שבוע לבחירות בארה"ב: הסנאט האמריקני אישר הלילה (בין שני לשלישי) את מינוי איימי קוני בארט לבית המשפט העליון - והעניק לנשיא דונלד טראמפ הישג פוליטי נוסף. הנשיא לא השתהה, ודאג שבארט תושבע מיד לאחר ההצבעה בטקס חגיגי בבית הלבן - כך שתוכל מיד לקחת חלק בשורת הכרעות שנוגעות לבחירות. המינוי, שעורר מחלוקת עזה בארה"ב, יבטיח רוב שמרני מובהק של 3:6 בבית המשפט העליון - והדמוקרטים חוששים מפני ביטול נישואי הגאים, איסור הפלות וחוקים נוספים.
קוני בארט בת ה-48, קתולית אדוקה שהתנגדה בעבר להפלות, תחליף את השופטת הליברלית רות ביידר גינסבורג, שהלכה לעולמה בחודש שעבר. זוהי הפעם הראשונה בתולדות ארה"ב שמינוי לבית המשפט העליון מאושר במועד סמוך כל כך לבחירות, והליך מינויה היה מהמהירים ביותר בעידן המודרני. הדמוקרטים ניסו לבלום את ההצבעה בטענה שיש להמתין לתוצאות הבחירות - כפי שדרשו הרפובליקנים כשהנשיא לשעבר ברק אובמה ביקש למנות מועמד מטעמו שמונה חודשים לפני בחירות 2016 - אך ללא הצלחה. סנאטורים רפובליקנים רבים שטענו אז כי יש להמתין לבחירות, בהם מנהיג הרוב מיץ' מקונל, הצביעו כעת הפוך מעמדתם לפני ארבע שנים.
ההצבעה עברה ברוב של 48-52. כל חברי הסנאט הדמוקרטים התנגדו - הפעם הראשונה בעידן המודרני שאפילו סנאטור אחד ממפלגת המיעוט לא תומך במינוי שופט לעליון. הסנאטורית סוזן קולינס, שנמצאת בעיצומו של קמפיין בחירות צמוד, הייתה הרפובליקנית היחידה שהתנגדה למינוי עקב סמיכותו למועד הבחירות.
בארט תהפוך כעת לקול המכריע בשורת נושאים שנוגעים לבחירות ועומדים להכרעת בית המשפט העליון בארה"ב - בהם ערעורים רפובליקניים על סוגיית הארכת מועדי ההצבעה בדואר בצפון קרוליינה ובפנסילבניה. היא צפויה להיות הקול המכריע גם בקרבות משפטיים שעלולים לפרוץ לאחר יום הבחירות. טראמפ עצמו, נזכיר, אמר בעבר כי הוא מעריך שהמרוץ יוכרע בסופו של דבר בבית המשפט - ולכן יש לאשר את המינוי של בארט בזריזות.
בית המשפט העליון בארה"ב דן בימים אלה גם בבקשתו של טראמפ למנוע מהתובע המחוזי במנהטן לקבל את החזרי המס שלו. ב-10 בנובמבר צפוי בית המשפט לדון בביטול תוכנית ביטוח הבריאות "אובמה קר" מתקופת הנשיא הקודם.
טראמפ השווה לביידר גינסבורג
הנשיא האמריקני דאג שבארט תושבע מיד לאחר ההצבעה בטקס חגיגי בהשתתפות 200 בני אדם בבית הלבן, כך שהיא תוכל לקחת חלק בכל ההחלטות שנוגעות לבחירות. בחודש שעבר, בטקס שבו הוכרזה בארט כמועמדת, לא נשמרו הנחיות הקורונה - מה שגרם כנראה להדבקה נרחבת בכוורת של טראמפ, ואף להידבקות של הנשיא עצמו. בבית הלבן למדו לקח, ובטקס הלילה נשמרו כללי הריחוק החברתי בין הכיסאות, וכמעט כל הקהל עטה מסכה. עם זאת, הנשיא, רעייתו, השופטת ובן זוגה - לא עטו מסכות. "זה יום גדול לאמריקה", אמר טראמפ בטקס, דקות ספורות לפני שבארט הושבעה.
"משפחת בארט כבשה את לבו של העם האמריקני", הוסיף טראמפ. "מתאים מאוד שהיא תמלא את מקומה של השופטת רות ביידר גינסבורג, שהייתה חלוצה אמיתית לנשים". הוא החמיא לבארט על יושרתה המקצועית ודמותה, והוסיף: "היא תוציא פסקי דין שמבוססים אך ורק על קריאה נאמנה של החוק והחוקה".
הנשיא פנה לבארט ואמר לה כי "כשאת נשבעת בשבועה שלך הלילה, מורשת אבותינו נופלת עלייך. העם האמריקני שם את אמונו ואמונתו בך, בזמן שאת לוקחת את המשימה להגן על החוקים שלנו, החוקה שלנו והמדינה שכולנו אוהבים".
בארט, שהושבעה על-ידי השופט השמרן קלרנס תומאס, אמרה בטקס כי תעשה את עבודתה בבית המשפט "באופן עצמאי" מגורמים פוליטיים ואף מהעדפותיה האישיות. "חבריי האמריקנים - למרות שאנחנו השופטים לא עומדים בפני בחירות, אנחנו עדיין עובדים בשבילכם", אמרה. "החוקה היא שקובעת את שלטון החוק, והעצמאות השיפוטית היא חלק כל כך מרכזית בו. פירוש השבועה שנשאתי הלילה היא שאעשה את עבודתי ללא כל חשש או תלות בפוליטיקה ובהעדפותיי".
בארט הודתה לטראמפ, לסנאט ולעובדי הבית הלבן, וכינתה את הליך בחירתה "קפדני". לדבריה, "השבועה השיפוטית תופסת את תמצית החובה השיפוטית - שלטון החוק חייב תמיד לשלוט".
