פחים מקובעים, מכוניות חונות ועמודי חשמל: בערים ויישובים רבים ברחבי הארץ המדרכות לא שמישות עבור הולכי הרגל, ובטח שלא לאנשים עם מוגבלויות או להורים עם עגלות. בדיקת ynet מציגה – כך נלקחו המדרכות ברחבי הארץ מהולכי הרגל ועל חשבון בטיחותם.
בדיקת ynet: כך נראות המדרכות ברחבי הארץ
הולכי הרגל שמתחילים ללכת ברחוב דן דיין בקריית שמונה נאלצים לפתע לרדת אל הכביש. ככל שמתקדמים בהליכה, המדרכה נהיית יותר ויותר צרה – עד שלפתע היא נעלמת. "זה נגמר במפתיע, אין שום מעבר חצייה או ירידה נורמלית לכביש", מספרת הדר פרץ, תושבת הרחוב. "איך אדם עם כיסא גלגלים או עגלת תינוק אמור להשתמש בה?".
לטענתה, כמעט בכל המדרכות בעיר יש בעיות. "90% מהמדרכות שכן קיימות בעיר לא ראויות להולכי רגל – הן עקומות, עם הרבה מהמורות ומלאות בפסולת. במשך שנים העיר שלנו הוזנחה על ידי הממשלה, ולמרות שראש העיר מנסה עכשיו לתקן יש כל כך הרבה לעשות".
קריית שמונה היא לא העיר היחידה שבה התושבים צריכים לרדת לכביש כי המדרכה נעלמת. באור יהודה למשל, הוחלט לבטל מדרכה בשל שיפוץ מבנים ברחוב, ושהולכי הרגל יסתדרו עם הכביש. ברחוב ששת הימים ביהוד המדרכה צרה ולא מאפשרת מעבר ראוי, ברחוב שבזי אין כלל מדרכה ואילו ברחוב העצמאות המדרכה מסתיימת באמצע והולכי הרגל נדרשים להמשיך על השוליים.
בעירייה טענו שמדובר בעבודות שמבוצעות לשיקום העיר, אבל לפני חמש שנים תועדה ב-ynet אותה הבעיה, באותו הרחוב (התגובות המלאות של כל הרשויות בסוף הכתבה).
מי שירצה לצאת להליכה ברחובות סביון יתקל גם הוא בבעיה. במקום מדרכות, שתלו עצים שעושים צל למכוניות שנוסעות וחונות מחוץ לבתי הפאר.
גם תושבי שכונת "רמת הדר" באופקים, שכונה חדשה שמחציתה כבר מאוכלסת, צריכים להסתדר בלי מדרכה. הכביש אמנם סלול, אבל המדרכות לא סלולות או שהן מרוסקות.
"כבר תקופה ארוכה שהרחובות בשכונה נראים ככה וזה פשוט מסוכן", סיפרה הילה, תושבת השכונה. "גרות פה הרבה משפחות מרובות ילדים, ואמהות כמוני עם עגלות צריכות לתמרן ולרדת לכביש, למרות שאנחנו משלמים ארנונה גבוהה. זה פשוט בלתי נסבל שלא רואים אותנו".
אבל לא תמיד העובדה שיש מדרכה, או אפילו מדרכה רחבה שנמשכת לאורך כל הכביש, מבטיחה שניתן להשלים את הצעידה. בתמונה ממג'דל שמס, שצילם פאדי אמון, המדרכה משמשת בעצם כמקום חניה.
גם במקום מגוריו, ירכא, המצב דומה. רכב אדום תועד חונה באלכסון ותופס את כל המרחב הציבורי שמיועד להולכי רגל. "המדרכות אצלנו כמעט לא משרתות הולכי רגל", סיפר. "יש יותר מ-50 קיוסקים שמספקים שירות לנהגי רכבים מהחלון אז המדרכה היא חניה. במקרים אחרים, הקימו עמודי חשמל באמצע המדרכה".
גם בשכונת נווה שאנן בחיפה נתקלים ברכבים שחוסמים את מעבר הולכי הרגל במדרכות. זה מפריע להורים עם ילדים קטנים בעגלות, וגם למי שנעזר בעזרים כדי לצאת מהבית. עדי נתן, תושב השכונה עם עיוורון, נתקל לא פעם ברכבים שחוסמים לו ולכלב הנחייה שלו את הדרך.
