מפצחי הבעיות הקשות ביותר בצה"ל: חזותם מקנה להם מראה של תלמידי תיכון מחוננים, חיתוך דיבורם מעיד על התלהבות בלתי פוסקת כאילו קיבלו הרגע צעצוע חדש להרכבה, אבל המחקרים שהם מובילים נוגעים בבעיות מגה-אסטרטגיות, לעיתים גיאו-פוליטיות.
10 צפייה בגלריה
רביד. "העבודה שלה קובעת היכן להציב מערכות גילוי ואיפה להשקיע יותר"
(צילום: דובר צה"ל)
קציני ניהול התכנון (מנת"ם) שבאגף התכנון המטכ"לי בקושי בני 25-20 וכל אחד מהם מוביל מחקר אחר. הטילים והטנקים שלהם הם כלים מתמטיים ומודלים תכנוניים מורכבים, לצד חשיבה אנליטית וראייה ארוכת טווח.
הם אלו שיודעים לחשב את יעילות החיישנים בחומה התת-קרקעית נגד מנהרות בגבול עזה, להסיק מסקנות באשר למידת הסיכון על תחנות הכוח של ישראל ביחס לתקיפת מתקני הנפט הסעודיים על ידי איראן ולדעת כיצד נכון לתכנן את רכש מטוסי הקרב העתידיים לעומת הצורך בנגמ"שים הממוגנים.
"מחקר שהכנתי במשך חצי שנה על משמעויות תקיפת מתקני הנפט הסעודיים עם מל"טים וטילי שיוט איראניים לפני כשנה וחצי הגיע לאלוף, ודו"חות של חבריי פה מוצגים ישירות לרמטכ"ל וליתר מקבלי ההחלטות", סיפרה הקצינה האקדמית רביד, בת 23, בוגרת הפקולטה למתמטיקה ופיזיקה בבר אילן.
"התבססתי במחקר שלי על מודיעין מאמ"ן ועל פרסומים זרים", סיפרה. "האירוע הזה נתן לנו הזדמנות להשוות בין התיאוריות שהיו בצה"ל על האיום המדויק לבין המציאות. בהמשך העבודה שהכנתי הגיעה גם לרמטכ"ל כוכבי כחלק מההכנות לפרק על התמודדות צה"ל עם האיום המדויק בתוכנית הרב-שנתית תנופה".
במשך חצי שנה חקרה רביד את ההשלכות של התקיפה האיראנית בסעודיה, ותובנותיה תורגמו בין היתר לעיבוי שכבות המיגון במתקנים ישראליים אסטרטגיים, ועל תצורת המיגון עליהם. מדובר בנושא ענק שכל זרוע בצה"ל אחראית בשגרה על תחום אחר בו, מפיקוד העורף, דרך אמ"ן ועד לחיל האוויר, אבל הצוות הקטן של רביד בחן את האיום האסטרטגי הזה, שבסיסו מל"טים (דוגמת זה שחדר לישראל מאיראן במבצע "שומר החומות" והופל בבקעת הירדן) ממעוף הציפור, והעניק למקבלי ההחלטות תמונה כוללת.
"יש דברים קטנים אך חשובים שאפשר לפספס כאשר צה"ל בוחן אירוע שכזה, ולכן כאשר מתכללים את המחקר עליו מבינים מהר שמדובר ביותר מזיהוי טיל השיוט על ידי המכ"ם או יותר מזמן ההתרעה שניתן ממל"ט תוקף", הסבירו מפקדיה של רביד. "העבודה שלה מובילה – היכן להציב מערכות גילוי מהאיום המדויק, איפה להשקיע יותר בתחום או האם בכלל תקיפת מנע היא הפתרון הנכון?".
