ההרס בביירות אחרי הפיצוץ
הכימיקלים שאחראים לפיצוץ הקטלני בביירות הגיעו ללבנון לפני שבע שנים, בספינת משא ישנה בבעלות רוסית. קפטן הספינה סיפר שהיא כלל לא הייתה צריכה לעגון בביירות. "הוא היה חמדן", אמר בוריס פרוקושב, שהיה הקפטן של הספינה "רוסוס" ב-2013 על הבעלים שלה. הבעלים דרש ממנו להגיע לביירות, לעצירה בלתי מתוכננת, כדי להוסיף סחורה לספינה.
פרוקושב אמר שהספינה נשאה 2,750 טונות של אמוניום חנקתי, חומר כימי דליק במיוחד, במסע שלה מגיאורגיה למוזמביק. באמצע הדרך דרש הבעלים לעצור בביירות כדי לקחת מהנמל בעיר חומרים לבניית כבישים – ולהביא אותם לנמל בעקבה שבירדן. אחר כך הייתה אמורה הספינה להמשיך במסלולה המתוכנן ולהגיע למוזמביק באפריקה, כדי למסור את האמוניום החנקתי ליצרנית של חומרי נפץ.
בדיעבד התברר שביירות הייתה התחנה האחרונה של הספינה. הצוות שלה ניסה ללא הצלחה להוסיף סחורה לספינת המשא, לפני שנקלע לסכסוך ממושך עם הרשויות על דמי העגינה בנמל. "זה היה בלתי אפשרי", אמר פרוקושב בן ה-70 לרויטרס על הניסיונות להוסיף עוד מטען לספינה. "זה יכול היה להרוס את הספינה כולה ואמרתי לא", הוא אומר בשיחה מביתו בעיר סוצ'י שלחופי הים השחור.
הקפטן, ועורכי דין שפועלים בשמם של כמה נושים, מאשימים את בעלי הספינה בנטישתה ובכך שהוא רצה שהיא תעוכב. כמה חודשים אחרי העגינה בנמל, מסיבות בטיחותיות, האמוניום החנקתי הועבר מהספינה למחסן בנמל. שלשום שריפה שפרצה בנמל התפשטה למחסן שבו היה החומר המסוכן. הפיצוץ היה אדיר, והתוצאות קטלניות. באסון הענק נהרגו לפחות 145 איש, 5,000 נפצעו ויותר מרבע מיליון איש נותרו חסרי בית.
ייתכן שהספינה הייתה מצליחה לעזוב את ביירות אם הייתה מצליחה להעמיס את המטען הנוסף. בוריס מוסינצ'ק, קצין התחזוקה האוקראיני של הספינה, סיפר שהצוות העמיס את הציוד שאמור היה להגיע לעקבה (בין השאר דחפורים) על הדלתות שבסיפון, כשמתחת היה האמוניום החנקתי. כתוצאה מהעמסת הציוד הנוסף הדלתות התעקמו. מוסינצ'יק אמר שמכיוון שהספינה הייתה ישנה "העדפנו לא לקחת סיכון".
הקפטן ושלושת אנשי הצוות שהו 11 חדשים בספינה בזמן שהסכסוך בין הבעלים ללבנונים ממשיך להתנהל. הם לא קיבלו משכורת ואספקת האוכל שלהם הייתה מוגבלת. ברגע שקיבלו אישור לעזוב הלבנונים העבירו את האמוניום החנקתי מהספינה, שנשארה בנמל. "המטען היה נפיץ מאוד", אמר פרוקושב. "האמוניום החנקתי היה בריכוז גבוה מאוד".
פרוקושב אמר שהבעלים של הספינה הוא איש העסקים הרוסי איגור גרצ'ושקין. גורם ביטחוני בקפריסין אמר הערב שגרצ'ושקין חי בקפריסין, והיום הגיעה המשטרה לביתו וערכה לו תשאול. דובר משטרת קפריסין אמר שהתשאול היה לבקשת אנשי האינטרפול בביירות.
האמוניום החנקתי שהיה בספינה שייך לחברת הדשנים הגיאורגית Rustavi Azot LLC. הוא אמור היה להגיע ליצרנית חומרי הנפץ Fabrica de Explosivos ממוזמביק.
בחברה הגיאורגית טוענים שמפעל הכימיקלים שלה החל לפעול רק לפני שלוש שנים, ולכן היא לא יכולה לאשר שהדשן יוצר שם. בחברה הוסיפה שההחלטה לאחסן את החומר בנמל ביירות היא "הפרה חמורה של נהלי הבטיחות באחסון, בהתחשב בכך שהחומר מאבד את התכונות השימושיות שלו בתוך שישה חודשים". בחברה האפריקאית לא הגיבו לפרסום.
החקירה ראשונית בלבנון מצביעה על רשלנות קשה בטיפול בכימיקל המסוכן שאוחסן בנמל במשך שש שנים. הקבינט הלבנוני אישר לשלוח למעצר בית את כל הגורמים בנמל ביירות שהיו אחראים על נהלי הבטיחות והאחסון מאז 2014. ראש נמל ביירות וראש רשות המכס אמרו שכמה מכתבים שביקשו לפנות את החומר המסוכן נשלחו לבית המשפט, אך דבר לא נעשה.
לפי הקפטן פרוקושב, למרות דליפה שהייתה בספינת המשא היא הייתה כשירה לשיט כשהגיעה לביירות בספטמבר 2013. עם זאת הוא אמר שהרשויות בלבנון לא התייחסו ברצינות לטונות של האמוניום החנקתי, שהיו בשקים גדולים. "אני מצטער על מי שנהרג ונפצע בפיצוץ, אבל הרשויות המקומיות של לבנון צריכות להיענש. לא היה אכפת להם בכלל מהמטען", הוא אמר.
לפי מייל ממאי 2018, ששלח עורך דין לקפטן פרוקושב, אחרי שהקפטן ואנשיו עזבו את לבנון הספינה הנטושה "רוסוס" שקעה במקום שבו עגנה בנמל ביירות.