"אישה שהייתה שם סייעה לנו לעבור בבטחה דרך הכביש", סיפר. "לכלב שעובר הדרכות אין מושג איך לקחת אותי, וכשאני מתקשר להתלונן מבקשים ממני מספר רכב, אבל אני לא יכול לראות אותו. גם כשכבר מגיע פקח, זה בדרך כלל אחרי שבעל הרכב נסע".
אבל לא רק רכבים מפריעים לתנועת הולכי הרגל. גם עמודי חשמל, תחנות אוטובוס, ספסלים שמוצבים על המדרכה ומונעים מעבר נוח. "אני חייב ללכת בדריכות כל הזמן, זו התמודדות יומיומית של אדם עם עיוורון כמעט מוחלט", אמר נתן. לא הרחק משם, בשכונת כרמליה בעיר, העירייה קיבעה את פחי האשפה למדרכה כדי שחזירי הבר לא יהפכו אותם. אבל למרות הכוונות הטובות, הקיבוע של הפחים חוסם לחלוטין את הדרך של הולכי הרגל.
גם בגבעתיים פחי אשפה חוסמים את המעבר. התושבים בשכונת רמב"ם בעיר צריכים להתמודד עם עוד מכשולים על המדרכה, כמו עצים עתיקים. "אני מסתובבת עם עגלה גדולה כי יש לי שני ילדים קטנים", סיפרה דורית, תושבת העיר.
"גבעתיים היא העיר החילונית הכי צפופה בארץ ועוד אישרו פה תמ"א, לכן המדרכות משמשות גם כמקומות חניה", הוסיפה. "המדרכות צרות גם ככה, והאפשרות היחידה לעבור היא לרדת עם העגלה לכביש. זה מסוכן, אבל אין ברירה".
בחלק מהמקרים שתועדו יש מדרכה, אבל היא לא מרוצפת וצומחת בה צמחיית פרא. כך למשל היה ברחוב אצ"ל בבני ברק. בבאר שבע תועדה צמחיית פרא שגדלה על המדרכה וחסמה את המעבר להולכי הרגל.
גם בתל אביב, עיר שנחשבת מתקדמת מבחינה תחבורתית, מצאנו מדרכות בעייתיות. ברחוב הרצל נסגרה המדרכה בשל עבודות בנייה והולכי הרגל נדרשו לעבור לצד השני של הכביש. בדרום העיר, ובעיקר בדרך סלמה, הולכי הרגל צריכים לפלס את הדרך בין האופנועים שמוצעים למכירה, ואילו בנווה צדק המדרכה צרה מאוד וקשה למעבר עם עגלה.
בירושלים מתמודדים בעיקר עם בעיית הרכבים שחונים על המדרכות. ברחוב בן זכאי בעיר תועדה אישה שנעזרת בכיסא גלגלים יורדת לכביש בגלל מכוניות שחסמו את דרכה על המדרכה. לאחרונה תועדה אף מכוניתו של מפקד מרחב מוריה במשטרה חונה על המדרכה.
19 צפייה בגלריה
המדרכה חסומה והנכה יורדת לכביש עם כיסא הגלגלים בירושלים
(צילום: ״ברחובות שלנו - התארגנות הולכי הרגל בירושלים״)
"רודפים את הולכי הרגל ופוגעים בזכויות"
לפי נתוני אור ירוק, ההפקרות במדרכות לא רק מונעת עידוד הליכות ושימוש בתחבורה הציבורית, היא מסכנת את ההולכים על המדרכות. עיבוד שערכה העמותה לנתוני הלמ"ס מראה כי בשנת 2019 נהרגו חמישה בני אדם על המדרכות ו-108 הולכי רגל נוספים נפצעו בתאונות דרכים. שנה קודם לכן נפגעו 97 בני אדם בתאונות דרכים על המדרכות.