10 צפייה בגלריה
המל"ט שהופל בבקעת הירדן. "דו"ח מודיעיני לא יספיק כדי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של אירוע מסוג זה"
העבודה של רביד הוגשה לפני שנה למטכ"ל ומאז "הוזזה הגבינה", לפי מפקדיה, ביחס צה"ל לאיום טילי השיוט והמל"טים של האיראנים ושלוחיהם. "למדתי מושגים מקצועיים בתחום כי לא באתי מהעולם הזה, סקרתי ספרות בתחום, מיפיתי יכולות", שתפה רביד. "דו"ח מודיעיני לא יספיק כדי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של אירוע מסוג זה, צריך סינתזה והסתכלות ארוכת טווח על נגזרות האירוע. עבודה כזו בוחנת את המוכנות מול האיום גם בזמן מלחמה וגם בשגרה".
"מייצרים משוואות היכן יהיה נכון לפרוס כיפת ברזל"
השגרה המשרדית, כביכול אפורה ומשעממת של רביד וחבריה יכולה להתנפץ ברגע אחד. בחירום נושאים קציני מנת"ם תפקיד נוסף: הם מזנקים לחמ"לים המבצעיים, לתאי השליטה ויורדים לפינות הכי מסווגות בבור בקריה כאשר חוליית נ"ט של חיזבאללה תוקפת כוח של צה"ל או כאשר כוחות פרו-איראניים משגרים רקטות לגולן. גם במבצע האחרון בעזה הם "עלו על מדי ב'", וצללו לליבת העשייה המבצעית כדי ללמוד, לחקור ולשנות גם תוך כדי לחימה.
סרן תומר, בן 25, בוגר תארים במתמטיקה ומדעי המחשב, משקיע את כל כולו במחקר איום התלול מסלול, רקטות וטילים מדויקים בניתוח מערכתי לחמש שנים קדימה. הוא בוחן את רזי שיגורי המטחים בזמן אמת, משווה אותם לאירועי עבר, מלקט תובנות מודיעיניות עמוקות על האויב ושופך הכול למשוואה מתמטית מחקרית גדולה, שכוללת גם את ביצועי כיפת ברזל והתנהגות העורף.
"בכך אנו מייצרים תמונת מצב אינטגרטיבית למטכ"ל, בזום אאוט, מהצורה שבה חשבה החוליה לבצע את הירי לפני השיגור ועד לדקויות הפעלת אזעקת צבע אדום. יש פה מדע שלם, מתודולוגיה ולא תחושת בטן. אנחנו מייצרים למקבלי ההחלטות תרחיש מסוים של ירי כבד של רקטות וטילים, לפי הערכה משולבת מכלל המקורות אליהם אנו חשופים, הבנת כמה מיירטים ומערכות הגנה אקטיבית יש לנו היום ובעוד כמה שנים והיכן הן פרוסות", אמר תומר.
בזירת הלחימה העיקרית של ישראל, בצפון, העבודה של תומר קשה יותר. בעוד שבעזה ההסלמות התכופות מסייעות לו ללמוד מהמעשה על עולם התלול-מסלול והשינויים בו, בלבנון היעדר החיכוך עם חיזבאללה דורש ממנו ניתוחי עומק מורכבים יותר, שכמעט חוזים או מנבאים את לו"ז המלחמה הבאה.
10 צפייה בגלריה
כיפת ברזל בצפון הארץ. "מייצרים משוואת כדי להמליץ היכן יהיה נכון לפרוס את כיפת ברזל"
(צילום: אביהו שפירא)
"זה מגיע לרמות של משוואות שאנו מייצרים כדי להמליץ היכן יהיה נכון לפרוס את כיפת ברזל, ביחס להמון משתנים כמו עקבת הכיסוי, כמות מיירטים והיעדים שהיא תגן עליהם", הוא הסביר והדגים זאת על מקרה של מלחמה בצפון. "למשל, על מה נכון יותר להגן? על בסיס רמת דוד או על העיר חיפה והמפרץ? נכנסים לזה כל כך הרבה משתנים, כולל משקל חומר הנפץ שיש בטילים של חיזבאללה, אמצעי המיגון העכשוויים והעתידיים בבתי הזיקוק ורמת המוכנות לאיום בבסיס רמת דוד. התהליכים האלו גרמו לשיפור מערכות הגנה, כמו התייעלות משמעותית של החץ, שבכלל נועדה לאיומים רחוקים יותר".
