פרסום ראשון: חמש שנים אחרי שהחלה, ותשעה חודשים לאחר שעברה לרשות ההגבלים העסקיים, נראה שסוף סוף משהו זז בפרשת המימד החמישי. חוקרי הרשות לתחרות והגבלים עסקיים החלו בחקירה סמויה, ובשבוע שעבר אף הוציאו צווי חיפוש במחשבים של בכירים בחברת המימד החמישי. ככל הידוע, החוקרים גם הגיעו אתמול (יום ראשון) לביתו של בכיר בחברה וערכו חיפוש בהתאם לצווים. החשד שהוצג לבית המשפט: הצגת מידע כוזב וקבלת דבר במרמה.
החברה, שהיו"ר שלה דאז היה שר הביטחון בני גנץ, קיבלה מהמשטרה כארבעה מיליון שקלים במסגרת התקשרות פגומה לפיילוט של מכירת טכנולוגיה מתקדמת. נכון לעכשיו, גנץ אינו חשוד בפרשה. אם הפיילוט היה מצליח הייתה אמורה החברה לקבל פרויקט בשווי כ-50 מיליון שקלים מהמשטרה.
בשבוע שעבר הגיעו חוקרי הרשות להגבלים עסקיים לבית המשפט השלום בתל אביב עם בקשה להוצאת צו חיפוש במחשבים של חשודים בפרשה. בין היתר, חוקרי הרשות פירטו בפני בית המשפט את תמצית הפרשה, וטענו כי צו החיפוש נדרש כדי לבצע חיפוש במחשבו של בכיר בחברת המימד החמישי שהיה בקשר מול נציגי המשטרה והציג להם לפי החשד מצגים כוזבים שהביאו לבחירה בחברה לביצוע הפיילוט.
הבקשה עצמה הוגשה סביב חשדות של מסירת מידע כוזב וקבלת דבר במרמה. שופטת בית משפט השלום כוכבה לוי אישרה את הבקשה והסבירה כי היא רואה חשד סביר.
גנץ על פרשת המימד החמישי באולפן ynet, פברואר 2020
(חגי דקל)
הפרשה החלה לאחר שדו"ח מיוחד של מבקר המדינה בעניין מערך הרכש במשטרת ישראל התפרסם במרץ 2019 וחשף כי ב-2016 הציעה המימד החמישי למשטרה לרכוש טכנולוגיה שהיא מפתחת. ב-2016 הציעה המימד החמישי למשטרה לרכוש טכנולוגיה שהיא מפתחת. בדיון בנושא, בהשתתפות המפכ"ל רוני אלשיך, השתתפו בכירי החברה - ובהם גם גנץ. לאחר בדיקות שונות היה צורך להוציא לפועל פיילוט כדי לבדוק את יכולות המערכת, דבר שהצריך אישור של ועדת פטור במשרד האוצר.
בדיוק לפני שנה היה זה עורך הדין דן אלדד, לשעבר ממלא מקום פרקליט המדינה, שהורה על פתיחת חקירה פלילית בפרשה. בהודעתו אז, שניתנה זמן קצר לפני הבחירות, נמסר כי "לאחר שבחן את המסמכים, חוות דעת קודמות שנכתבו לפני כמה חודשים בפרקליטות, וישיבות שקיים עם גורמים בכירים בפרקליטות - הוחלט להעביר את נושא החשדות בעניין חברת 'המימד החמישי' לחקירה פלילית. החקירה תוטל על משטרת ישראל. ככל שיעלה צורך בכך, המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) תעורב בחקירה".
עקב הקשר בין גורמי משטרה לחברה עבר התיק לגוף בעל סמכות חקירה משל עצמו - הרשות לתחרות והגבלים עסקיים. ברשות התחרות קיימת מחלקת חקירות, שתפקידה לחקור בדרך כלל חשדות לביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. בחקירות נאספות ראיות, שמאפשרות העמדת החשודים לדין על-ידי המחלקה המשפטית כבאת כוח של היועץ המשפטי לממשלה. בתום כל חקירה מעבירה מחלקת החקירות את החומר לידי המחלקה המשפטית של הרשות, שמחליטה בהתאם לחומר הראיות אם יש בנסיבות המקרה מקום להגשת כתב אישום נגד החשודים.
מי שלאורך כל התקופה הזאת המשיך לדבוק בפתיחת החקירה היה עו"ד פיני פישלר, ששיגר מכתבים רבים ליועמ"ש ולפרקליטות שבהם מחה על גרירת הרגליים בחקירה. לדבריו, "הנה דוגמה מובהקת לשיהוי ניכר ולגרירת הרגליים. פעולה כזו, בחלוף זמן כה רב, מעידה רק על חוסר הנחישות בחקירה וגרירת רגליים מיותרות תוך שיהוי מיותר".
המימד החמישי הייתה חברת סטארט-אפ שהקימו בשנת 2014 בכירי המוסד לשעבר גיא כספי ודורון כהן. היא עסקה בפיתוח מערכות בינה מלאכותיות ליישומי מודיעין צבאי, ממשלתי ואזרחי. החברה פיתחה מערכת המסוגלת לנתח כמויות גדולות של נתונים ומידע גולמיים, הנאספים בין היתר על-ידי גופי ביון ואכיפת חוק. ב-2015 מונה גנץ ליו"ר מועצת המנהלים של החברה, אך מנדלבליט הבהיר כי הוא אינו חשוד בפרשה. גורמים משפטיים אמרו כי פניות בנושא ומסמכים המחשידים את ראשי החברה הגיעו לפרקליטות יחד עם תוצאות בדיקת מבקר המדינה.
