זה נראה אולי כמו עוד פרופיל תמים: בחור או בחורה מחייכים, מחובקים או מנופפים לשלום. אלא שאז מופיע הכיתוב בנוסח "אין מגפה. זו הונאה" המעלה את החשד כי לא מדובר בסתם פרופיל אלא בחשבון נוסף, אחד מיני אלפים המציפים את הפייסבוק בשבועות האחרונים ומפיצים מידע כוזב, שקרי - ומסוכן, על נגיף הקורונה ומבצע החיסונים נגדו.
מחקר חדש של מיזם "פייק ריפורטר", המשמש פלטפורמת מחקר בשיתוף הציבור בהובלת כמה פעילים חברתיים, עקב אחר פעילות קבוצות מכחישי הקורונה ומתנגדי החיסונים בשבועות האחרונים, אסף כ-3,000 תלונות בעניין עד כה והעלה נתונים שמדאיגים מאוד את מערכת הבריאות.
כך, למשל, פועלות כיום בישראל לפחות שבע קבוצות שונות בפייסבוק, כאשר חמש כבר הוסרו בגלל הפצת מידע כוזב. מאז פרוץ המגפה נפתחו לפחות 12 קבוצות, רובן סגורות לקהל הרחב. יש להן מאות ואפילו אלפי חברים, ובסך הכל אותרו יותר מ-16,000 משתתפים ועוקבים.
בין הקבוצות הפופולריות שעדיין פועלות: "שקרונה" (1,600), "אין קורונה - יש אחדות" (4,800) ו"מורידים את המסכות" (6,500). בקבוצה האחרונה הועלה רק אתמול פוסט שקרי שטען כי בתי חולים מדווחים על מספר נפטרים גבוה כדי לזכות בתמריצים כלכליים. בפוסט אחר נכתב: "אנחנו שפני הניסוי של העולם". על רקע מתווה התו הירוק שידרוש אישור התחסנות על מנת להיכנס למרכזי קניות נכתב: "להרעיל את עצמי כדי להיכנס לקניון? הצחקתם. לכו לכל הרוחות". בקבוצה אחרת התבקשו החברים להוסיף את הכיתוב "אין מגפה. זו הונאה" לתמונת הפרופיל כתנאי להצטרפות.
במסגרת המחקר אותרו גם פרופילים שלפי החשד הם מזויפים, סוג של בוטים המופעלים על ידי גורמים אחרים. בתשובה לשאלת ynet ו"ידיעות אחרונות" בנושא, משרד הבריאות מסר כי הוגשו למשטרה כמה דוגמאות להפצת ידיעות כוזבות, אולם עד כה לא הוגשה אף תלונה.
"ההצלחה של פעילי הכחשת הקורונה מגיעה כשהקורבנות, אנשים תמימים, צורכים ומשתפים פוסטים מזויפים בלי לדעת. הסכנה מתעצמת מאחר שקבוצת הסיכון עם נטייה לצריכת דיסאינפורמציה היא לרוב אוכלוסייה מבוגרת יותר", מסרו החוקרים. "השקרים שמופצים מהפייסבוק מגיעים לקבוצות הווטסאפ של ההורים שלנו. הם בדיוק קהל המטרה".
החוקרים הוסיפו והזהירו כי "ישראל נגועה במגפת הפייק", והבהירו כי "זה כבר לא רק סכנה לדמוקרטיה ומנגנוניה - בזמן מגפה מדובר בסכנה מיידית לחיי האזרחים". עם זאת הבהירו כי יש דרך אפקטיבית להתגונן: "לתרבות הפייק יש חיסון: הסברה, רגולציה ואקטיביזם".
יו"ר עמותת "מחוסגן" ד"ר מאיר עזרא מבהיר כי למידע הכוזב יש השפעה על החוששים להתחסן: "הרבה פעמים הפייק ניוז מצוטט כעובדה. הטענות המרכזיות שאנו מתמודדים איתן הן חשש מפוריות ומשינוי גנטי, פחד מבעיות ארוכות טווח ומבעיות אוטו-אימוניות".
