כשנגיף הקורונה התפרץ בטוגו, המדינה הקטנה שבמערב אפריקה קיבלה בברכה צוות רפואי של 12 איש שהגיע מקובה. הקובנים טיפלו בנדבקים, הגדילו את מספר הבדיקות ושיפרו את הנהלים בבתי החולים.
בעוד הנגיף מנחית מכות קשות על מערכות הבריאות ברחבי העולם, דווקא המדינה הקומוניסטית הענייה מתגאה במשאב נדיר: יש לה מערך נרחב של רופאים המיומנים במשימות בחו"ל ובמאבק במחלות מידבקות, והיא מוכנה לשלוח אותם למדינות הזקוקות לעזרה בכל רחבי העולם.
קרוב ל-40 מדינות בחמש יבשות כבר קיבלו סיוע רפואי מקובה במהלך מגפת הקורונה, וניכר כי המדינה הקריבית, שבה חיים 11 מיליון תושבים, שוב ממנפת היטב את "הדיפלומטיה הרפואית" שלה. "כשבחוגים מדעיים ורפואיים גיששו באפלה, הרפואה הקובנית, שהתחזקה בזכות הניסיון שצברה בעבר, נתנה את המענה הדרוש", אומר צ'רלס אזילאן, ראש מערך שיתוף הפעולה במשרד החוץ של טוגו.
מאז מהפכת השמאל הקובנית שהתחוללה ב-1959 שולחת קובה לאזורי אסון ומגפות את "צבא החלוקים הלבנים" שלה בשם הסולידריות, וכך למשל בעשור האחרון נלחמו רופאים קובנים בכולרה בהאיטי ובאבולה במערב אפריקה. אבל, ניחשתם נכון, לא מדובר באלטרואיזם בלבד: בעשורים האחרונים "ייצאה" קובה רופאים לחו"ל גם למשימות שגרתיות יותר בתמורה לכסף או לסחורות, והרופאים האלה הפכו למעשה למקור הראשי של קובה למטבע קשה. חלק מהמדינות שלהן סייעה קובה במהלך המגפה קיבלו ממנה את הרופאים בחינם, אבל אחרות נדרשות לשלם. זו דרכה של קובה לחזק במעט את כלכלתה, שתלויה מאוד בתיירות ולכן נפגע קשות במשבר הקורונה.
ממשלת טוגו, כמו ממשלות רבות בעבר, בירכה על הגעת הרופאים ואמרה שמדובר ב"נקודת מפנה" ביחסים בין מדינות בחצי הכדור הדרומי, אבל גם מדינות עשירות יותר, כמו אנדורה ואיטליה, קלטו רופאים מקובה והם עזרו להן להתמודד עם הנגיף. אפילו למדינות אשר אינן נחשבות לבעלות ברית של המדינה הקומוניסטית, למשל פרו, נשלחו צוותים מהוואנה.
בעזרת ברית המועצות
ההצלחה של הצוותים הרפואיים מקובה נחשבת מכה לממשל האמריקני. בשנים האחרונות, תחת שרביטו של הנשיא דונלד טראמפ, מנהלת ארה"ב קמפיין חסר תקדים נגד הצוותים הרפואיים הקובניים, והיא מדגישה בין השאר את תנאי הניצול שבהם הם מועסקים. קובה הדפה את ההאשמות האמריקניות וטענה כי הן מונעות מאידיאולוגיה בלבד.
מומחים לקובה אומרים כי אף שחלק מהביקורת האמריקנית מוצדקת, בסופו של דבר מטרתה של ארה"ב היא לפגוע בכלכלת קובה – ולחזר אחר קולותיהם של מהגרים קובנים בפלורידה, מדינה מתנדנדת שצפויה להיות ממדינות המפתח בבחירות לנשיאות בנובמבר הקרוב. כך או כך, פול הייר, לשעבר שגריר בריטניה בקובה, אומר שבנושא הזה וושינגטון נמצאת "בבידוד כמעט מוחלט" בזירה הבינלאומית.