"את העדות לזלזול בחייהם של הולכי הרגל ניתן לראות בכל אותם המכשולים שהרשויות מניחות בפניהם ומקשות עליהם את ההליכה במדרכה", אמר מנכ"ל עמותת אור ירוק, ארז קיטה. "פחי מחזור, עמודי חשמל, תמרורים, עמודי טלפון ומכוניות חונות מאלצות את הולכי הרגל לרדת אל הכביש ולהסתכן בפגיעה מכלי רכב".
"העובדה שבערים רבות העיריות והמשטרה עושות דין לעצמן ולא אוכפות עבריינות חניה על מדרכות היא רדיפת ציבור הולכי הרגל ופגיעה בזכויותיו", אמר יוסי סעידוב, שעומד מאחורי ארגון הולכי הרגל "ברחובות שלנו".
הוא הוסיף: "מצוקת הולכי הרגל והפגיעה בתשתיות ההליכה בכל רחבי הארץ רק ילכו ויתגברו בשנים הקרובות. עבריינות מדרכות כולאת אנשים עם מוגבלויות בבתיהם, הופכת את הרחובות לשדה קרב בין הולך הרגל לרכב הפרטי. מדינת ישראל חייבת להתעשת ולרסן את עברייני המדרכות. מה השלב הבא? התעלמות מחציית צומת באור אדום בגלל פקקי תנועה?".
"נאבקים על מקום מול פחים ועמודי חשמל"
הבעיה המרכזית בישראל, לדעת המומחים, היא שהמחשבה על הולך הרגל מגיעה תמיד בסוף. "במרכזי הערים הוותיקות, המדרכות צרות מיד ולכן אין מספיק מקום ללכת. מנסים תמיד לספק מקום לרכב, לחניה, לאוטובוס ולהולך הרגל בקושי נשאר והוא צריך להיאבק על המקום שלו עם פחים, עמודי חשמל ורוכבי אופניים וקורקינטים", אמר ליאור שטיינברג, מתכנן ערים ומייסד חברת Humankind.
"עיצוב המדרכה מראה איך אנחנו מכבדים את החלשים בחברה שלנו", הוסיף שטיינברג. "מדרכות צרות עם מכשולים הן תוצאה של תכנון מוטה רכב, שנהנים ממנו רק אנשים שיכולים להחזיק רכב. אם אנחנו רוצים לכבד בעלי מוגבלויות, זקנים וילדים, אנחנו צריכים לאפשר לאדם עם כיסא גלגלים או להורה עם עגלה ללכת בבטחה בלי לטפס על מכשולים. זה אומר שלפחות מטר וחצי צריכים להיות פנויים".
שטיינברג הדגיש כי לצד התכנון הנכון של המדרכה, הרשויות צריכות לאכוף את החניה עליהן. "צריך לאכוף את חסימת המדרכות בצורה קשה. במרכז הערים אנשים לא מוצאים חניה ובוחרים לחסום את המרחב הציבורי עם הרכוש שלהם. אף אחד לא נותן לי לאחסן את הפסנתר שלי על המדרכה, וכך צריך להיות גם עם מכוניות".
לפי ד"ר מישל אורן, ראש המעבדה לעתידים אורבניים באוניברסיטת בר אילן, יש כמה בעיות מרכזיות שפוגעות במדרגות בישראל. אחת מהן היא בעיית ההפקעות. "יש רחובות שתוכנית ההפקעה לא מומשה ודיירים השתלטו על קרקע שהייתה מיועדת למדרכה והפכו אותה לחניה. הסטטוס-קוו הזה הרבה פעמים נוח לרשויות המקומיות מכיוון שהתושבים מרוצים".
בעיה מיוחדת נמצאת ברחובות הצרים ברחבי המדינה, שם מציעה ד"ר אורן פשוט לבטל את ההפרדה המפלסית ולדאוג למרחב משותף להולכי רגל ולרכבים. "לפי המחקרים, זה משמעותית פחות מסוכן להולכי הרגל מאשר מדרכות צרות".
סיבות נוספות למצב העגום של מדרכות רבות בישראל נוגע לסוגיות כלכליות. רוב הרשויות המקומיות תלויות בהעברת תקציבים מיוחדים לנושא ממשרד התחבורה ואין להן משאבים לעשות זאת בעצמן. במקרים אחרים, הרשויות מוציאות את הבנייה במכרז לקבלנים ופעמים רבות המציע הזול ביותר זוכה, ובהתאם חומרי הגלם באיכות ירודה ונשחקים בחורף הראשון.
