נציב תלונות הציבור של שופטים, השופט בדימוס אורי שוהם, מתח ביקורת על שופט העליון מני מזוז. הסיבה: הוא לא מסר גילוי נאות בדיון שבו אחד המשיבים בעתירה שנידונה היה משרד העבודה, משרד שבו עובדת בתו של מזוז בתפקיד ניהולי בכיר.
הנציב אמנם טען כי מזוז לא היה צריך לפסול את עצמו מלדון במקרה, אך היה עליו לתת גילוי נאות לגבי בתו בתחילתו. הדברים של הנציב נכתבו במענה לתלונה שהגיש ארגון "בצלמו" והמנכ"ל של הארגון שי גליק.
המקרה המדובר עליו התלונן הארגון, הוא עתירה לעליון, שהוגשה על ידי הארגונים "קו לעובד", ו"מען - עמותה לסיוע לעובדים". הארגונים הללו ביקשו להסדיר את הטיפול במניעה ואכיפה של תאונות עבודה בענף הבנייה. פסק הדיון ניתן בינואר 2019 על ידי שלושה שופטים כולל מזוז. בית המשפט ציין כי עתירתם ראויה לטיפול, אולם עקב שורת צעדים שנעשו בנושא- הוספת תקני עובדים, שדרוג שכרם, קידום הליכי חקיקה ועוד - בסופו של דבר נמחקה העתירה, וניתנה לעותרים אפשרות לשוב ולעתור בהמשך.
מזוז בעתירה נגד כהונת נתניהו
(צילום: לע\"מ)
גליק טען כי מזוז היה צריך להימנע מטיפול בעתירה שהוגשה בין היתר נגד משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, שעה שבתו של מזוז, מכהנת בתפקיד ניהולי בכיר במשרד, שהיה אחד המשיבים לעתירה. גליק טען שלמרות שחלפה שנה מפסק הדין, הנציב אמנם לא מחויב לברר את התלונה, איך ציין כי 'אין כל ספק שמדובר במקרה חריג ביותר'.
השופט מזוז טען מנגד, שהעתירה לא כוונה נגד בתו, וכי ממילא לא פסק לטובתה, ולכן אין ממש בתלונה. מדובר לדבריו בעתירה שהוגשה נגד כמה גופים ולא כוונה כלפי כל פעולה של בתו והיא הגיע לפתחו בהיותו שופט תורן.
הנציב כתב: "בין ארבעת המשיבים לעתירה, נמצא משרד העבודה וזאת שעה שבתו של השופט מועסקת במשרד בתפקיד בכיר. במצב זה, גם אם סבר השופט ובצדק כי קשר זה אינו מצדיק פסילתו מלדון בתיק, הרי שבשל חובת הגילוי הנאות, טוב היה שופט לו היה מודיע לצדדים בתחילת הדיון, כי בתו עובדת בכירה במשרד. 'אם יש ספק אין ספק'. גילוי נאות אינו מעורר בדרך כלל בקשת פסילה, והוא מתקבל בהבנה ואילו גילוי בדיעבד, לאחר החלטה בתיק עלול לעורר חששות ותהייה בלב הצדדים".
עוד הוסיף שוהם, דברים שכתב בעבר: "אמון הציבור במערכת המשפטית הוא חיוני ומדובר בנשמת אפו של שלטון החוק והדמוקרטיה בישראל. דברים אלו יפים שבעתיים בתקופה מורכבת זו שבה מערכת המשפט נמצאת תחת זכוכית מגדלת בכל החלטה ופסקה. כשם שפסיקותיהם של שופטי העליון מהוות נר לרגלי שופטים בערכאות תחתונות, כך גם באשר להחלטותיה ולאופן ניהול ההליכים עצמם".
