף כי ראוי שגורמי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות ייתנו בידי שירותי הרווחה את מלוא הכלים והפתרונות להתמודדות עם משימות החירום ולצליחת הקשיים המתעוררים במהלכן - בכלל זאת העסקת כלל עובדי המחלקות לשירותים חברתיים בתקופת המשבר, הנגשת המידע הדרוש למחלקות לשם עבודתן, הבטחת קיומם של האמצעים הדרושים למהלך עבודה רציף של המחלקות ופיתוח מתודולוגיות לשיח מרחוק.
בתחום החינוך כתב המבקר כי הרשויות המקומיות התקשו להתמודד עם ההנחיות הרבות ועם השינויים התכופים בהן, ולא תמיד הקפידו על קיום ההנחיות כנדרש. מומלץ כי משרד החינוך והרשויות המקומיות יקיימו הליך הפקת לקחים לבחינת הליקויים והחסמים שהועלו לשם חזרה ללימודים לקראת שנה"ל התשפ"א, לשם מתן פתרונות. עוד מומלץ כי משרד החינוך יפעל ככל הניתן לאיחוד הנחיותיו לרשויות ולהפצתן מבעוד מועד.
במשרד העבודה והרווחה הגיבו לדו"ח ומסרו: "טיפול ומניעה של תופעת האלימות במשפחה ניצבים בראש סדר העדיפויות של המשרד שמשקיע משאבים רבים בנושא. אנו מקבלים את מסקנות והמלצות המבקר, וחלק ניכר מהן כבר נמצא בהליכי יישום. יודגש כי חלק מממצאי הביקורת מתייחסים לפעולות שאמורות להתבצע במסגרת יישום התכנית הבין-משרדית לטיפול באלימות במשפחה, אך לצערנו התעכבו בשל היעדר תקציב מדינה לשנים 2021-2020.
"עם זאת, מאז כתיבת הדו"ח הוקם מקלט חדש לנשים נפגעות אלימות וילדיהן ומקלט נוסף צפוי להיפתח בקרוב", נמסר עוד, "הליך גיבוש כלי המדידה להערכת התוכניות השונות פותח ונמצא בפיילוט ראשוני בקרב 500 עובדים ומקבלי שירות. יחידות חדשות לטיפול באלימות במשפחה נפתחו כדי להקל את העומס ואת ההמתנה לטיפול במרכזים האזוריים, בעיקר בערים בפריפריה וביישובי החברה הערבית על מנת שמקבלי השירות יוכלו לקבל טיפול במקום מגוריהם. במקביל, המשרד נערך להטמעת כלי דיגיטלי לשיפור מערך הפיקוח והבקרה גם למרכזים לטיפול באלימות במשפחה והשימוש בו יתחיל בקרוב.
"המשרד פועל בשיתוף משרד המשפטים ומשרדי החינוך, ביטחון הפנים והבריאות, לטובת פיתוח מערכת שמאפשרת העברת מידע בין הגופים הממשלתיים השונים לצורך שיפור ההתמודדות עם מניעה וטיפול באלימות במשפחה. לגבי תקציב התוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה - אנו פועלים מול משרד האוצר להגדלת תקציבה כבר בתקציב המדינה הקרוב", לשון התגובה.
