התוצאות הסופיות של בחירות 2021 ממשיכות לזרום, ובזמן שהפוליטיקאים מנסים לייצר תרחישים להרכבת קואליציות ולהימנע מבחירות נוספות, נחשפות התוצאות הסופיות ברבים מהיישובים והערים. ברובם הוענקו מירב הקולות לליכוד - אך לפי תמונת המצב הנוכחית, לא מדובר במספר שיכול לספק לבנימין נתניהו ממשלה לפי שעה. הלילה (בין רביעי לחמישי) החלה בדיקה של המעטפות הכפולות - ועד ליום שישי לפנות בוקר הספירה צפויה להסתיים.
עד כה נספרו 97% מהקולות. מוקדם יותר הבוקר חל שינוי בתמונת המנדטים: רע"מ איבדה מכוחה וירדה לארבעה מנדטים, בעוד מרצ התחזקה ועלתה לשישה מנדטים. בשאר המפלגות המצב נותר זהה - לליכוד יש נכון לעכשיו 30 מנדטים, ליש עתיד 17 מנדטים, לש"ס 9 מנדטים, לכחול לבן 8 מנדטים, ליהדות התורה 7 מנדטים, לימינה 7 מנדטים, לעבודה 7 מנדטים, לישראל ביתנו 7 מנדטים, לציונות הדתית 6 מנדטים, לרשימה המשותפת 6 מנדטים ולתקווה חדשה 6 מנדטים.
נכון לשעה 13:00 נספרו 12,123 קלפיות רגילות מתוך 12,127. כמו כן נספרו 218,204 קולות במעטפות כפולות. בוועדת הבחירות המרכזית מקווים שלנוכח ההתקדמות עם הזנת המעטפות הכפולות, התוצאות מכלל הקלפיות יפורסמו כבר היום.
ההתפלגות בינתיים במעטפות הכפולות: הליכוד מובילים עם 27.05%, יש עתיד 14.92%, ישראל ביתנו 10.55%, ימינה 9.09%, העבודה 7.33%, כחול לבן 5.82%, תקווה חדשה 5.35%, הציונות הדתית 4.42%, מרצ 4.19%, ש"ס 3.97%, הרשימה המשותפת 2.55%, יהדות התורה 1.69%, רע"מ 1.27%.
מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד אורלי עדס, אמרה לאולפן ynet כי "אני מקווה שעד מחר בבוקר נהיה כבר עם תמונה כמעט סופית. אין בספירת המעטפות הכפולות קבוצה הומוגנית כלשהי שיכולה לשנות את התוצאות באופן דרמטי, כך שלטעמי ההתפלגות כאן תהיה די דומה לזו של הקלפיות הרגילות".
באבן יהודה עמד שיעור ההצבעה הסופי על 74.5%. המפלגה שזכתה שם במירב הקולות הייתה יש עתיד עם 29.4% מכלל הקולות ביישוב, ואחריה הליכוד עם 18.9%, כחול לבן עם 12.5%, העבודה עם 11.7%, מרצ עם 8.2%, תקווה חדשה עם 6.3% וימינה עם 4.4%.
באופקים היה שיעור הצבעה 61%, שהתפלג כך: הליכוד 32.6%, ש"ס 22.9%, יהדות התורה 16.4%, ישראל ביתנו 6%, הציונות הדתית 6%, ימינה 5%, יש עתיד 3.6%.
תושבי אור יהודה רשמו שיעור הצבעה של 66.8%, והמפלגה שזכתה שם למירב הקולות הייתה הליכוד עם 47.9%. אחריה: ש"ס 16.6%, יש עתיד 7.7%, תקווה חדשה 5.6%, כחול לבן 5.9%, ימינה 5.1%, הציונות הדתית 3.4%.
באילת, שם ראש העיר התמודד ברשימת תקווה חדשה לכנסת, לא נרשם מהפך. גם בבחירות הללו ניתנו מירב הקולות לליכוד – 42.2%. אחריה: יש עתיד 13.5%, תקווה חדשה 7.5%, ישראל ביתנו 7.4%, כחול לבן 6%, ימינה 5.3%, ש"ס 5.2%, העבודה 4%, הציונות הדתית 3.4%. שיעור ההצבעה בעיר הדרומית היה 41.3%.
העיר בעלת הרוב החרדי אלעד, שם נרשם שיעור ההצבעה הגבוה ביותר מבין הערים עם 81%, נתנה את מירב הקולות לש"ס, שזכתה שם ב-47.9% מהקולות. אחריה: יהדות התורה 35.3%, הציונות הדתית 10.7%, הליכוד 4.2%.
בבית שאן, שם הצביעו 65.2% מבעלי זכות ההצבעה, שוב זכתה הליכוד במירב הקולות עם 54.6%. ש"ס זכתה שם ל-21.1% מהקולות, הציונות הדתית ל-7.8%, ימינה ל-4.9% ותקווה חדשה של גדעון סער זכתה ב-3.2%.
