היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הודיע הערב (ה') כי הוא מתנגד "נחרצות" לעתירות הדורשות לבטל את חוק הלאום. בתגובה שלו ל-15 העתירות שהוגשו לבג"ץ מסר מנדלבליט כי אין מקום להתערבות שיפוטית בחקיקת חוק היסוד.
"אין מקום להכרעה חריגה ותקדימית בדבר הדוקטרינות העוסקות בביקורת שיפוטית על חוקי היסוד", נכתב בהודעת היועמ"ש. הוא ציין כי העותרים לא הניחו תשתית משפטית ועובדתית, כזו ש"מבססת את הסעד חסר התקדים של ביטול חוק יסוד, ומשכך דין העתירות להידחות".
עוד מסר היועמ"ש: "מסקנה זו מבוססת על ניתוח פרטני של טענות העותרים, המציף את כלל הקשיים והפגמים המהותיים הכרוכים בטענות העותרים – הן ביחס לדוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי; הן ביחס לדוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת; והן ביחס לטענות פרטניות לגבי סעיפים שונים בחוק הלאום עצמו. לאור הניתוח האמור, מבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי אין מקום להכרעה חריגה ותקדימית בדבר הדוקטרינות העוסקות בביקורת שיפוטית על חוקי היסוד".
היועמ"ש הוסיף כי בכך שחוק הלאום מעגן כחוק יסוד את מרכיבי זהותה הלאומית של מדינת ישראל כמדינה יהודית, הוא נושא "מסר חוקתי חשוב ביותר, תוך שהוא מעניק לבוש חוקתי לחזון המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, אך אינו גורע מזכויות הפרט של כל אדם במדינת ישראל, ללא הבדל דת או לאום".
החוק, שאושר בקריאה שלישית בכנסת ביולי 2018, מעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל.
כמו כן, החוק מעגן את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובע כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. החוק גם מקבע את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.
