הריאיון עם ח"כ סילמן
(צילום: עידו ארז, משה מזרחי)
בקואליציה של ממשלת בנט-לפיד עדיין ממשיכים במאמצים עילאיים להשגת רוב כדי להעביר את חוק איחוד משפחות (המכונה גם חוק האזרחות). כמה גורמים, בהם מסיעת רע"מ של מנסור עבאס ומסיעת מרצ, הודיעו באופן פומבי כי בכוונתם להתנגד לחוק - אולם עד ההצבעה על הוראת השעה שתפוג ב-6 ביולי מקווים בקואליציה שהחוק יעבור בין היתר בתמיכה של חברי כנסת מהאופוזיציה. יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן (ימינה) ציינה הבוקר (יום ה') כי בכל מקרה החוק יובא להצבעה בשבוע הבא: "אני בטוחה שהאופוזיציה הימנית במדינת ישראל, שמגדירה את עצמה ימין לאומי, תתמוך בחוק הזה", אמרה ח"כ סילמן בריאיון לאולפן ynet.
חוק איחוד משפחות הוא חוק זמני שאימצה הכנסת בשנת 2003 במהלך האינתיפאדה השנייה, שנועד למנוע מפלסטינים תושבי השטחים לקבל מעמד חוקי בישראל. החוק שולל מאזרחים ישראלים הנישאים לפלסטינים תושבי השטחים (או לתושבי מדינות עוינות מסוימות), את הזכות המקובלת בדרך כלל לפי סעיף 7 לחוק האזרחות (התשי"ב-1952) לאפשר כניסה חוקית של בני זוגם לישראל ופוגע ביכולת שלהם לקיים בישראל תא משפחתי.
מטרתו העיקרית של החוק הייתה למנוע "איחוד משפחות" בין אזרחים ישראלים (בעיקר מהחברה הערבית) ובין בני זוגם או ילדיהם הפלסטינים. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר שהוא נועד לשרת תכלית ביטחונית: למנוע מצב בו אדם שקיבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרח או תושב ישראלי וינצל את חופש התנועה שלו במדינה כדי לסייע במעשי טרור.
ח"כ סילמן, שבמסגרת תפקידה אמורה לדאוג שכל חלקי הקואליציה השברירית יתמכו בחוק, אמרה בהתייחסה לאיומי האופוזיציה ובראשה הליכוד להתנגד: "האופוזיציה תצטרך לנהוג כאופוזיציה של ימין לאומי ולהצביע על הארכת התוקף. אני בכלל לא חושבת שהם הולכים להתנגד".
- חברי כנסת מרע"מ ומרצ יצביעו איתכם?
"יש לנו רצון של קואליציה שזה מה שיקרה. את המכשולים הראשונים שלנו כבר עברנו עם הקמת הממשלה וכינונה. הוכחנו שהקואליציה יודעת לנהוג כקואליציה וככה אנחנו מתכננים להמשיך. אם האופוזיציה תבחר לבוא ולעשות 'אופוזיציה של ביבי וטיבי' זה יהיה עניין שלהם בכלל. אני לא מנהלת שום משא ומתן עם האופוזיציה כי בעיניי בהארכת תוקף של חוק כזה היא צריכה להיות שם. אם הם יחליטו שלא להיות שם, זה כבר עניין שלהם ועם ישראל ישפוט את זה. אני משתדלת לאחד ולצופף את השורות, כבר הוכחתי שזה אפשרי.
"לאזרחי מדינת ישראל מגיע שמערכת הבריאות שלהם תתפקד, כמו גם נושאים של רווחה ותחבורה. באנו לשדר שאפשר להתנהל כמדינה ולהוציא את המשחקים הפוליטיים של בית הקלפים ולהכניס נושאים של מהות ותוכן, נושאים שמקדמים את חיי היום יום של האזרחים במדינת ישראל. אזרחי ישראל יכולים להיות רגועים שיש כאן אנשים מסורים, אחראים, מנהיגים וחזקים".
הריאיון עם ח"כ סופר
(צילום: משה מזרחי)
מנגד, ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) אמר בהתייחסו לחוק איחוד משפחות כי "הממשלה הזאת נמצאת במצוקה, עם סמן אנטי-ציוני קיצוני שמושך אותה למקומות אנטי-ציוניים. יש עכשיו הזדמנות להעביר את חוק יסוד: ההגירה (שאיתו מבקשת האופוזיציה לאתגר את הקואליציה). כשאיילת שקד עוד לא החליפה צד, אז היא גם הובילה וקידמה את זה. החוק שאנחנו מציעים מקבל משמעות לאחר חקיקה של חוק הלאום, כי בעצם הוא נותן את ההיבט של בסוף אנחנו רוצים כאן מדינה יהודית".
