בשנת 2020 נהרגו 305 בני אדם בתאונות דרכים - ירידה של 14% ממספר ההרוגים בשנת 2019 שקדמה לה (355 הרוגים). בנוסף חלה ב-2020 ירידה של 13.5% במספר הפצועים קשה וירידה של 21.7% במספר הפצועים קל לעומת 2019. עוד עולה מנתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) כי 52% מהילדים שנהרגו בתאונות ב-2020 - היו ערבים.
נתונים מעניינים נוספים נוגעים לחודשים אפריל 2020 – דצמבר 2020, אז חלו שינויים בתנועת אזרחי ישראל בעקבות הגבלות הקורונה. בתקופה זו חלה ירידה של 18.3% בנסועת (קילומטראז') כלל כלי הרכב, ירידה של 20.2% בנסועת כלי הרכב הפרטיים ושל 5.1% בנסועת המשאיות. יחד עם זאת, מספר הנפגעים בתאונות בתקופה זו ירד רק ב-19.6%, ומספר ההרוגים ירד רק ב-11.7% לעומת התקופה המקבילה ב-2019.
ב-2020 דווח למשטרה על 10,836 תאונות דרכים עם נפגעים. לצד הירידה הקלה בשיעור הנפגעים כאמור, חלה עלייה של 27% במספר רוכבי האופניים (הלא חשמליים) שנפצעו קשה בתאונות דרכים - 94 רוכבים לעומת 74 בשנה קודם לכן. גם שיעור רוכבי האופנועים הנפגעים המשיך לעלות - 11.5% לעומת 9.7% שנה קודם לכן והוא גדול כמעט פי 3 מחלקם במצבת כלי הרכב בשנה זו וגדול פי 7 מחלקם בנסועה השנתית (קילומטראז').
(צילום: אורי דוידוביץ)
למרות הסגרים: שנת 2020 הייתה כישלון בכבישים | ריאיון עם ארז קיטה מנכ"ל אור ירוק
(צילום: משי בן עמי, אבי חי)
מגמת ההיפגעות מתאונות דרכים בחברה הערבית נמשכה גם ב-2020. 29% מהנפגעים בתאונות ו-32.8% מההרוגים בשנה זו היו ערבים, המהווים 21.1% מאוכלוסיית ישראל. 13 ילדים ערבים (עד גיל 14) נהרגו ב-2020 (14 ילדים ב-2019), והם 52% מכלל הילדים שנהרגו.
גם מגמת הפגיעות ברוכבי קורקינטים חשמליים החמירה באופן משמעותי, ובמספר הנפגעים בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים לעומת זאת חלה ירידה: ב-2020 נפגעו בתאונות שדוּוחו למשטרה שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים - 694 בני אדם, עלייה של 16.1% לעומת 2019 (598 בני אדם). בנוסף על כך, בבתי החולים אושפזו 261 פצועים בעקבות תאונות דרכים שבהן היו מעורבים קורקינטים חשמליים, שלא דוּוחו למשטרה, עלייה של 24.9% לעומת 2019 (209 פצועים).
בתאונות דרכים במעורבות קורקינטים חשמליים שדווחו למשטרה, מרביתם המוחלט של הנפגעים הם דווקא רוכבי הקורקינט עצמם כש-560 מהפצועים הם הרוכבים והיתר נוסעים נוספים על הקורקינטים או אנשים שנפגעו מהם.
(צילום: ירון ברנר, ליהי קרופניק)
ב-2020 נפגעו בתאונות שדוּוחו למשטרה שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים, 1,431 בני אדם, ירידה של 19.4% לעומת 2019 (1,775 בני אדם). בנוסף על כך, בבתי החולים אושפזו 531 פצועים בעקבות תאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים, שלא דוּוחו למשטרה, עלייה של 4.9% לעומת 2019 (506 פצועים).