בעזרת סיוע כלכלי מברית המועצות, בעלת בריתה דאז, הקימה קובה בעידן פידל קסטרו מערכת בריאות מעוררת קנאה במונחים של מדינות מתפתחות. חלק מיתרונותיה של מערכת הבריאות הזו התבטלו מאז קריסת הגוש הקומוניסטי: רמתם של בתי חולים רבים הידרדרה, קובה סובלת ממחסור בתרופות, וקובנים מתלוננים על ירידה באיכות ההכשרה של הצוותים הרפואיים; ובכל זאת, שיעור הרופאים באוכלוסיית קובה הוא מהגבוהים בעולם, ועוד לפני שפרצה מגפת הקורונה היו פרוסים ברחבי תבל 28,000 קובנים במסגרת צוותים רפואיים שנשלחו לחו"ל. מאז התפשטות הנגיף שלחה הוואנה לעולם עוד 4,000 אנשי צוות כאלה.
"הם מצילי-חיים", אומר רלף גונזלבס, ראש ממשלת סנט וינסנט והגרנדינים, מדינת איים בים הקריבי. "בחלק מהמדינות הקריביות הם עמוד השדרה של המאבק במגפה". לג'מייקה למשל הגיעו בחודש מרץ 137 רופאים קובנים, בנוסף ל-296 שכבר עבדו בה אז. "בלעדיהם היה לנו הרבה יותר קשה", אומרים במערכת הבריאות הג'מייקנית.
75% לממשלה, רק השאר לרופאים
מדינות הנעזרות ברופאים הקובנים אומרות שהן רוצות ללמוד מהטיפול של קובה בנגיף בשטחה-שלה: מערך הבדיקות, בידוד הנדבקים והמעקב אחר מקור ההדבקה. בקובה נרשמו עד כה רק 4,864 נדבקים ו-180 מתים מהנגיף – עשירית מהממוצע העולמי ביחס לגודל האוכלוסייה.
ממשל טראמפ תקף את הוואנה, והאשים כי על פי רוב ממשלת קובה שומרת לעצמה לפחות 75% מהכסף שמשלמות המדינות על הרופאים שלה, ולפיכך, לדברי האמריקנים, מדובר בהתנהלות הדומה לסחר בבני אדם. ממשלת קובה, מצדה, טוענת כי מדובר במעין "מס", שאותו היא משקיעה לאחר מכן במערכת הבריאות האוניברסלית שלה.
גם ארגון Human Rights Watch מתח ביקורת על ההתנהלות של קובה וקבע כי מדובר בתנאי עבודה נצלניים. לפי ארגון זכויות האדם, בין השאר קובה אוסרת על רופאים שערקו לחזור למולדתם במשך שמונה שנים.
הממשלות השמרניות השולטות בברזיל, בבוליביה ובאקוודור ביטלו בשנים האחרונות את ההסכמים שהיו להן עם קובה, כשברקע הטענות בבוליביה ובאקוודור שהרופאים הקובנים התערבו בענייניהן הפנימיים. בוליביה ואקוודור עברו שתיהן טלטלות פוליטיות בשנה שעברה. מחלקת המדינה האמריקנית שיבחה את החלטתן של המדינות הללו וגם את הצעד הדומה שנקטה ברבדוס – שדרשה לוודא כי הכסף יגיע ישירות אל הרופאים הקובנים וכי יובטחו זכויותיהם במהלך העבודה במדינה.
יותר טוב מ-70 דולר בחודש
רופאים קובנים אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי אף שהיו רוצים שהתנאים שלהם יהיו טובים יותר, עליהם להודות כי המשימות בחו"ל עדיין מאפשרות להם להרוויח הרבה יותר מהשכר שהיו מקבלים בבית, שכר שעומד על כ-70 עד 100 דולר בלבד בחודש.
רבים מהרופאים הקובנים הנשלחים לחו"ל מוצבים באזורים מבודדים ועניים המתקשים למשוך אליהם רופאים מקומיים, ולכן לשליחת הצוותים הרפואיים האלה בחזרה לארצם יש מחיר כבד, שמי שמשלמים אותו הם דווקא אלה הזקוקים לעזרה יותר מכול.
לקריאה נוספת: בקובה הענייה חיים עד גיל 80. מה הסוד?
קרלוס דוראדו, מנהל בית חולים בעיירה גיארמרין שבצפון בוליביה, אומר שבבית החולים שלו מתגעגעים במיוחד לרופא הקובני ששימש כאיש הטיפול הנמרץ היחיד במקום. "עכשיו פשוט אין לנו רופא שימלא את התפקיד הזה", הוא אומר, "למרות שזה הדבר שהכי צריך בזמן מגפת הקורונה".