- ואם הוראת השעה של חוק איחוד משפחות תגיע להצבעה בשבוע הבא, אתה תצביע נגד?
"החוק הזה שאנחנו רואים כאן יהיה 'נייר לקמוס' לתפקודה של הממשלה. הדברים שהכי מטרידים זה לא הדברים שקורים מעל הקרקע, אלא הדברים שקורים מתחת לקרקע. יש כאן מרכיבים אנטי-ציוניים, שביטחון מדינת ישראל לא עומד לנגד עיניהם אלא הפוך. הממשלה הזאת, ככל שיקוצרו ימיה כך יהיה טוב".
- אתם אומרים על בנט "הוא מפר את כל ההבטחות שלו". נדמה לי שגם בהתנהלות שלכם אני חושב שיש הפרת אידיאולוגיה גמורה.
"מה שעושים עכשיו טכנית זה מקדמים את חוק יסוד: ההגירה. עמד צביקה האוזר בכנסת ואמר לאחר חקיקת חוק הלאום 'חבר'ה, החוק הזה לא צריך להאריך אותו, צריך להוביל את חוק יסוד: ההגירה וזה מה שצריך לעשות'. אז אני אומר דבר כזה, בואו אנחנו, גם לפני החצי השני של הממשלה הזאת עם לפיד, אז בשנתיים שבנט ראש ממשלה שיוביל את הדברים שצריך לעשות".
- הנה, לראשונה בממשלת בנט ראינו אתמול שאושרו תוכניות בנייה ביהודה ושומרון.
"כן, אני חושש מאוד שכרגע ממשל אמריקני יעשה את כל ההכנה בשנתיים הקרובות. התחלנו לשמוע התבטאויות של הממשל האמריקני, אנחנו יודעים שהוא רוצה להקים עכשיו קונסוליה במזרח ירושלים ואני מצפה מראש הממשלה בנט שיעצור את זה. לעצור תהליכים שיקרו עכשיו ויבשילו לכדי תהליך שמי שיהיה חתום עליו בסופו של יום יהיה ראש הממשלה לפיד.
"הממשלה הזאת לא עובדת כממשלה עם הרמוניה אלא עובדת בכל מיני ערוצים מקבילים - יש לך את ערוץ ישראל ביתנו, את הערוץ של השמאל, יש לך את הערוץ של הימין. בסוף הדקלרציה כל אחד יעשה את הסיבובים שלו. תעמוד שרת התחבורה ותצהיר מה שהיא תצהיר על כבישי יהודה ושומרון בכנסת, אבל בפועל מה שיקרה זה שהסמן האנטי-ציוני הוא זה שיוביל אותה".
- מנסור עבאס ינהל את המדינה?
"כשאנחנו היינו הסמן הימני של הממשלה אז גם חוקקנו את חוק ההסדרה. פה יש לך סמן אנטי-ציוני, לא סמן שמאלי, והוא מושך את הממשלה למקומות מסוכנים. הוא לא עושה את זה לבד, הוא גורר אחריו את מרצ, את אבתיסאם מראענה ואת ההתבטאויות בהקשר הזה של חוק איחוד משפחות. אני מוטרד מהתהליכים שקורים מתחת לפני השטח וההזדמנויות שלי לבוא ולמחות, לבוא ולשקף את הדברים האלה זה דרך האירועים האלה כמו חוק איחוד משפחות".
הריאיון עם ח"כ גינזבורג
(צילום: משה מזרחי)
יו"ר סיעת כחול לבן בכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, העריך כי "חוק איחוד משפחות יעבור בסוף בצורה כזאת או אחרת". על השאלה מדוע הקואליציה לא משתפת פעולה עם הליכוד לצורך חקיקה נרחבת יותר בנושא, אמר גינזבורג: "זאת צביעות מטעם הליכוד. אני הייתי חבר בממשלה עד לפני שבועיים, וההחלטה האחרונה של הממשלה הייתה להצביע בעד החוק הזה שעכשיו מובא. מי שהניח אותו על שולחן הכנסת זאת הממשלה הקודמת. זאת לא איילת שקד באה ומקדמת את החוק, זאת הממשלה הקודמת הניחה אותו. לכן, זאת צביעות להגיד שהם לא מצביעים בעד כי הם רוצים להביך את הממשלה. כשיש עתיד הייתה באופוזיציה היא תמכה בהצעה הזאת, כי זאת הצעת חוק נכונה שדואגת לביטחון ישראל".
