בעקבות איומי האחיות והאחים לשבות בגלל העומס הגדול בבתי החולים, נפגשו אתמול (יום ב') נציגי הסתדרות האחים והאחיות עם מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי כדי למצוא פתרון למצוקה. בהסתדרות מפנים אצבע מאשימה כלפי משרד האוצר, שלא מתקצב הוספת תקנים בבתי החולים.
האחיות מאיימות בשביתה
(צילום: משי בן עמי)
האיום של האחיות והאחים לפתוח בשביתה בסיום מועד סכסוך העבודה שהוכרז פורסם אתמול ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". "לצערי הרב, במדינה הזו לוקחים אנשים מסורים ומכריחים אותם לשבות", אמרה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים והאחיות. כהן הוסיפה כי עד כה לא נקבעה פגישה בעניין עם שר האוצר ישראל כץ, על אף מכתב בנושא שנשלח אליו שלשום. "עד שאתה לא שובת לא מדברים איתך ולא עושים שום דבר. אם השבוע הזה לא ינוצל על מנת לפתור את הבעיה – לא תהיה ברירה ונצא לשביתה".
האחים והאחיות טוענים שהם עובדים בתנאים בלתי אפשריים. אתמול שלושה מהם סיפקו עדות לעומסים בבתי החולים. "בתקופת הקורונה צריך צוות מקצועי כדי לתחזק מחלקה", הסביר דימה לוסב (32), אח אחראי בפנימית י' באיכילוב. "אני מקבל אחים ואחיות שלא תמיד באים עם ידע והכשרה, ולוקח המון זמן להכיר את העבודה במחלקה פנימית".
לוסב הוסיף כי "בגלל המצב עובדים לפעמים גם תשע משמרות בשבוע. במקום שלאח יהיו שבעה מטופלים יש לו 14, וזה כמובן פוגע באיכות הטיפול. אנחנו גם נשחקים הרבה יותר מהר. מלכתחילה המצב היה גבולי, והקורונה הפכה את זה ליותר מוחשי. העבודה רק נהיית יותר ויותר קשה. מגיע לנו תגמול. אם לא כספי אז לפחות שלא נעבוד בצורה שתגרום לנו לכזו שחיקה".
פנינה אלון (48) היא אחות טיפול נמרץ נשימתי לחולי קורונה בבית החולים מאיר בכפר סבא. "אני לא יודעת כמה אחיות בארץ יודעות להפעיל מכונות הנשמה", היא אמרה, "כשלא מפעילים אותן נכון הן יכולות אפילו להרוג. אין כוח אדם מיומן. האנשים שבאו לסייע לנו היו מלאי רצון טוב, אבל מדובר בתנאים לא סבירים ללמוד את העבודה".
אלון הוסיפה כי "המחלקה שלנו כרגע סגורה כי חצי ממנה בבידוד. יש פחות מיטות טיפול נמרץ למטופלים שהם בלי קורונה. אין להם מקום כרגע, כי אין מי שיטפל בהם. אם מישהו שאין לו קורונה זקוק להנשמה, אז יפנו אותו למחלקה פנימית במקום לטיפול נמרץ, שם הוא צריך להיות".
סימה בן-אבי (54) משמשת אחות אחראית בפנימית ד' באסף הרופא. "אנחנו קמות כל יום למשימה בלתי אפשרית", היא אמרה. "עובדים פה שישה ושבעה ימים בשבוע, משמרות כפולות, בוקר וערב. מה אנחנו מקבלות בתמורה? בעיקר יחס מזלזל מצד מערכת הבריאות".
לדבריה, "זה בא לידי ביטוי בחוסר בתקנים, בדרישות לא אנושיות ובהנחיות שמשתנות לעתים קרובות. יחס מחפיר ממערכת שמצפה מאיתנו לעזוב את המשפחה ומפילה עלינו עוד ועוד מטלות. אני לא מתביישת לומר שאנשים עייפים. אנשים רוצים לצאת לבידוד כדי לנוח".
