שבע נשים נרצחו מתחילת השנה על ידי בני זוגן או בן משפחתן. האחרונה מביניהן, אישה בת 69 מכפר יונה, נרצחה על ידי בן זוגה שלשום, ככל הנראה על רקע החלטתה להיפרד ממנו ולעזוב את הבית. האם ניתן היה לעשות משהו כדי למנוע את הטרגדיה הזו? כמו במקרים רבים נוספים, התשובה היא כן.
השכנתם של בני הזוג מכפר יונה: היו סימנים, היא נראתה עצובה
(צילום: יאיר שגיא )
על פי הערכות גורמי מקצוע, חיים כיום בישראל מאות אלפי נשים וילדים בצל אלימות במשפחה. שנת הקורונה רוויית החרדות והלחצים, כמו גם החודשים הרבים שבהם מדינת ישראל הייתה מסוגרת בבתים, גרמו לעלייה משמעותית במקרים אלו, ולמרות זאת הרפורמה המתבקשת כדי למנוע את הרצח הבא לא יכולה להתקיים ללא תקציב מדינה וממשלה מתפקדת. קרוב לארבע שנים חלפו מאז שאושרה התוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה, אולם הסחבת הפוליטית מנעה את העברת הכספים הדרושים על מנת ליישמה ועד כה הועברה לשם כך פחות ממחצית הסכום הדרוש.
"זה די ברור שהממשלה הנוכחית לא רואה ולא שומעת את זעקות הנשים שסובלות מאלימות, והן מופקרות לגורלן", הסבירה יעל סיני, אחראית קשרי כנסת וממשל בשדולת הנשים בישראל. "כשרוצים להתמודד עם נושאים בריאותיים וביטחוניים מזרימים מיליארדי שקלים, אבל מול עלייה של עשרות אחוזים במקרי האלימות במשפחה בשנה האחרונה הממשלה העבירה רק תוספת מזערית של 10 מיליון שקלים, שהם רק פלסטר לטיפול בפציעה אנושה".
לדברי סיני, במצב הנוכחי אין תקציבים לאיתור מוקדם של מסוכנות ואין חקיקה של איזוק אלקטרוני. "האיום המחריד שנחשף כעת, של אביעד משה על שירה איסקוב, הוא לא מקרה יחיד. יש עוד המון מקרים שהציבור לא שומע עליהם, של נשים שחיות תחת איום מתמיד על חייהן", אמרה סיני.
"אוזלת ידה של המדינה בנושא המאבק באלימות במשפחה בלתי נתפסת", אמרה יו"ר נעמת, חגית פאר. "המשבר הפוליטי המתמשך בישראל הביא לקיפאון מוחלט בטיפול בפצצה המתקתקת הזאת. הציפייה שלי שנראה מעשים בפועל ולא רק דיבורים והצהרות".