"לעתים בשטח דברים נראים שונה"
סא"ל דניאל משמש ראש ענף במנת"ם, הוא בוגר תלפיות ודוקטור למתמטיקה מהטכניון. המשימה שקיבל במסגרת תפקידו רגישה מאוד: תכנון צבא היבשה, שמתועדף פחות מאשר השקעות הענק בצה"ל במודיעין, בתקשוב, בסייבר ובחיל האוויר. בשיחה עימו הוא מבהיר בקור רוח של מדען כי "הניתוחים שאני עושה הם תמיד במאקרו".
10 צפייה בגלריה
"אם היו מקבילים לנו בעולמות אזרחיים, דרך הניהול ויעילותה היו בהרבה יותר טובים"
(צילום: דובר צה"ל )
"צריך להבין, אם נרצה שכל אוגדות צה"ל יהיו באותה רמת כשירות, אז תקציב הביטחון יגדל פי 10 עד פי 30. לכן לקחנו את תרחיש הייחוס העדכני למלחמה מול התקציב השקלי, וגיבשנו היכן נכון להתמקד לפי גישת הדיפרנציאליות של הגדודים והחטיבות, לצד ניהול מלאי טילים יבשתיים ופגזים מושכל בתקופת מלחמה נתונה", אמר דניאל. "את זה תרגמנו לתוכנית הצטיידות לכוחות. מטרת העבודה שלנו הייתה שלא תיגמר התחמושת במלחמה, אבל יש תופעות שאינן ברות כימות, כמו כוח שיורה כדי לצבור ביטחון. בשטח לעיתים דברים נראים שונה".
המחקר של סא"ל דניאל הוביל לתוצאות יוצאות דופן שהפכו לתוכנית עבודה במלחמה. כיצד נכון לחלק את מלאי כלל חימושי צה"ל במלחמה – מהכדורים שיירה הלוחם בגולני ועד לפצצות ממטוסי הקרב, אחרי פערים מדאיגים שנוצרו בנושא במהלך צוק איתן. תובנות התוכנית הפכו למציאות בלחימה עם חמאס.
"יש צבאות בעולם שבונים את הכוח שלהם לשנת 2040. לנו אין את הפריבילגיה הזאת", אמר אל"מ ד"ר אייל, ראש המחלקה. "האנשים כאן לוקחים בחשבון את כל המשתנים שאחרים לא חושבים עליהם, כמו צריכת חימושים במשימות המב"ם לסיכול התעצמות האויב. יש שם מגמות שלמות שישפיעו על המלחמה הבאה".
סרן לביא, שגדל בברזיל ועלה לישראל, זוהה די מהר על ידי צה"ל כעילוי שיש להפיק ממנו את המקסימום. אשתקד הוא קיבל את מצטיין הנשיא, בימים שבהם השקיע את כל יהבו באחת השאלות המסקרנות ביותר בבניין הכוח של חיל האוויר: מה נכון יותר לצה"ל, לרכוש את מסוק הסופר יסעור החדש, המשוכלל והיקר של לוקהיד מרטין, או ללכת על הצ'ינוק המוכח והזול יותר מתוצרת בואינג, כמחליפים לטייסת היסעורים הוותיקה.
בזרוע היבשה, "לקוחה" מרכזית של מסוקי התובלה הגדולים ללוחמי הקרקע, משכו לצ'ינוקים ובחיל האוויר לטשו עיניים לסופר יסעור, שעלותו מתקרבת לזה של מטוס קרב חדש.
הקרב נמשך כמעט שנתיים, כלל גם תרחיש של תמהיל מסוקים שיכלול גם את המסוק-מטוס וי22, וחלק גדול משיקול הדעת הונח על כתפיו הרזות של סרן לביא. "ההמלצות של הצוות שלנו לבחור בסופר יסעור קיי התקבלו בסוף, והוכנסו הרבה שיקולים למערכה, לא רק של המחיר וסדרי עדיפויות של המפקדים, אלא גם עלויות אחזקה ל-20 שנה הבאות, כמה כלי טיס כאלה באמת יצטרכו מול האיומים מחר בבוקר ובעוד חמש או עשר שנים".
