הדיון בהגשת האישום נגד ג'אבר
(צילום: גיל יוחנן)
ביקרה בלבנון כמה פעמים, שמרה על קשר עם אנשי חיזבאללה – והתבקשה לגייס מחבלים לארגון: כתב אישום הוגש הבוקר (שישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד יסמין ג'אבר, תושבת העיר העתיקה, שעבדה בספרייה הלאומית בבירה, בגין גיוסה לחיזבאללה והפעלתה על-ידי פעילי הארגון. אתמול חשף שב"כ כי ג'אבר נעצרה בחודש שעבר לאחר שפעלה בשירות כוח קודס האיראני וחיזבאללה, לטובת גיוס ישראלים ופלסטינים לביצוע פעילות טרור בישראל.
מכתב האישום עלה כי ג'אבר קיבלה בשנת 2015 פנייה להגיע לביקור בלבנון מפעיל חיזבאללה במדינה, עטאיא אבו סמהדנא. הוא תיאר לה שמדובר בכנס צעירים תחת הכותרת "השיבה פלסטין", והיא נענתה להצעתו – והציעה לחברתה, ועד אבו ליל, להצטרף אליה. ב-6 בדצמבר באותה שנה היא נפגשה עם חברתה בירדן, ולמחרת הן טסו לביירות, בירת לבנון.
במהלך השתתפותה בכנס, היא ביקרה בפארק מליטה שהוא מוזיאון השייך לחיזבאללה, במחנות הפליטים סברה ושתילה, בקברו של עימאד מורנייה ובמבצר הבופור. בשלב זה היא חשדה כי מדובר בפעילות הקשורה לחיזבאללה, אך היא המשיכה לשמור על קשר עם אבו סמהדנא.
בתחילת שנת 2016 הגיעה ג'אבר לביקור נוסף בלבנון, שם לקח אותה אבו סמהדנא לבית קפה ברובע הדאחייה בביירות. היא פגשה שם באדם מבוגר המכונה בכתב האישום "הזקן", שנמנע מחשיפת שמו בפני ג'אבר. במסגרת שיחתם, התעניין האיש בג'אבר ובנעשה בירושלים. למחרת הם נפגשו שוב, ובמהלך הפגישה נענתה ג'אבר לבקשת האיש לפעול במסגרת חיזבאללה.
בשיחתם ציין האיש בפני ג'אבר כי כינויה יהיה "רחיל" וכי נדרשים ממנה שלושה דברים – ראשית שתעבור להתגורר בטורקיה בכדי להקל על יצירת הקשר עימה, שנית להגיע שוב ללבנון ושלישית לפעול לאיתור אנשים נוספים, תושבי ישראל, היכולים לנוע בחופשיות ממקום למקום לטובת פעילות חיזבאללה. לפני שנפרדו, נתן "הזקן" לג'אבר מספר טלפון כדי שתוכל ליצור עימו קשר.
בכתב האישום תואר כי ג'אבר טסה לאיסטנבול כמה פעמים בהמשך, ולאור התקשותה בהשגת ויזה ללבנון – נשארה שם וקיבלה מנציג חיזבאללה ספר עם 200 דולר. כעבור שנתיים, לקראת נובמבר 2018, היא הגיעה לאיסטנבול שוב, אולם במטרה למנוע אפשרות להתחקות אחר צעדיה – ביקשה מחברתה שבירדן לעדכן את פעילי חיזבאללה בדבר הגעתה. לפי האישום, היא נפגשה באיסטנבול עם פעילת הארגון ופגשה אותה.
הפעילה, מצידה, אמרה לג'אבר שעליה לעבור לגור בהקדם באיסטנבול, לטובת הכשרתה לזיהוי אנשים המתאימים לגיוס לפעילות בחיזבאללה. בשיחתן, ביררה הפעילה את האפשרות שג'אבר תגייס אנשים נוספים. היא תדרכה אותה בהמשך לעשות שימוש בסימנים מוסכמים ברשתות החברתיות, כך שמפעיליה יקבלו את מסריה. לצד זאת, היא גם העבירה לידיה 120 דולר.
עד למעצרה בחודש אוגוסט האחרון, לפי כתב האישום, המשיכה ג'אבר לעמוד בקשר עם פעילי הארגון בהתאם למתווה של סימון הודעות ושימוש בתמונות תמימות לכאורה בפלטפורמות הדיגיטליות השונות – דוגמת פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ועוד.
התובע בתיק, עו"ד בני ליבסקינד, מסר כי "במעשיה המתוארים לעיל, יצאה הנאשמת ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון. קיימה ביודעין מגע עם סוכני חוץ ללא הסבר סביר לכך, הייתה חברה בארגון טרור, נטלה חלק בפעילות הארגון, וביצעה פעילות בעבור הארגון במטרה לקדם את פעילותו וכן ביצעה פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה, ופעילות של ארגון טרור".
