"אני מבקש לומר משהו. שוחחתי עם רבים ממנהיגי העולם. הם מבקשים לדבר איתנו. מתחיל להיווצר תור של בקשות לדבר איתנו בגלל ההצלחה שלנו. הם אמרו לי - 'שום דבר לא עזר. לא רמזור, לא סגר דיפרנציאלי, לא בדיקות. גם לא אכיפה". את המשפט הזה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים בדיוק לפני חודש, רגע לפני תחילתו של הסגר המהודק.
שבועיים אחר כך אמר נתניהו בהזדמנות אחרת: "סגר דיפרנציאלי לא עבד חוץ מבאוסטרליה. הסגרים שלנו עובדים ואני בטוח שנראה תוצאות בימים הקרובים. מה שעובד זה סגר וחיסונים, ובעזרת השם אנחנו יוצאים מזה".
נתניהו וגנץ בפתח ישיבת הממשלה השבוע
(צילום: איתמר שאול)
אבל עוד שבועיים חלפו, והתוצאות לא הגיעו. מחר ב-7:00 יסתיים הסגר השלישי, חודש וחצי אחרי שהוטל - ונתוני הקורונה גרועים כיום בהרבה ביחס למצב בתחילתו. כך גם בהשוואה למצב ערב הטלת הסגר המהודק. השוואה לסגרים הקודמים מראה את ההבדל הגדול.
עם הטלת הסגר השלישי לפני סוף דצמבר, שיעור הבדיקות החיוביות היה 4.9%, מספר החולים קשה המאושפזים בבתי החולים היה אז 949, ומספר המאומתים היומי לפני תחילת הסגר - 4,010. לפני הטלת הסגר המהודק, ב-8 בינואר, שיעור החיוביים היה 6.6%, מספר החולים קשה - 949, ומספר המאומתים - 7,644.
בשיא הסגר השלישי שיעור החיוביים הגיע ל-10.2%, מספר החולים קשה טיפס ל-1,203 ומספר המאובחנים היומי ל-10,114. מאז, המספרים ירדו באופן מינורי מאוד. שלשום שיעור החיוביים היה 8.9%, מספר החולים קשה 1,101 ומספר המאומתים - 7,183. אפילו מקדם ההדבקה, שמראה אם המגפה מתפשטת, עלה שוב ל-1 בימים האחרונים.
לעומת זאת, בסגר הראשון שיעור החיוביים ירד מ-3.7% בתחילתו ל-1.7% בסיומו, לאחר שכבר הגיע ליותר מ-10% במהלך הסגר. מספר המאומתים שהגיע ל-738 בשיא הסגר הראשון ירד למספרים דו-ספרתיים ביומו. אמנם מספר הבדיקות היה אז קטן בהרבה, אבל הפערים בשיעור הבדיקות החיוביות מראה את הצלחת אותו הסגר.
גם הסגר השני הביא לירידה משמעותית בשיעור החיוביים (מ-9.4% בתחילתו באמצע ספטמבר ל-4.5% עם סיומו באמצע אוקטובר), ובמספר המאומתים (יותר מ-5,000 בהתחלה, פחות מ-2,000 עם היציאה מהסגר).
התפשטות המוטציות, בעיקר זו הבריטית, הייתה כנראה אחת הסיבות העיקריות לכך שהפעם הסגר לא הוביל לירידה בתחלואה. זאת, אף שהפעם - בניגוד לסגרים הקודמים - התנהל במקביל מבצע החיסונים, ולמרות העובדה שישראל עדיין ניצבת במקום הראשון בעולם בשיעור המחוסנים. מאז תחילת הסגר מספר המחוסנים במנה הראשונה הוכפל - מ-1.7 מיליון לכמעט 3.4 מיליון. שני מיליון כבר חוסנו בשתי מנות בתקופה זו של ינואר השחור, שבו נפטרו יותר מ-1,400 חולי קורונה.
בטורו הביא פרשננו נדב איל סיבה מרכזית אחרת לכך שהסגר לא הביא לשינוי. "עם ישראל החליט שנמאס לו", כתב וציין כי הנתונים הראו שמדדי התנועה לפי טלפונים סלולריים החלו לעלות מ-21 בינואר, ונכון לתחילת השבוע הנוכחי המדדים הצביעו על חזרה כמעט מלאה לשגרה שלפני הסגר. במקביל, הוסיף, התפרסמו תמונות הפרת החוק ההמוניות בלוויות החרדים בירושלים.
סיום הסגר אושר בישיבת ממשלה סוערת שנמשכה שלשום לתוך הלילה. בבוקר, עם תום הסגר, מגבלת המרחק של 1,000 מטרים מהבית תבוטל, ואיתה גם האיסור לשהות בבית של אדם אחר. מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל יוכלו להיפתח מחדש, יחד עם עסקים שעובדים במתכונת של "אחד על אחד". מסעדות יוכלו לעבוד רק עם איסוף עצמי ("טייק אווי"). בנוסף, אושר גם לפתוח צימרים לאירוח של משפחות גרעיניות, וגם את שמורות הטבע והגנים שנמצאים באוויר הפתוח.
תלמידי בית הספר ימשיכו ללמוד בזום והשאלה המרכזית שעדיין לא נפתרה היא שאלת גני הילדים. הסוגיה תלויה בהסכמות בין משרדי הבריאות והחינוך, וטרם הוכרז אם ומתי יחודשו מסגרות החינוך לגיל הרך.
הגננות והגננים זעמו על כך שעדיין לא ברור מתי הם יחזרו לעבודה. רותי יונה, חנן דגן ועו"ד קרן אוחנה איוס, ראשי פורום הגנים הפרטיים, אמרו כי "רק ברפובליקת בננות מחכים לחצות או לשבע בבוקר כדי לקבל החלטה על פתיחת הגנים ומערכת החינוך".
"בלתי אפשרי לפתוח את המשק מחר ללא החזרת מערכת החינוך לגיל הרך", הוסיפו. "אסור להפלות הורים לילדים צעירים במתן האפשרות לחזור למקומות העבודה וחייבים לאפשר לצוותי החינוך להיערך בזמן על מנת לפתוח את הגנים".