"מחקרים שנעשו בעבר הראו שבמרבית השכונות בצפון הערים, באזורים העשירים, המדרכות מאוד מפותחות ואילו בדרום אותן ערים המדרכות מוזנחות", הוסיפה ד"ר אורן. "ניתן לזהות פערים שנובעים מכך שלאנשים עשירים יש יותר כסף ולכן הם יודעים לזעוק כשצריך, ובשכונות עניות יותר ההזנחה בולטת".
שטיינברג הציג סיבה אחרת לכך שהמדרכות צרות במיוחד. לדבריו, במדינות רבות בעולם המערבי המדרכה לא משמשת שאריות של התכנון "אם אין מספיק מקום לרצועת הליכה פנויה אז מצרים את הכביש על חשבון נתיבי נסיעה וחניה. לעתים סוגרים לגמרי את הרחוב למכוניות והופכים אותו למדרחוב".
אז מה עושים? לדבריו, בטווח הקצר צריך להצר כבישים כדי להרחיב את המדרכות, במיוחד בתקופת הקורונה, כדי לאפשר הליכה מרווחת. בטווח הבינוני צריך לעדכן את ההנחיות של משרד התחבורה כך שידרשו רצועת הליכה רחבה יותר. בטווח הארוך - עירוב שימושים בשטח ובנייה צפופה יעודדו יותר הליכה גם מחוץ למרכזי הערים.
תגובות
מעיריית יהוד נמסר בתגובה: "בימים אלו מבצעת העירייה ברחבי העיר עבודות סלילה, קרצוף וריבוד הכבישים הקיימים, שיפוץ המדרכות והנגשת הצמתים כחלק מתוכנית עבודה רב שנתית לחידוש תשתיות העיר. בהסכם הגג דרשה העירייה מהמדינה כספים, משאבים ותקציבי פיתוח שיאפשרו את חידוש התשתיות בעיר הוותיקה".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "בחיפה, כמו בערים רבות בארץ ובעולם, יש רחובות רבים שנבנו לפני עשרות שנים עם מדרכות צרות ללא תכנון מוקדם לנפח התנועה של ימינו. העירייה משקיעה משאבים ומאמצים רבים להנגיש את כל מדרכות העיר ולהבטיח בהן מעבר חופשי לכל אדם, ובעיקר לאנשים עם מוגבלויות. במסגרת זו הונחו עובדי אגף התברואה להקפיד שמכלי איסוף האשפה יונחו ככל הניתן מבלי לחסום מדרכות, הנהלת האגף תרענן את הנהלים בנושא. בתוך כך, העירייה ביצעה לכל המפקחים הדרכות בנושא נגישות, ומדרכות חדשות מתוכננות עם רצועת הליכה שלא יהיו בה מכשולים".
מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה: "לצערנו ישנם כמה רחובות צרים וישנים בעיר, שלפני כ-20-15 שנים הוצרו אף יותר כדי לייצר חניות לרכבים. כמו כן, ישנם כמה מקומות שבהם עומדים עצי פיקוס בני עשרות שנים שגזעם תופס כמעט את כל רוחב המדרכה ומאלצים את הולכי הרגל לרדת לכביש. במהלך רב שנתי ארוך, יקר ומורכב, אנו משפצים את כל רחובות העיר ובו בעת מרחיבים מדרכות ככל הניתן".