"לא נשכח את זה לרפובליקנים"
מנהיג המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, אמר לפני ההצבעה כי "הרוב הרפובליקני לועג לעיקרון המוצהר שלו, שלפיו ראוי להתחשב בקולו של העם האמריקני במינוי שופט לבית המשפט העליון. הם משלימים גנבה מפלגתית של שני מושבים בעליון, תוך שימוש בנימוקים סותרים לחלוטין".
"לאחר שסירבו למועמד דמוקרטי לבית המשפט העליון מכיוון שנותרו שמונה חודשים לבחירות, הם מאשרים מועמד רפובליקני כשנותרו רק שמונה ימים", תקף שומר. "התפנית הצבועה הזו ברורה לחלוטין לעם האמריקני, שיסבול מעמדות הימין הקיצוני של בארט למשך דורות".
מנהיג הרוב מקונל אמר מנגד כי "על פי כל קנה מידה אובייקטיבי, השופטת בארט ראויה להתמנות לבית המשפט העליון. העם האמריקני מסכים לכך". הוא הוסיף: "אין לנו ספק שאם המצב היה הפוך, הדמוקרטים היו מאשרים את המינוי". לדבריו, "זה משהו שאפשר להתגאות בו ולהרגיש טוב איתו. תרמנו תרומה חשובה לעתיד המדינה הזו. הרבה ממה שעשינו בארבע השנים האחרונות יכול להתבטל במוקדם או במאוחר, אבל הם (הדמוקרטים) לא יוכלו לעשות דבר בנוגע למינוי של בארט למשך המון זמן".
המועמד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, אמר כי "האישור הנמהר וחסר התקדים של איימי קוני בארט כשופטת בבית המשפט העליון, באמצע מערכת בחירות, צריך להיות תזכורת לכל האמריקנים - הקול שלכם חשוב". ביידן קרא לבוחרים: "הצביעו עבור מורשתה של השופטת ביידר גינזבורג. היא הייתה ההוכחה לכך שאומץ, שכנוע ובהירות מוסרית יכולים לא לרק לשנות את החוק - אלא גם את העולם".
ביידן וסגניתו קמלה האריס האשימו את הרפובליקנים בכך שמיהרו לאשר את המינוי כדי לפגוע בתוכנית "אובמה קר". לדברי האריס, "הרפובליקנים כפרו ברצון העם האמריקני כשאישרו את המינוי בתהליך לא לגיטימי - הכל כדי לפגוע בחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה ("אובמה קר") ולמנוע ממיליוני אמריקנים טיפול רפואי בתנאים סבירים. לא נשכח זאת".
נישואי הגאים בסכנה?
עד למותה של ביידר גינסבורג נהנו השמרנים מרוב של 4:5 בבית המשפט העליון, אך פעמים רבות שופטים שמרנים הצביעו יחד עם השופטים הליברלים, בין היתר בסוגיית ההפלות. רק בשבוע שעבר נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס - שנחשב לרוב לשמרן - הצטרף לשופטים הליברלים שטענו כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט של פנסילבניה, שקבעה כי יש לספור פתקי הצבעה שיגיעו בדואר גם שלושה ימים אחרי הבחירות. הצבעתו גרמה לתיקו 4:4, שהשאיר את פסיקת הערכאה המקומית של פנסילבניה בעינה.
בשימוע שנערך לה בסנאט, סירבה בארט לומר אם כשתהיה בעליון היא תימנע מטיפול במקרים שקשורים לבחירות, אך הדגישה כי איש בבית הלבן לא דרש התחייבות שהיא תפסוק לגבי נושא שקשור לבחירות או לגבי נושא אחר. היא גם התחמקה מלפרט על עמדותיה בשלל סוגיות שמטרידות את הדמוקרטים - כמו נישואי גאים, הפלות ו"אובמה קר". כך למשל, כשנשאלה אם תצביע בעד ביטול הפסיקה המפורסמת "רו נגד ווייד" משנת 1973, שהובילה לאישור הפלות בכל רחבי ארה"ב, השיבה בארט כי תפעל בהתאם לחוק וש"אין לי שום אג'נדה".
בארט הסבירה את החלטתה שלא לומר את דעתה לגבי הסוגיות שעליהן נשאלה ואמרה כי "שופטים לא יכולים לקום בוקר אחד ולומר: 'יש לי אג'נדה. אני אוהב נשק, אני שונא נשק, אני אוהב הפלות, אני שונא הפלות', ואז להתנהל כמו מלכה ולכפות על הרצון שלהם על העולם. זה לא החוק של איימי. זה החוק של העם האמריקני".
מינוי שופט לבית המשפט העליון בארה"ב, נזכיר, הוא מינוי לכל החיים - כך ששופט יכול לכהן עד סוף חייו, אלא אם כן יפרוש. גילה הצעיר יחסית של בארט מבטיח ככל הנראה שהיא תכהן תקופה ארוכה במיוחד. זהו המינוי השלישי של טראמפ לבית המשפט העליון - אחרי ניל גורסץ' וברט קבאנו.
מוקדם יותר חגג טראמפ בעצרת בחירות בפנסילבניה את המינוי הצפוי של בארט, ואמר לאלפים שהגיעו כי "זו הייתה בחירה טובה, לא?". טראמפ הוסיף כי הוא שמח שבארט לא מתמודדת לנשיאות, וטען בלעג כי הוא מעדיף להתמודד נגד המועמד הדמוקרטי ג'ו ביידן. טראמפ אף זכה לתשואות מהקהל כשאמר שהחליט למנות את בארט כדי להגן על חופש הדת באמריקה.