התאונות בדרכים הבינעירוניות הוסיפו להיות ב-2020 קטלניות במיוחד. יותר ממחצית ההרוגים (53.4%) נהרגו בתאונות דרכים בדרכים הבינעירוניות שהן 30% מסך כל תאונות הדרכים בשנה זו.
חרף מגבלות התנועה חלה ירידה זניחה יחסית בשיעורם של הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים ומוגדרים כאוכלוסייה פגיעה. 69.3% מהתאונות היו התנגשויות של כלי רכב (67.9% ב-2019), 21.7% מהתאונות היו מסוג פגיעה בהולך רגל ( 24% ב-2019), 7.5% מהתאונות היו תאונות רכב יחיד (6.8% ב-2019) והשאר - אחר ולא ידוע.
רוב תאונות הולכי רגל במעברי חצייה אסף זגריזק כתבנו ליאור שטיינברג מתכנן עירוני אולפן ynet
(צילום: אלי סגל)
רבע מההרוגים בתאונות היו הולכי רגל ומעבר החציה לא מבטיח חציה בטוחה. 77.7% מהנפגעים בעת חציית כביש נפגעו מנהגי כלי רכב במעבר החציה מתוכם כמעט 15% במעבר חציה עם רמזור. לא פחות מ-60% מההרוגים בעת חציית כביש - נהרגו במעבר חצייה. מבין הילדים עד גיל 14 שנפגעו בעת חציית כביש (347), 66.3% נפגעו במעבר חצייה, ומבין בני ה-65 ומעלה - 71.7%.
התכנית למאבק בתאונות לא תוקצבה ומעלה אבק
בחודש נובמבר הוצגה לממשלה הכוונה לגבש תוך 120 ימים תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים שתוריד בכמחצית את מספר ההרוגים בתוך עשור, רעיון אשר הוצג לממשלה גם שנה קודם לכן אך לא קודם. עם סיום 120 הימים התוכנית נכתבה והוכנה אך טרם הוצגה לממשלה, ומקורותיה התקציביים לא אושרו מעולם. התוכנית לא פורסמה לציבור למעט הודעה לעיתונות שכוללת את עקרונותיה.
התוכנית נותרת בשלב זה על הנייר ומצטרפת לתכניות רבות שנכתבו, חלקן גם אושרו - אך לא מומשו, וכיום לישראל אין תוכנית לאומית תקפה לבטיחות בדרכים. ב-2016, נציין, הוקמה "ועדת מנכ"לים" של משרדי הממשלה אך היא התכנסה פעם אחת בלבד. בשנה זו קיבלה הממשלה את החלטה 2779, תוכנית דו שנתית בעלות של ארבעה מיליארד שקל שכללה בעיקר תקציבים שכבר הוקצו ותוכניות ממוחזרות, אך גם היא לא בוצעה במלואה כפי שתואר בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם ב-ynet.
התוכנית המשמעותית האחרונה של הממשלה בנושא התקבלה ב-2005, ובמסגרתה הוחלט על הקצאת 400 מיליון שקל לטיפול במוקדי סיכון (בפועל הוקצו 240 מיליון), הצבת 450 ניידות על הכביש בכל עת (בפועל יש 230), שימוש בטכנולוגיה מתקדמת והפיכת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לגוף עצמאי. ב-2011 שוב הוקמה ועדה שהציבה יעד של אפס הרוגים בתוך 30 שנה. לפי היעד שהוצב, ב-2020 היו צריכים להיות לא יותר מ-270 הרוגים בתאונות. בשנת הקורונה נהרגו לבסוף 305 בני אדם כאמור.
מומחים טוענים שניתן להקטין באופן משמעותי את תאונות הדרכים בערים עם אימוץ חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים כנהוג בערים רבות בעולם המערבי. ביכולת התכנון העירוני ועקרונות מיתון התנועה בערים להקטין משמעותית את היפגעותם של משתמשי הדרך הפגיעים ביותר: הולכי רגל, קשישים, ילדים ורוכבי אופניים, על חשבון התכנון מוטה הרכב הפרטי הנהוג במרבית הערים בישראל.
