ב-25 בספטמבר 1988 שיחק יונתן חימנז, אז ילד בן שלוש, עם אחיו אלפונסו בחצר ביתם במערב העיר בוגוטה בקולומביה. חבר של המשפחה ניגש אל יונתן, והציע לו לקחת ממנו ממתק. יונתן הלך עם הגבר - ומאז נעלמו עקבותיו.
חואן, אחיו הגדול של יונתן, היה אז בן 5 וצפה באירוע מהחלון. במשך השנים ראה מקרוב את הכאב של אמו, אנה, שלא ידעה היכן הילד שלה נמצא. ב-1994, שש שנים אחרי החטיפה, הגבר חזר לבית המשפחה וטען שהאב החורג של הילדים ביקש ממנו למסור את יונתן לאימוץ. הוא טען שיונתן נמסר לאימוץ בארה"ב. זו לא הייתה האמת.
חואן נשבע למצוא את אחיו. "זאת הייתה אובססיה מבחינתי", מספר חואן, שבשנת 2007 עבר לארה"ב לעבוד כשחקן. "כשגדלתי ראיתי את אמא שלי סובלת כל כך הרבה, וזה היה הרצון הגדול שלי – לנסות לעשות משהו בסיטואציה הזאת". חואן איתר ברשת את הגבר שחטף את יונתן – אך הוא מת לפני שהם הצליחו להיפגש. לאחר מכן חברה שמבצעת בדיקות DNA התגייסה למענו, בתקווה שבעזרת בדיקת DNA יונתן יימצא. זה הצליח.
ב-2019 חואן קיבל הודעה מעורך דין בן 34 שחי בנורבגיה. אותו עורך דין סיפר לו שבגיל 4 הוא נלקח לאימוץ וניסה במשך שנים לאתר את המשפחה הביולוגית שלו. "תוצאות בדיקת ה-DNA הראו שאתה אחי למחצה, הדוד שלי או האחיין שלי", נאמר בהודעה הדרמטית. "נראה שאני קרוב למציאת מידע נוסף על מה שקרה בקולומביה בשנות השמונים".
חואן נסע לנורבגיה בינואר 2020 לפגוש את יונתן, שהיום נקרא ג'ון. אז האחים חזרו לקולומביה. "תמיד רציתי למצוא את המשפחה שלי", הוא מספר. "היה לי קשה לעבור את הילדות ולא להכיר את המשפחה הביולוגית שלי". מגפת הקורונה, והסגר שהוטל בקולומביה, האריכו את הביקור שלו במולדתו. הוא ניצל את הזמן ללמוד ספרדית ולציין את ימי ההולדת של בני משפחתו שפספס לאורך השנים. "לעולם לא נוכל להחזיר 32 שנים אבודות - אבל אנחנו יכולים להפוך את 32 השנים הבאות לרגעים מדהימים בחיים שלנו".