להתחדשות העימות הצבאי בחבל הארץ נגורנו קרבאך, שנמצא במוקד המחלוקת בין אזרבייג'ן לארמניה, ישנה גם זווית ישראלית. בשנים האחרונות התהדק הקשר עם אזרבייג'ן, המדינה המוסלמית העשירה שגובלת באיראן, ורק בימים האחרונים תועדה תנועת מטוסי תובלה בין שתי המדינות. הקשר הביטחוני הגיע לשיא לפני ארבע שנים - אז נחתמה עסקת ענק לייצוא נשק לאזרבייג'ן.
9 צפייה בגלריה
תמונת המצב ביום חמישי: שני מטוסי תובלה מאזרבייג'ן בישראל - האחד עזב והאחר הגיע לבסיס עובדה
את היקף העסקה חשף באופן חריג הנשיא האזרי בשנת 2016, אחרי שנפגש בבאקו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישראל נוטה להסתיר את העסקאות שלה עם מדינות המזרח, בעיקר כאלה שנמצאות בסכסוך פעיל עם שכנותיהן - וחשיפת העסקה הובילה להרמת גבות במערכת הביטחון הישראלית.
המל"ט הישראלי שלפי פרסומים זרים נמכר לאזרבייג'ן
על פי הפרסומים, האזרים רכשו מהתעשיות הביטחוניות בישראל אמצעי לחימה בהיקף של כחמישה מיליארד דולר. לצורך ההשוואה, מדובר בסכום שגדול יותר ממחזור שנתי ממוצע של תעשייה ביטחונית גדולה בישראל.
בשנתיים האחרונות, כחלק משיתוף פעולה ביטחוני בין ישראל לאזרבייג'ן, נוחתים בבסיס עובדה של חיל האוויר מטוסי תובלה של משרד ההגנה האזרי ומעמיסים עליו ציוד ביטחוני. לעיתים מדובר במטוסי אליושיין IL-76 שמופעלים על ידי משרד ההגנה האזרי בעצמו, ולעיתים אלו מטוסי תובלה של חברת התעופה הממשלתית "סילק וויי איירליינס" (Silk Way Airlines), הפועלים עבור הממשלה.
ביום חמישי האחרון, לפני שהחל הסבב הנוכחי בין הצבא הארמני לאזרי בנגורנו קרבאך, נחתו בישראל שני מטוסי תובלה שהגיע בטיסה מבאקו. גם הבוקר, למרות הקריאות בארמניה שדרשו מישראל להפסיק לחמש את הצבא האזרי, נחת מטוס תובלה נוסף בבסיס עובדה שבדרום הארץ להעמסת מטען ביטחוני. לפחות ברמה המעשית, במסגרת הלחימה בקווקז, ישראל נמצאת כעת באותו הצד עם טורקיה, שפורשת את חסותה על האזרים.
נראה כי חלק גדול מהחימוש הישראלי שהצבא האזרי רכש הוא אווירי וקרקעי, לצד מאות מטוסים מתקדמים ללא טייס, ואף כלי טיס מיוחד שנשאר במשך שנים ארוכות תחת עלטה ישראלית.
לפי ה"וושינגטון פוסט", האזרים תקפו בשנים האחרונות יעדים ארמנים בנגורנו קרבאך באמצעות מל"טים משוטטים מסוג "הארופ" של התעשייה האווירית, שמרחפים לטווחים רחוקים בלהקות וברגעיהם האחרונים משמשים כטילים, כך שזכו לכינוי "מל"ט מתאבד".
לפי הארמנים, באותה התקיפה הזו נהרגו שבעה בני אדם. ארמניה מחתה בפני ישראל על מכירת אמצעי הלחימה הרבים ששדרגו את הצבא האזרי ללא היכר בשנים האחרונות, בנשק שרובו ככולו מכוון לעימות על חבל הארץ הבדלני.
פרשננו לענייני צבא וביטחון רון בן ישי, שסיקר במרץ 1992 עבור "ידיעות אחרונות" את סיבוב הלחימה שהסתיים ב-1994, חודש לפני שישראל ואזרבייג'ן כוננו יחסים דיפלומטיים, מוסיף כי האינטרס הישראלי נובע בעיקר מהנפט שאזרבייג'ן מוכרת במחירים טובים, ומהגבול המשותף שלה עם איראן, ש-23% מאזרחיה, כולל מנהיגה העליון חמינאי בעצמו, הם ממוצא אזרי.
טורקיה ויהודי אזרבייג'ן היו השושבינים למערכת היחסים ההדוקה בין ירושלים לבאקו, אך ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים גם עם ארמניה, אם כי היחסים אינם הדוקים בשל ההשפעה הרוסית עליה והנשק שמוסקבה מוכרת לה. גם בעבר היחסים עם ירבאן לא התהדקו בעיקר בגלל ההתנגדות הטורקית, שרואה בארמניה אויב - וכן היותה של אזרבייג'ן מדינה מוסלמית.
היתרונות המודיעיניים והמבצעיים שישראל מפיקה מהיחסים הקרובים לא ניתנים לפירוט, אך בתקשורת העולמית פורסמו כתבות על פעילות מודיעינית ישראלית נגד איראן שבוצעה ממתקנים בשטח אזרבייג'ן, ומשדה תעופה אזרי שחיל האוויר הישראלי, לפי פרסומים זרים, מופיע בו מפעם לפעם.
כמו כן, במסגרת היחסים בין המדינות, אזרבייג'ן קיבלה מל"טים שאחד מהם כבר הופעל נגד אוטובוס שהסיע חיילים ארמנים בחבל הארץ הבלדני. אם הלחימה הנוכחית לא תופסק תוך ימים אחדים, יהיה זה מבחן ליעילות של מערכות הנשק הישראליות, וכתוצאה מכך ייתכנו השלכות על יחסיה של ישראל עם באקו.
