לילי בן עמי מקריאה את המכתב שכתבה מריאנה דיין לאחותה שנרצחה דיאנה רז
(צילום: עמית הובר)
"איך אני מסתכלת לילדים שלך בעיניים תוך כדי שאני רואה אותך בעיניהם, ומסבירה להם שאמא כבר לא איתנו? איך אני מרימה את אמא ואבא עכשיו, כשהם שבורים כל כך?". ארבעה ימים לאחר הרצח של דיאנה רז בידי בעלה השוטר, דבריה של אחותה, מריאנה, הוקראו הערב (שלישי) בהפגנה נגד אלימות כלפי נשים שנערכה ברחבת מוזיאון תל אביב. את דבריה של האחות, שיושבת שבעה, הקריאה בשמה לילי בן עמי, שאחותה מיכל סלה נרצחה על-ידי בעלה אלירן מלול.
"דיאנה שלי, אחותי האהובה כל כך. בשישי האחרון קטפו את חייך ברשעות נתעבת, באכזריות מדויקת וברוע מכוון", כתבה האחות הצעירה. "מעשה נתעב, שבוודאי לא תיארת לעצמך שיקרה. בוודאי שלא לך. כולנו במשפחה בוכים והמומים. רק שעה לפני כן שוחחנו בטלפון, כמו בכל יום. לא הספקתי לומר לך בשיחה עד כמה אני אוהבת ומעריכה אותך, אחותי, שהיא גם החברה שלי. אחות מוצלחת ובולדוזר שמאחדת את כולם ומפיצה אור ואהבה לכל עבר.
"אני כותבת את המכתב הזה ופורצת בבכי בכל מילה שאני כותבת לך פה תוך כדי, אני לא מאמינה בכלל שאני כותבת לך את זה. דיאנה אחותי הגדולה, אהובה שלי, תמיד היית שם בשבילי ובשביל כולם. תמיד איחדת וליכדת את כולנו. שמרת שנהיה משפחה מאוחדת גדולה ושמחה. כל חייך היית האדם שכולם באים להתייעץ איתו. זו שרואה ומקשיבה, שתמיד יש לה עצה חכמה. היית השראה לאלפי אנשים, ללא הגזמה, ולנשים בפרט. ניהלת קהילה של 15 אלף נשים שתמכו זו בזו, ייעצת, טיפלת ועזרת במציאת זוגיות לנפשות הכמהות לזוגיות ואהבת חיים.
"היית אדם מדהים ואמא מהממת. השקעת בחינוך הילדים בצורה מעוררת השתאות, וכך גם השקעת בזוגיות שלך. היית מעורבת חברתית בתחומים שנגעו לליבך ותמיד ידעת לנהל את המאבקים שלך בנועם ובחוכמה שאפשר ללמוד מהם המון. את, דיאנה החייכנית, המאושרת, מלאת אהבה לחיים האלה. את האמא המושלמת. ועתה - ארבעת ילדייך, שהגדולה רק בת 7, לא יראו אותך יותר. את לא תראי אותם גדלים, לא תחושי אותם יותר, לא תוכלי לאהוב עוד במילותייך וחיבוקייך החמים. כבר אין להם אמא. הם שואלים עליך ומחפשים אותך מדי שעה", כתבה האחות.
"בכל בוקר היינו מדברות על החיים, על הקשיים (במיוחד שלי), וגם באותו יום נורא, שעה אחת בלבד לפני שרצחו לי אותך, דיברנו כאילו הכל כרגיל, לא שמעתי אפילו בקולך שמשהו לא כשורה. לאחר מכן נלקחת מהעולם שלי לתמיד. לפתע, ביריית אקדח. אני יודעת שאת מתהפכת שם למעלה בחוסר אונים, אומללה. אני יודעת כמה אהבת את החיים האלה וכמה הילדים שלך היו הדבר הכי חשוב לך, לא משנה איזה חוויות או משברים עברת. תמיד אמרת לכולם שאין ברירה, צריך לדעת להמשיך לחיות ולשמוח ולחייך ולאהוב. אז דיאנה, אני מנסה באמת, מנסה ממש להגיד את זה לעצמי ואני לא מצליחה.
"איך ממשיכים מפה?! איך ממשיכים לחיות עם בור כזה בלב? איך אני מסתכלת לילדים שלך בעיניים תוך כדי שאני רואה אותך בעיניהם, ומסבירה להם שאמא כבר לא איתנו? איך אני מרימה את אמא ואבא עכשיו, כשהם שבורים כל כך? איך? איפה את כדי לעזור ולהרים את כולנו מהרצפה? זה כאב שאין לו סוף ואין לי אפילו איך להתמודד איתו".
בסוף המכתב, נזכרה האחות: "תמיד דיברת על תקשורת, וכמה היא חשובה במיוחד בזוגיות. היית מסבירה לי למה חשוב לנהל שיחות ולהציף את הדברים, והנה תוך כדי שאת מיישמת את זה ועובדת קשה כל כך בכדי שתהיה לך זוגיות וחיי משפחה מאושרים - הרוצח התנהג אלייך באכזריות ואלימות שעוד לא פגשתי כמותה. באופן הכי קר, נורא ונתעב שיש הוא רצח אותך. אני רוצה להבטיח לך שאני אנציח את זכרך, אדאג לילדייך ואלחם את המלחמה שלך עבוד עוד נשים כדי להציל אותן ולמנוע את הרצח הבא".
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