- באופוזיציה אומרים "זה לא התפקיד שלנו להציל אותם".
"אין פה עניין של להציל את הממשלה, יש פה עניין של חוק שהוא ביטחוני ונוגע לביטחון ישראל. החוק שהם מציעים (חוק יסוד: ההגירה) הוא חוק פופוליסטי דמגוגי. 12 שנה שהם היו בשלטון, הם לא הציעו את הצעת החוק הזאת. עכשיו הם רוצים תוך שבוע לחוקק חוק יסוד בנושא ההגירה. אני מציע להם שלא ישחקו עם הדברים האלה, מדובר בביטחון המדינה".
- אתה אומר שלא ישחקו עם ביטחון המדינה, אבל בהסכמים הקואליציוניים לא מצאנו שום סוגיה נפיצה אמיתית כי התחמקתם מזה. אז עכשיו אתם מצפים מהליכוד להירתם לסייע לכם?
"הסוגיה הזאת לא כל כך נפיצה. מדברים עליה כי צריך למלא זמן אולפן וחדשות. גם אם החוק הזה לא יעבור, זה לא שמחר ייכנסו לתוך הארץ איחודי משפחות או מלא פלסטינים או אנשים ממדינות אחרות".
- אולי לא החוק נפיץ, אלא המבוכה שאתם תחטפו.
"בסדר, מבוכה זה לא נפץ. לכן אני אומר, לשרת הפנים סמכויות רבות להעניק אזרחות גם לאדם שמותר לו להיכנס ולהתאחד או לראות את אשתו או את ילדיו. לכן אני אומר שבהקשר הזה צריך לשים את הדברים בפרופורציה. אני מצפה מהליכוד שכן יתמכו בחוק, רק מהטעם שהם תמכו בו לפני שבועיים".
סוגיה אחרת שמעידה על המתיחות בקואליציה היא נושא הקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות. שניים מהשרים הבכירים בממשלה, יו"ר כחול לבן בני גנץ ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער, התעמתו בנושא ופרסמו הודעות לתקשורת שרמזו על הפערים ביניהם. ח"כ גינזבורג, יו"ר סיעתו של גנץ, אמר: "בני גנץ מדבר על הוועדה הזאת מזמן, למעשה מאז שהוא נכנס לפוליטיקה. בממשלה הקודמת הוא הגיש בקשה להקמת ועדת בדיקה שנבלמה אחרי שצומצמו הסמכויות שלה. הנסיבות עכשיו השתנו, אנשים הועמדו לדין ברמה הפלילית ומה יותר לגיטימי מזה ששר הביטחון בא ומבקש לבדוק את המערכת שעליה הוא אמון כדי לראות שכל תהליכי הרכש יעבדו בצורה תקינה בעתיד?".
- אבל למה להפתיע את שר המשפטים שאומר "הפקס לא הגיע".
"הוא לא הפתיע אף אחד. הגורמים הרלוונטיים ידעו שהוא מתכוון להביא את זה. נהוג שכל שר שרוצה להביא הצעת החלטה, מגיש את אותה הצעה למשרדים השונים כדי שיגיבו על זה. זה מה שהוא עשה. אם חשוב להקים ועדת חקירה - בואו נקים אותה. הכותרות בנושא עסקו בעיקר בפרוצדורה. זו ממשלה חדשה, כולם רוצים להצליח בה ואני מקווה שבסוף יגיעו לעמק השווה. גנץ הוכיח שהאגו שלו לא לפני הכול. אני לא יודע אם גנץ וסער שוחחו, מה שחשוב זה להקים את ועדת החקירה כי זה אינטרס ישראלי".
- אנחנו פחות משבועיים להשבעת הממשלה, וכבר חבר בקואליציה, מוסי רז ממרצ, שותף לכנס "בין כיבוש לאפרטהייד" בכנסת.
"הוא הגיש את זה לפני שהממשלה קמה, אז זה אושר על ידי יו"ר הכנסת הקודם. הקואליציה הזאת מורכבת מדעות שונות. בשורה התחתונה לא אהבתי את הכינוס הזה, אין אפרטהייד בישראל, צריך להוריד את זה מהשולחן. מצד שני, יש מגוון דעות ולאדם מותר להביע אותן. בסוף, העסק הזה בקואליציה ייבחן בהצבעות. אני מצפה מכל גורמי הקואליציה להצביע ביחד לפי עמדת הקואליציה ולא לפי עמדה פרטנית, אחרת העסק הזה באמת לא יעבוד".