בבאקה אל-גרבייה נרשם שיעור הצבעה של 31.3%. הרשימה המשותפת זכתה ל-57.1%, רע"מ ל-34.2% ומרצ ל-4.4%. גם בג'סר א-זרקא ובג'ת נרשמו שיעורי הצבעה נמוכים – עם 24.5% ו-26.6% בהתאמה. בשני היישובים זכתה הרשימה המשותפת למירב הקולות ואחריה רע"ם, אולם בג'סר א-זרקא הצביעו 5.5% לליכוד, בעוד בג'ת הצביעו 4.9% למרצ.
גם בבית שמש ובביתר עילית לא נרשמו הפתעות. בערים בעלות הרוב החרדי היו יהדות התורה וש"ס המפלגות שזכו למירב הקולות בהתאמה. בביתר עילית היה שיעור ההצבעה 77.3%, והציונות הדתית זכתה שם ל-10% מהקולות. בבית שמש נרשם שיעור הצבעה של 61.6%. הליכוד זכתה שם ב-18.2%, הציונות הדתית ב-10.4% וימינה ב-6.4%.
גבעת שמואל, שם נרשם שיעור הצבעה של 74.6%, הלכה עם ימינה. 24.1% מהמצביעים נתנו את קולם למפלגה של נפתלי בנט, ובמקום השני והשלישי הליכוד והציונות הדתית. יש עתיד זכתה שם ל-11.8% וכחול לבן ל-6.4%.
בגבעתיים נרשם שיעור הצבעה של 69.3%, והמפלגה שזכתה שם למירב הקולות הייתה יש עתיד עם 26.7%. למקום השני הגיעה העבודה עם 15.2%, אחריה הליכוד עם 15.1%, ובהמשך כחול לבן, מרצ, תקווה חדשה, ימינה וישראל ביתנו.
גם העיר דימונה הלכה עם הליכוד, כמיטב המסורת. שיעור ההצבעה עמד שם על 56.3%, ומתוך כלל הקולות הלכו יותר ממחצית למפלגתו של בנימין נתניהו. למקום השני הגיעה ש"ס, ואחריה ישראל ביתנו, יש עתיד, הציונות הדתית, ימינה ותקווה חדשה.
בהרצליה ובהוד השרון לא נרשמו הפתעות גם כן ביחס למערכות הבחירות הקודמות. למקום הראשון הגיעה יש עתיד, ואחריה הליכוד, כחול לבן והעבודה. בזכרון יעקב, מקום מגוריה של יפעת שאשא ביטון מתקווה חדשה, לא נרשמה תמיכה רחבה בנציגת היישוב בכנסת. יש עתיד זכתה שם ל-24.8%, הליכוד ל-15.2% וכחול לבן ל-10.5%. תקווה חדשה זכתה שם ל-6.4% מהקולות. שיעור ההצבעה שם עמד על 71.9%.
תוצאות לא סופיות: רוב לליכוד בחיפה
גם ביבנה, ביהוד וביקנעם עילית נרשמו שיעורי הצבעה די קרובים לשיעור ההצבעה הכללי. הליכוד זכתה שם לרוב הקולות, ואחריה יש עתיד. ביקנעם עילית הגיעה למקום השלישי ישראל ביתנו, בעוד ביהוד הייתה זו כחול לבן וביבנה הייתה זו ש"ס. גם בכפר יונה הוענקו לליכוד מירב הקולות. בנתיבות הייתה ש"ס למפלגה שזכתה במירב הקולות – 39.6%, ואחריה הליכוד. ישראל ביתנו זכתה שם ל-4.1%.
על-פי התוצאות שאינן סופיות לפי שעה, בחיפה, בניגוד לבחירות הקודמות, העניקו את מירב הקולות לליכוד. בבחירות לכנסת ה-23 הייתה זו כחול לבן המאוחדת שזכתה ב-34.6% מהקולות, אולם הפעם הליכוד זכתה ב-21.4% בעיר הנמל הצפונית, בעוד יש עתיד אחריה עם 19.5%, ישראל ביתנו 9.4%, כחול לבן 8.1%, הרשימה המשותפת 7.2%, העבודה 6.8%, מרצ 6.3%, תקווה חדשה 5.4%, ימינה 4.8% ויהדות התורה 3.7%.
בירושלים לא נרשמה הפתעה ויהדות התורה הייתה זו שקיבלה את מירב הקולות (23.6%), ואחריה הליכוד עם 20.7%, 15.9% לש"ס, 9.3% לציונות הדתית, 6.7% לימינה, 5.5% ליש עתיד, 3.9% לעבודה, 3.6% למרצ, 3.4% לתקווה חדשה ו-3.3% לכחול לבן.