מהמועצה המקומית סביון נמסר בתגובה: "העצים המוגנים שבתמונה בני עשרות שנים, המועצה פועלת על פי החוק ובהתאם לרצון התושבים. בשנים האחרונות, כחלק מתהליך שיפוץ מערך הביוב והכבישים ביישוב, נעשה סקר צרכים בכמה רחובות בנושא התקנת מדרכות, ואף הוצגה תוכנית סדורה לאזורים אלו. החלטת התושבים הייתה שלא לקדם את הקמת המדרכות באזורים אלו, בדומה למצב המדרכות בשאר היישובים בעלי בתים צמודי קרקע בארץ. חשוב לציין, שבאזורים מקשרים בין שכונות החליטה המועצה לחייב הקמה של מדרכות למען יצירת מרחב ציבורי בטוח".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה מודעת לסוגיית העומס על המדרכות בעיר ומצוקת הולכי הרגל ונחושה לשנות זאת כאשר ההיררכיה ברורה - הולכי הרגל הם בראש סדר העדיפות. לגבי המקרים שצוינו, מדובר במקרים נקודתיים בלבד. בדרך שלמה - לעסק יש רשיון ומכיוון שאין פתרון אחר מלבד הצבת הקטנועים מחוץ לעסק, אגף הפיקוח מבצע במקום ביקורות תכופות ומדווא כי נותר מעבר ראוי להולכי רגל, לפחות 1.30 מטרים. הרצל פינת לילנבלום - מדובר בפרויקט ענק שנמצא בשלבי עבודה שונים. בשלבים המתקדמים יותר, בגלל אילוצי המקום, נחסמו מעברי הולכי הרגל הסמוכים לאתר והולכי הרגל הופנו למדרכות ממול. בשלב הנוכחי, מדרכת רחוב לילנבלום תחזור לשרת את הולכי הרגל, בנוסף למעבר בטוח ברחוב רוטשילד, סמוך למדרכה. נווה צדק - השכונה הוותיקה ואופייה נוצרו בתחילת קיומה של תל אביב יפו ובהמשך אושרו כך שיש מצב בינוי קיים שאינו מאפשר פיתוח מדרכות לפי תקנים מקובלים. נושא תכנון וביצע רחובות השכונה כרחובות משולבים נמצא בבחינה מתמשכת של מהנדס העיר וטרם התקבלה החלטה בנושא".
מעיריית אור יהודה נמסר בתגובה: "התמונה שנשלחה הינה חלק מפרויקט שנמצא בביצוע בימים אלה, הכולל הרחבת הכביש, החלפת מדרכות, חיפוי גדרות וכדומה. יש מחסומים של הקבלן המבצע סמוך למדרכה ולכן לא ברור על מה מלינים. יודגש כי המדרכה החדשה השולמה ומאפשרת בטיחות מרבית להולכי הרגל ושדרוג של מראה הרחוב".
מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "מדובר ברחוב שתוכנן בתחילת שנות ה-50, כשבאותה התקופה לא הייתה התייחסות לדרישות הנגישות, ואכן, המדרכה אינה עומדת בדרישות תקן הנגישות. העירייה פועלת בשנים האחרונות לשדרוג ופיתוח השכונות הוותיקות, גם רחוב זה ייכנס בעתיד לעבודה במטרה לתכנן ולבצע דרך משולבת ורחבה שתעמוד בדרישות התקן".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה מבצעת אכיפה נגד כלי רכב שחונים בחניה אסורה הן על ידי פקחים והן על ידי מצלמות אכיפה ניידות ונייחות. בשנת 2019 הוגשו יותר מ-60 אלף דוחות בגין חניה על המדרגה ויותר מ-8 אלף דוחות על חניה כפולה. יש לציין כי הרבה מהתשתיות בשכונות נבנו לפני עשרות שנים ורחובות רבים צרים מלהכיל את כמות הרכבים שהתווספו עם השנים. תנופת הפיתוח העירונית, שכוללת תשתיות להסעת המונים ושדרוג רחובות, תביא לשיפור משמעותי גם בתחום החניות".
מעיריית אופקים נמסר בתגובה: "מדובר בשכונה שנמצאת בשלבי פיתוח ואכלוס המתבצעים במקביל. עבודות הפיתוח נמצאות באחריות ובביצוע משרד השיכון. לאחרונה, הקבלן פשט רגל ובימים אלו נערך המשרד לפרסום מכרז לסיום העבודות. העירייה עושה מאמצים רבים כדי לצמצם את לוחות הזמנים ולכן עבודות הפיתוח החלו עם אכלוס 50% מהשכונה ולא 80% כפי שהתחייב המשרד".
מהעיריות בני ברק וקריית שמונה והמועצות המקומיות ירכא ומג'דל שמס לא נמסרה תגובה.
