הנשיא הנבחר של איראן, איש הדת השמרן והקיצוני איברהים ראיסי, התייצב בצהריים (יום ג') למסיבת עיתונאים ראשונה מאז היבחרו, ומול עשרות מיקרופונים ניסה להגן על שמו, בצל הביקורת על מעורבותו בהוצאתם להורג של אלפי מתנגדים פוליטיים בימי הטיהורים של 1988. "כמשפטן תמיד הגנתי על זכויות אדם", טען ראיסי, והוסיף כי הסנקציות האישיות שהטילה עליו ארה"ב בגין חלקו בהוצאות להורג באיראן הוטלו עליו רק משום שעשה את עבודתו כשופט. לדבריו, מגיעים לו דווקא שבחים על מעשיו.
ראיסי נבחר לנשיא איראן – סיקור נרחב ב-ynet:
• סייע לרצח אלפים, תוקף את "האויב הציוני": הכירו את ראיסי
• השמרנים באיראן חוגגים: "שחר של עידן חדש"
• בחירת ראיסי – חדשות רעות לכולם / רון בן ישי, פרשנות
• במעמד צד אחד / ד"ר רז צימט על עתיד המשטר
ראיסי ניצח בבחירות לנשיאות בסוף השבוע עם 62% מהקולות, אבל ניצחונו הושג במידה רבה הודות לשפל בשיעור ההצבעה – פחות מ-50% מבעלי זכות הבחירה הטריחו את עצמם לקלפי, לעומת יותר מ-70% בשלוש מערכות הבחירות הקודמות. איראנים מתונים נמנעו מלהצביע לא רק בשל התחושה שאין שום תקווה לרפורמה ושינוי כעת ברפובליקה האיסלאמית, אלא גם משום שהמשטר ניפה מהמרוץ שורה של מועמדים בולטים שהיו עשויים להקשות על ראיסי לנצח – ובכך הפך את ניצחונו של ראיסי לכמעט ודאי.
ראיסי נחשב לבן טיפוחיו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, ומוזכר כמועמד מוביל לרשת אותו אחרי שזה ילך לעולמו. בשנת 1988 היה חבר ב"וועדות המוות" שגזרו הוצאה להורג על אלפי מתנגדי משטר בתום מלחמת איראן-עיראק, ובגין מעורבותו זו זכה במערב לכינוי "התליין מטהרן". ב-2019 מונה לראש מערכת המשפט האיראנית, ובמסגרת תפקידו זה ניהל את אחת ממערכות ההוצאה להורג הגדולות בעולם. רבים נתלו למוות תחת פיקוחו.
ארה"ב הטילה סנקציות על ראיסי הן בגין המעורבות שלו בהוצאות להורג והן בגין התרומה שלו לדיכוי האכזרי של ההתקוממות העממית נגד משטר האייתוללות בשנת 2019, התקוממות שמאות אזרחים נהרגו בה, לפי חלק מההערכות כ-1,500.
תשובה קצרה ופשוטה: "לא"
ניצחונו של ראיסי בבחירות הושג בימים שבהם איראן מנהלת בווינה משא ומתן עם המעצמות על חזרה שלה ושל ארה"ב להסכם הגרעין שנחתם ב-2015. ההסכם ההוא, שבו התחייבה איראן לצמצם את תוכנית הגרעין שלה בתמורה להקלה משמעותית בסנקציות, החל לקרוס ב-2018 עם הודעת ארה"ב בהנהגת דונלד טראמפ שהיא פורשת ממנו בטענה שמדובר בהסכם גרוע. החל מאשתקד מפרה גם איראן עוד ועוד התחייבויות שנתנה בהסכם, ומאז כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן מתנהל משא ומתן על חזרה להסכם, גם אם תוך עשיית שינויים מסוימים בו.
במסיבת העיתונאים בצהריים התייחס ראיסי למדיניות החוץ שתהיה לאיראן תחתיו, ואמר כי המדיניות הזו "לא תוגבל על-ידי הסכם הגרעין מ-2015". "תהיה לנו אינטראקציה עם העולם", אמר, "לא נקשור את האינטרסים של העם האיראני בהסכם הגרעין".
ראיסי שב והאשים את ארה"ב והאיחוד האירופי בהפרת ההסכם מ-2015 ובאי-עמידה בהתחייבויות, ובאיתות לכך שהוא מתנגד בתוקף – כצפוי – להכנסת הגבלות נוספות על איראן בהסכם הגרעין החדש הבהיר כי תוכנית הטילים הבליסטיים של ארצו אינה נתונה למשא ומתן, וכך גם תמיכתה של הרפובליקה האיסלאמית במיליציות במזרח התיכון. מדינות ערביות במפרץ ומדינות במערב, בהן כמובן ישראל, תבעו לכלול בהסכם החדש הגבלות מהסוג הזה.
כשנשאל אם יסכים להיפגש עם נשיא ארה"ב ביידן השיב ראיסי בפשטות: "לא". שום נשיא איראני לא נפגש עם נשיא אמריקני מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979, אבל ב-2013, בראשית כהונתו של נשיא איראן חסן רוחאני, שנחשב למתון-יחסית, שוחח רוחאני בטלפון עם נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה.
ראיסי אמר במסיבת העיתונאים כי ממשלתו תיתן עדיפות לשיפור היחסים עם מדינות שכנות במזרח התיכון, וקרא לסעודיה לחדול מיד מה"התערבות שלה", כדבריו, בתימן. סעודיה מנהלת מאז 2015 מלחמה נגד המורדים החות'ים, בעלי בריתה של איראן, בתימן השכנה, ובתימן מתחולל מאז אחד האסונות ההומניטריים הגדולים בעולם. הוא כולל לא רק הרג בפעולות לחימה, אלא גם רעב כבד. סעודיה היא מנהיגת העולם המוסלמי הסוני, והיא יריבה רבת-שנים של איראן, מנהיגת העולם המוסלמי השיעי. בשנים האחרונות העמיקה מאוד המתיחות ביניהן, ולפי דיווחים זרים, על רקע זה נרשמה מאחורי הקלעים התקרבות גדולה בין סעודיה לישראל.