בתל אביב, גם כן על-פי נתונים לא סופיים, זכתה יש עתיד ב-22% מהקולות. אחריה הליכוד עם 17.1%, העבודה עם 14.7%, מרצ עם 13.9%, כחול לבן עם 10.7%, תקווה חדשה עם 4.2%, ש"ס עם 3.7%, ימינה עם שיעור הצבעה דומה וישראל ביתנו עם 3.6%.
ספירת המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית החלה הלילה, אחרי שהסתיימה הספירה של כלל המעטפות מהקלפיות הרגילות. בוועדה הסבירו שהעיכוב בפרסום כלל תוצאות הקלפיות הרגילות נובע מפעולות בדיקה ואיזון שטרם הסתיימו בקלפיות שעדיין לא פורסמו באתר.
נכון לעכשיו עדיין אין מספר מדויק של המעטפות הכפולות, ולכן קשה להעריך כמה קולות יהיו שווים מנדט. הצפי לכמות המעטפות הכפולות הוא כ-450 אלף, שווה ערך ל-12 מנדטים.
בוועדת הבחירות עדכנו אתמול בצהריים כי "החל תהליך הקלדת פרטי המעטפות הכפולות לצורך עריכת קובץ מיוחד שאותו משווים עם קובץ של פנקס הבוחרים, לצורך בדיקה אם התבצעה הצבעה כפולה. אם בהשוואת שני הקבצים יתברר כי מצביע אחד הצביע גם בקלפי רגילה המשויכת לכתובתו וגם בקלפי מיוחדת (קרי, הצבעה במעטפה כפולה), הקול במעטפה הכפולה ייפסל".
הנשיא דוחה את ההתייעצויות לאחר פסח
נשיא המדינה ראובן ריבלין החליט לדחות את ההתייעצויות בבית הנשיא לקראת הטלת מלאכת הרכבת הממשלה עד לאחר פסח – יום שני 5 באפריל, סמוך למועד פתיחת שלב ההוכחות במשפט נתניהו.
הנשיא רוצה להטיל את הרכבת הממשלה על בעל הסיכויים הגבוהים ביותר, ואפשר להניח שהדחייה לאחר פסח תדרוש ממייצגי המפלגות להגיע מגובשים אל הנשיא. אף שיכול היה להתחיל בהתייעצויות כבר ביום רביעי, עם קבלת התוצאות הרשמיות, הוא החליט להעניק לראשי המפלגות זמן נוסף – וידרוש מהם לענות לכלל התרחישים – לא רק מי הדמות שעליה הם ממליצים, אלא גם עם מי יסכימו לשבת ועם מי לא.
כדי למנוע טענות נגד הנשיא כמו שנשמעו בעבר על מזימות וקונספירציות, כל תהליך ההתייעצויות יהיה פתוח לתקשורת בשידור חי ושקוף לגמרי. למעשה, זו תהיה הפעם הראשונה זה שנה שבית הנשיא ייפתח לכניסת עיתונאים. על נשיא המדינה להטיל על אחד המועמדים בתוך שבעה ימים מיום קבלת התוצאות את הרכבת הממשלה – משמע עד 7 באפריל. לרשות חבר הכנסת שיקבל את המנדט מהנשיא יעמדו 28 ימים להרכבת הממשלה.
הנשיא יכול להאריך את התקופה, לבקשת המועמד, בעד 14 ימים נוספים. אם הוא לא הודיע שהצליח להקים ממשלה, הודיע שאינו מצליח או שהכנסת דחתה את הממשלה שהקים – המנדט חוזר לבית הנשיא. בשלב זה עומדות בפני הנשיא שתי אפשרויות, שעליו לבחור באחת מהן בתוך שלושה ימים: להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר שהסכים לקבל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה, או להודיע ליו"ר הכנסת שאינו רואה אפשרות להרכבת הממשלה.
אם הנשיא נתן את המנדט לח"כ אחר, יעמדו לרשות המועמד 28 ימים להרכבת הממשלה, ללא הארכות. במצב שבו נשיא המדינה הודיע ליו"ר הכנסת שאינו רואה מועמד שיכול להרכיב ממשלה, או שהמועמד השני לא הצליח להרכיב ממשלה, המנדט עובר אל הכנסת. במשך 21 ימים יכולים 61 חברי כנסת לבקש מהנשיא בכתב להטיל את התפקיד על חבר כנסת לבחירתם, בתנאי שהוא הסכים לכך.
אם אכן הוגשה בקשה כזו, נשיא המדינה חייב להטיל את הרכבת הממשלה על אותו מועמד, שיעמדו לרשותו 14 ימים להרכבת הממשלה, ללא הארכות. אם לא הוגשה בקשה על ידי רוב חברי הכנסת, או שאותו מועמד לא הצליח להרכיב ממשלה – הכנסת תתפזר וישראל תצא למערכת בחירות חמישית בתוך פחות משנתיים וחצי.
פורסם לראשונה: 23:01, 24.03.21