"היו המון שאלות וכלים מדעיים מסודרים לענות עליהן ולגבש המלצה ברורה", הוסיף. "הבנו למשל שפיצול העסקה תייקר מאוד את המהלך, ושטייסת קיי מוקטנת תיתן יותר מטייסת צ'ינוק מלאה. ההמלצה שלנו הייתה טהורה ונקייה".
הבקיאות המקצועית שנדרשים המתמטיקאים והפיזיקאים, לצד מומחי מדעי המחשב של מנת"ם, מובילה אותם לרמת ידע של קציני מודיעין. "המחקרים שלנו משפיעים על יצירת תנאים טובים יותר לתמרון הקרקעי במלחמה, מול סוגיות כמו מנהרות לחימה של האויב. יש הרבה מדע וכלים מדידים לבחון את העולמות האלה ולייצר תובנות עבור המפקדים", הסביר אל"מ אייל. "גם באירועים מתפרצים האנשים שלנו יודעים לתת את הטון, כמו במרדפים אחר מחבלים, צוות תכנון שלנו שלוחש על אוזן המפקד בתא השליטה יודע לתת בכך חלופות מועילות".
אייל דורש מאנשיו ללמוד את כל הקצוות, מהנעשה היום בבוקר בזירות מודיעיניות קשות כאיראן ועד לטכנולוגיות הכי מתקדמות שיושתלו מחר בבוקר במוח של פצצות הקרב בחיל האוויר. "אם היו מקבילים לנו בעולמות אזרחיים כמו בין משרדי הממשלה, אז דרך הניהול ויעילותה היו בהרבה יותר טובים. לעולם לא נחליף שיקול דעת ואינטואיציה של מפקד אבל ההמלצות שלנו הן מנקודת זמן אובייקטיבית ומנומקת".
לדבריו, "כאשר אנו בוחנים וממליצים על צורת קליטת הרובוטיקה בצה"ל, כמו שנעשה בגבול עזה, אנחנו מתיכים למשוואה את כל השיקולים, גם המשפטיים וגם את הציבוריים, כמו רגישות החברה לחיילים נפגעים. אנו עוסקים רבות בשבירות חומות בין הזרועות וגופי המודיעין, ומוכיחים שצה"ל יודע לשלב בין שמרנות וזהירות בתהליכי קבלת החלטות לחדשנות ושינויים, כך למשל המלצנו, אחרי חקר עומק, לפתח ולהסתמך על הלייזר כאמצעי ליירוט רקטי, ולא להמשיך רק עם כיפת ברזל. וכן, היה על זה ויכוח בתוך הצבא".
אייל ואנשיו נוגעים גם בתפוחי אדמה לוהטים, כמו תפיסת ההתקפה של צה"ל במלחמה המודרנית, בשאלות נפיצות כמו הסתמכות על כוחות סדירים בתמרון הקדמי ובהתאם השקעת מרבית המשאבים בהם, לעומת כוחות מילואים שיפעלו במדרון אחורי, בניגוד לעבר.
כפועל יוצא של בניין הכוח בצה"ל בשילוב תפיסת הניצחון של הרמטכ"ל, הוקמו בשנתיים האחרונות 40 צוותים יחד עם אנשי מנת"ם לבחון את מקום הצבא לאחר התרגיל הרב-שנתי הקודם, גדעון. "התעסקנו בשאלות פשוטות, כמו עלות מול תועלת שבין רחפנים תוקפים ואש מדויקת לעומת השקעה בצורות לחימה אחרות. המלצנו על מבנה צוות קרב חטיבתי, שריון, חי"ר והנדסה על בסיס מודל מתמטי", אמר אל"מ אייל.
"סימנו בארבעה צבעים את רמות התעדוף הנחוצות כדי להשמיד כמה שיותר אויב, בכל הממדים וביחס למגבלות המשאבים. הכנסנו למשוואה הזו גם את היעדר תקציב המדינה בשנתיים האחרונות, את כספי הסיוע האמריקני", הסביר אייל. "לפני שנתיים לא האמנתי שעם המגבלות הללו, לצד המגפה העולמית שנחתה עלינו, שאכן נצליח לממש את תנופה".
