הריאיון עם אלמוג ספיר שניצלה מלינץ' בכביש 31
(צילום: סיני דודפור)
כ-35 אלף בני אדם מתגוררים בדימונה, קרוב ל-30 אלף בערד, הרבה פחות בנבטים ובמיתר. כבר ארבעה לילות שתושבי הנגב מפחדים לצאת בלילות מבתיהם או לחזור בשעת ערב מאוחרת מהעבודה. הכבישים 25, 60, 81 ובייחוד 31 הפכו למוקד של התפרעויות מצד תושבי היישובים הבדואיים הסמוכים. התוצאה: היהודים נצורים בבתיהם בשעות הלילה.
אלמוג ספיר (25), שאינה נמנית עם תושבי הנגב, ביקשה להימלט קצת עם משפחתה מהאזעקות וירי הרקטות החוזרים ונשנים בעיר אשדוד לשקט של ערד. הכניסה ביום רביעי לכביש 31, עם בעלה ושלוש בנותיהם הקטנות (5, 3 ושנה וחצי) ברכב, הפכה לסיוט. "על הכביש היו הרבה אבנים, המשכנו וראינו מרחוק מדורות על הכביש", שחזרה הבוקר ספיר.
אלא שבשלב מסוים הבינו ספיר ובעלה כי נקלעו לתופת. "ראינו שנותנים לנהגים בדואים לעבור, וכשאנחנו הגענו זרקו על הרכב שלנו המון אבנים. ראינו עשן סמיך סביבנו, הם פגעו בגלגלים שהתפנצ'רו. הרכב קרטע ופרפר. ניסינו להתקדם, התחננתי בפני בעלי שילחץ על הגז וכל הזמן הזה זרקו עלינו אבנים. הבנות לא הבינו מה קורה, הן לא בכו כי ניסיתי להראות להן שאני יכולה.
"בעלי לחץ על הגז כמה שיכל. אחרי 300 מטר הרכב כבר לא זז. הגענו למצב שאנחנו על כביש ראשי ולא יודעים איך להמשיך. התקשרנו למשטרה ואמרו לנו שניידת בדרך אלינו. היינו בטוחים שתוך כמה דקות הם יגיעו, אבל חיכינו וחיכינו. המוקדנית אמרה שיש עומס פניות, ואני אמרתי שהכול סביבי ערבים ואנחנו מפחדים".
למקום הגיעו ברכב שני בדואים. ספיר ובעלה נלחצו. "היינו בטוחים שהם חלק מהבלגן, אבל הקדוש ברוך הוא שלח לנו אותם. הם אמרו 'בואו נעזור לכם', 'ניקח אתכם'. אמרנו להם 'המשטרה מגיעה, תיסעו'. פחדנו מהם, אבל ראינו שהניידת לא מגיעה וסביבנו רק צעקות. התחילו שם צעקות, ראו שאנחנו יהודים ורצו לפגוע בנו, אבל השניים האלה שמרו עלינו. הם אפילו אמרו לנו 'אתם במקום של סכנה'.
"בשנייה התקשרתי לאבא שלי. הוא אמר לי 'תעלו איתם על הרכב, המשטרה לא הולכת לבוא אלייך'. הוצאנו את הבנות אחת אחת מהרכב, עלינו על הרכב והם החביאו אותנו. אחד מהם נשאר מאחור ואמר לי 'אם יראו אתכם - ישחטו אתכם. תתכופפי'. הנהג נסע כמו מטורף, שלושה קילומטרים מהמקום הזה קלטנו שהיו ניידות משטרה שחסמו את הדרך מערד לבאר שבע. תהיתי למה ניידת אחת לא הייתה יכולה לבוא ולקחת אותנו, זה היה כואב לגלות את זה".
"הכול חייב להירגע"
אחד מהבדואים שהצילו את חיי המשפחה ביקש שלא להיחשף. "הם יצאו בנס בזכות אלוהים", הוא אמר. "יהודים וערבים חיים פה, אני לא מתערב. לא יצאתי מהבית מאז הבלגן ובמקרה מצאתי אותם. מה שקורה זה באשמת ראש הממשלה, הכול חייב להירגע".
