לפני חמש שנים טארק אלאוס חצה את הים התיכון בסירת גומי. אחר כך המשיך צפונה, לבלקן, ומשם הגיע לגרמניה. טארק ברח ממלחמת האזרחים בארצו, וחיפש חוף מבטחים.
מאז שהגיע לגרמניה טארק, בן 31, למד לדבר גרמנית שוטפת, מצא עבודה קבועה, ולאחרונה גם הכריז על כניסתו לפוליטיקה. בספטמבר הוא יתמודד על מושב בפרלמנט הגרמני - ויהיה הפליט הסורי הראשון שעושה את זה. "אני רוצה להשמיע את קולם של הפליטים והמהגרים בגרמניה, ולהילחם למען גיוון וחברה צודקת לכולם", אמר טארק ל-AP, בעצרת תמיכה במבקשי מקלט מחוץ לבניין הרייכסטאג בברלין, מקום מושבו של הפרלמנט.
אלאוס הצטרף בשנה שעברה למפלגת הירוקים בגרמניה, וב-26 בספטמבר יתמודד מטעם המפלגה במחוז הבחירה אוברהאוזן-דינסלאקן במערב גרמניה. הוא תומך בערכי המפלגה, שמלבד איכות הסביבה מקדמת זכויות אדם וצדק חברתי. "אני רוצה להביא שינוי פוליטי לפרלמנט", אמר אלאוס. "אני רוצה להביא לפרלמנט את הפרספקטיבה של מי שלא מיוצגים בו".
בסוריה השתתף טארק בהפגנות לא-אלימות נגד שלטונו של בשאר אסד, במקביל ללימודי משפטים באוניברסיטת חלב. במהלך מלחמת האזרחים הוא התנדב בסהר האדום ועזר לפליטים שברחו מבתיהם. ב-2015, כשהמלחמה הפכה קשה יותר, סיים את הלימודים ונקרא להתגייס לצבא. הוא החליט לברוח "למקום שבו אני יכול לחיות בביטחון ובכבוד".
טארק הגיע לעיר דורטמונד במערב גרמניה ב-3 בספטמבר 2015. הוא החליט להמשיך בפעילות חברתית ופוליטית, אחרי שהתעמת עם המערכת שהתקשתה להתמודד עם כניסתם של יותר ממיליון מהגרים באותה שנה. באותה תקופה נשלח אלאוס עם כ-60 מבקשי מקלט אחרים למכון כושר, שבו הצפיפות הייתה גדולה. "אם ילד אחד היה בוכה - אף אחד לא היה מצליח לישון בלילה", הוא מספר על אותה תקופה. טארק עזר לארגן מחאות נגד התנאים של מבקשי המקלט בגרמניה. כעת הוא עובד כיועץ משפטי למבקשי מקלט בארגון לא-ממשלתי בברלין, ומחלק את זמנו בין הבירה לעיר אוברהוזן, מחוז הבחירה שלו.
"אני באמת רוצה לעזור לשפר את תנאי המחיה של הפליטים בגרמניה", אומר טארק. "זה לא בסדר שהם מעוכבים בגבולות החיצוניים של האיחוד האירופי בתנאים מסוכנים, טובעים בים התיכון ונאלצים לשהות במחנות עצומים בגרמניה - כל זה בשעה ששרי הפנים באירופה מתאחדים כדי למצוא דרכים חדשות למנוע מהם להיכנס, או לגרש אותם".
83 מיליון תושבים חיים בגרמניה, כ-21.2 מיליון מהם הם צאצאי מהגרים - בעיקר מטורקיה, אך גם מארצות הבלקן, ממדינות ברית המועצות לשעבר ופולין. מבין 21.2 מיליון צאצאי המהגרים, 1.8 מיליון הם פליטים ומהגרים מסוריה, אפגניסטן, עיראק ומדינות נוספות.
צאצאי המהגרים בגרמניה לא מיוצגים כהלכה במגזרים רבים בחברה - כולל בפרלמנט: מבין 709 המחוקקים שנבחרו בבחירות הפדרליות ב-2017 רק 58 – 8.2% - הם צאצאי מהגרים. זו אחת הסיבות שטארק החליט להצטרף למפלגת הירוקים - שקוראת לשפר את שילוב המהגרים בחברה ומתגאה בכך שקרוב ל-15% מהמחוקקים שלה הם צאצאי מהגרים.
נכון לסוף 2020 חיים בגרמניה 818,460 סורים. רובם טרם הגישו בקשה לאזרחות גרמנית. טארק אלאוס הוא אחד מהסורים הראשונים שהשלימו את הדרישות להגשת בקשת אזרחות. הוא משוכנע שהאזרחות שלו תאושר לפני יום הבחירות ב-26 בספטמבר.
שיטת ההצבעה בבחירות בגרמניה מעט מורכבת. הגרמנים מצביעים פעמיים – הצבעה אחת למפלגה מועדפת, והצבעה שנייה למועמד במחוז הבחירה הרלוונטי. לאלאוס צפוי קרב קשה במחוז הבחירה: בדרך כלל מועמדים מהמפלגות הגדולות הם המנצחים. עם זאת הוא עדיין יכול להיבחר לפרלמנט אם יתברג במקום גבוה ברשימה האזורית של מפלגתו. לשם כך הוא צריך להגיע להישג בפריימריז במדינת המחוז נורדריין-וסטפאליה, שבה מחוז הבחירה שלו נמצא. צוות הקמפיין שלו משקיע מאמצים רבים כדי שטארק ייבחר במקום גבוה בפריימריז שיהיו באביב, כשמפלגת הירוקים תציג את מועמדיה לפרלמנט הלאומי.