בריאיון הבוקר לאולפן ynet אמרה ספיר: "תודה להשם התינוקת ישנה, רק השתיים הגדולות יותר התעוררו. הן שאלו אם זה ל"ג בעומר, לא הבינו מה קורה עם המדורות. ניסיתי להישאר רגועה יותר למענן, אבל בתוכי בעבע שאנחנו לא יוצאים משם. לא יכולתי לשאת את זה, הייתי כולי תפילה.
"קרה לנו נס עם הרכב שהגיע לחלץ אותנו. בהתחלה פחדתי, הייתי בטוחה שהם הולכים לשלוף איזה רובה. בעלי נעל את הדלתות והחלונות, הם דפקו על החלון שלנו ואמרו 'אנחנו רוצים להציל אתכם, קחו את הרכב שלנו וסעו לערד'. אמרנו לעצמנו 'אין מצב, או שיש להם פצצה באוטו או משהו'. אמרנו להם 'לא צריך' ושהתקשרנו למשטרה. הם אמרו לנו 'אין לכם סיכוי, הסיכוי שלכם זה לנסוע איתנו'. כשהגענו למחסום השוטר אומר לי 'העדפנו לחסום את הכביש כדי שאנשים כמוכם לא ייכנסו'. זה היה אכזרי להשאיר אותנו בתוך התופת הזאת".
עכשיו ספיר, בעלה ושלוש הבנות שוהות בבית אביה בערד. "הגשתי תלונה במשטרת ערד והשוטר שקיבל את התלונה אמר שאנסה להבין את המצב. אמרתי לו שהיו לי שלוש בנות באוטו ושאנחנו סומכים על המשטרה. לא היה לו מה לומר". עכשיו הם נצורים בערד, אבל התחושה קצת נוחה יותר לנוכח המשך ירי הרקטות לעבר אשדוד.
כביש 31, שבו אירע ניסיון הלינץ' של משפחת ספיר, ספג בימים האחרונים נזקים כבדים לתשתיות. רבים מעמודי התאורה בסביבתו נתלשו ממקומם. בנתיבי ישראל מעריכים את הנזקים במיליוני שקלים, אך עדיין מוקדם לדעת מה ההיקף הסופי. במקביל מצרים תושבי הנגב על כך שנשלל מהם חופש התנועה. עבורם, איומי הרקטות הם משניים לעומת התפרעויות הבדואים בצירי התנועה המרכזיים.
ראשי הרשויות הבדואיות והיהודיות בנגב ערכו אתמול מפגש במועצת ערערה על מנת להרגיע את הרוחות ולהנמיך את הלהבות. "כמעט אין דרך חזרה", אמר ראש מועצת ערערה נאיף אבו עראר. "אנחנו גולשים למסלול שיכול להוביל אותנו למלחמה פנימית והרס כל מה שבינינו ביחד. חייב להפסיק את האלימות והגזענות".
גם ראשי מועצות בעוטף עזה הגיעו למפגש. אופיר ליבשטיין, ראש מועצת שער הנגב, אמר: "הפחד האמיתי הוא מהקרע בתוך מדינת ישראל. מול חמאס נתמודד".
הריאיון עם בן אור בלטוך
(צילום: סיני דודפור)
גם בני משפחת בלטוך וכלבתם מהיישוב חבר בחבל התענך נקלעו אתמול למארב אבנים. בשל חסימות כבישים בצפון, הם חיפשו מסלול עוקף לבית הוריו של אבי המשפחה באמצעות יישומון Waze - ומצאו את עצמם מול המון זועם סמוך לאום אל פחם. "לא האמנתי שיכולה להיות לאנשים כל כך הרבה שנאה", סיפר האב בן אור בלטוך.
התקרית החמורה אירעה אתמול בשעות אחר הצהריים עת שבן אור, אשתו ליאת ושלושת ילדיהם הקטנים (בני 5, 4 ו-3) היו בדרכם לבקר את הוריו של אבי המשפחה ביהוד. הם גילו שכביש 65 סגור מאזור מגידו דרומה בשל הפגנות, ויישומון הניווט הוביל אותם לאזור אום אל פחם.
תושבי אום אל פחם סייעו לבני המשפחה
"אחרי מספר רגעים קלטו שאנחנו יהודים", סיפר הבוקר בלטוך לאולפן ynet. "קלטתי שמשהו פגע ברכב, מיד הבנתי שזו אבן והתחלנו לנסוע מהר כדי לברוח משם. פתאום אני קולט שיש רכב שרודף אחרינו, ובן אדם פשוט עומד מחוץ לחלון ומנסה לזרוק עלינו אבנים. הייתי בטוח שאנחנו לא יוצאים משם בחיים. ראיתי ילד כבן 10 מנופף באקדח, הרגשתי שאני בסרט של מרדפים.
"אפילו כשהכביש היה חסום, עברתי לנתיב הנגדי. לא חשבתי אם מישהו יבוא מלפנים, העיקר לברוח. הגענו לאיזושהי חסימה בדרך שלא היה יותר לאן לברוח, ואז התחילו להקיף אותנו בערך 25-30 איש ולא מפסיקים להכות בנו עם אלות וסלעים. אני מתחנן וצועק שיש ילדים באוטו וזה לא מעניין אותם. ברגע שהם קלטו שיש ילדים באוטו, המטרה היחידה שלהם הייתה לפגוע בילדים. אשתי כמו לביאה קפצה עליהם וספגה את כל המכות, פתחו לה את הפנים".
למרבה המזל, לאחר כשעה הצליח בלטוך לאתר נתיב באום אל פחם ולחמוק מההמון. "רצו לידי אנשים מאום אל פחם ואמרו לי שאני לא צריך לפחד ושאף אחד לא יפגע בי. משפחה מדהימה קלטה אותנו והבינה ישר את הסיטואציה ונשארה איתנו כדי לעזור לנו. הם יצרו תוך מספר דקות חומה עם המכוניות שלהם כדי שלא יתקרבו אנשים אחרים. הביאו לנו עזרה ראשונה וחילצו אותנו משם למרכז רפואי, ושם המשטרה פגשה אותנו והובילה אותנו לבית החולים העמק בעפולה.
הבוקר, כשהתבקש לשחזר את רגעי האימה, סיפר אבי המשפחה: "מה שאני זוכר מהאירוע זה רק את הצרחות של הילד הגדול, את הבהלה שלו. אני אפילו לא יודע איך אני מתחיל עם הדבר הזה. אני זוכר שכשהשוטרים שאלו אותו 'מה קרה?', הוא ענה 'אנשים הרביצו לנו וזרקו עלינו אבנים'. ילד בן 5".
- ומה שלום אשתך הבוקר?
"היא בקושי יכולה לדבר, כל הפנים שלה נפוחות, שברו לה את האף. מה שהכי כואב לי באירוע הזה זה התמונה שנחקקה אצלי, ילד בן 10 מנופף מול הפנים שלי באקדח. זה באמת הרגע שבו חשבתי שהולך להיפלט כדור ואנחנו הולכים למות".
ואם לא די בכך, בעת העצירה ליד המרפאה באום אל פחם, כלבתם של בני המשפחה שהייתה גם היא מבועתת ברחה מהמקום. אחרי החילוץ נתן אבי המשפחה לשוטרים תמונה של הכלבה, ומספר שעות לאחר מכן נמסר לו כי שוטרים איתרו את הכלבה בריאה ושלמה והיא הוחזרה אליהם.
המשטרה הודיעה כי עצרה הלילה צעיר בן 19 מאום אל פחם בחשד למעורבות בניסיון הלינץ' במשפחת בלטוך. הבוקר יובא החשוד להארכת מעצר בבית משפט השלום בחיפה. בעיריית אום אל פחם גינו בתוקף את המקרה.
